קשה לדעת אם בכירי חמאס ברצועה ובחו"ל, שתכננו את המתקפה על ישראל, פיללו וציפו להצלחה בסדר גודל שכזה. אך אפשר להניח בוודאות שמי שקיבל את ההחלטה בצמרת הארגון - היה זה יחיא סינוואר, מוחמד דף, מרואן עיסא או אחרים - ידע שיהיה לה גם מחיר כואב מבחינת חמאס ורצועת עזה. וכאן נעוצה הדילמה של ישראל. מצד אחד, היא חייבת להגיב באופן חסר תקדים לטבח חסר תקדים, למוטט את שלטון חמאס ולהעביר מסר לאזור כולו כדי למנוע את הפיגוע והפעולה הבאים. מצד שני, סביר שחמאס התכונן מראש לתגובה אגרסיבית במיוחד, ובעיקר פעולה קרקעית. כלומר, עם מערך מנהור מתאים להגנה והתקפה, עם אמצעי לחימה ותוכנית הגנה.
החשש הגדול עוד יותר עולה מכך שיש סבירות גבוהה שהמהלך כולו מתואם עם חיזבאללה ושלוחות איראניות אחרות. כלומר, הארגון הלבנוני השיעי, בהוראת איראן, ממתין לתחילתה של פעולה קרקעית ישראלית והקצאת כוח צבאי רב למשימה בדרום כדי להתחיל בהסתערות מצפון, אם ברקטות ואם בכוחות קרקעיים נוסח הפעולה של חמאס בשבת. ייתכן שזה - לצד הצורך בייצוב המצב בעוטף עזה - מה שמעכב את הפעולה הקרקעית הישראלית.
בנוסף, הרכב הממשלה הנוכחית וחבר היועצים שמסביב לבנימין נתניהו חושש גם הוא מלתת את הפקודה לכוחות להיכנס. ראש הממשלה מעולם לא היה חסיד של מלחמות, ובמצבו הפוליטי הנוכחי האדמה מסביבו רועדת.
ועדיין, ישראל מחויבת מוסרית לתושבי הדרום ומחויבת צבאית לצאת למבצע נרחב ברצועת עזה, כדי למנוע את המלחמה הבאה, שתהיה קשה יותר, בצפון. הימנעות מפעולה קרקעית תהווה מסר איום של חולשה שמזמין את הפיגוע הבא או את המלחמה הבאה. היא תגרום לנטישה המונית של עוטף עזה ושל יישובי הגדר בצפון ויהיה לה מחיר אפילו יותר קשה מזה של הפעולה עצמה.
לכן, בשלב זה, כל עיכוב בפעולה הקרקעית משחק לידי האויב. אנחנו כבר רואים זאת בשטח. גם הבוקר (שני) חמאס מרשה לעצמו לצאת להתקפות בשטח ישראל. הוא עסוק בהתקפה במקום בהגנה. הצמרת שלו, שמתחבאת במנהרות בעזה או בארמונות בקטאר, לא עסוקה בהישרדות אלא במחשבות על כיצד לתקוף ישראלים. כל עוד ישראל לא נוקטת יוזמה מצדה, זו תישאר אצל חמאס.
(צילום: שמוליק דודפור, גיל יוחנן)
לא צריך לקנא בתושבי רצועת עזה בשעות אלה. מבט אחד בטורי הארטילריה והשריון שנאספים כעת בקרבת הרצועה מספיק כדי להבין את גודל המכה שהיא עומדת לספוג. יהיה שם מחיר כבד בנפש וברכוש. כבר בעת כתיבת שורות אלה עומד מניין ההרוגים שם על 436. אלא שאת צמרת חמאס, "שלום הציבור" או "כלכלת עזה" מעולם לא עניינו. ואת הסוגייה הזו כולנו פספסנו. אולי היה נוח לנו להתעלם. בכירי חמאס מונעים מאידיאולוגיה סופר קיצונית, ומצב תושבי עזה לא מטריד אותם. נוח להם להתהדר בהישג הצבאי מול ישראל ולזכות בתמיכה ב"אל ג'זירה". אפשר להניח שהבתים שלהם יהיו אלה שישופצו ראשונים לאחר המלחמה אם יישארו בחיים.
צמרת חמאס בשעות אלה זחוחה ויהירה. מעולם היא לא הייתה באופוריה שכזו, כפי שעולה מהסרטונים שמשחרר הארגון מלשכת איסמעיל הנייה בדוחא בקטאר. זה גם אולי הזמן שעל ישראל להעביר מסר ברור לקטארים ששום בכיר בחמאס לא ייהנה יותר מחסינות, אפילו לא בדוחא.
אבי יששכרוףצילום: טל שחראזרחי ישראל מתעוררים גם הבוקר המומים לנוכח המכה שספגה מדינתם מארגון טרור לא גדול במיוחד. הוא הצליח להפתיע אותה, להשפיל ולטבוח. הוא תכנן את המתקפה הזו כנראה חודשים, כולל המידע שהיה גלוי על מסיבת הטבע בקרבת הגבול, וציפה להצלחה מסוימת. "גורם בכיר בחמאס" סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס שאנשיו עשו תרגיל הונאה של ממש, כשגרמו לישראל לחשוב במשך שנים שהוא רוצה רק למשול ולקבל הטבות כלכליות ופחות מתעניין בלחימה.
ההונאה אכן הייתה מושלמת. כל הגורמים, ובראשם ממשלות נתניהו, רצו להאמין שחמאס הפך לגוף שלטוני שאפשר יהיה לעשות איתו עסקים ואולי אפילו לחזקו על חשבון הרשות הפלסטינית ואבו מאזן. זו המציאות העגומה שהציבור הישראלי צריך להכיר בה. זו המציאות שהגיע הזמן לשנות.
