כלי תקשורת בגרמניה דיווחו הערב (יום ה') כי הרשויות במדינה חושדות שמשמרות המהפכה של איראן עומדים מאחורי ניסיונות לפגוע בבתי כנסת של הקהילה היהודית במדינה. לדיווחים הללו טרם התקבל אישור רשמי, אבל אם הם נכונים הם מצטרפים לשלל עדויות על התגברות מאמציו של משטר האייתוללות להוציא לפועל מעשי טרור, רצח או חטיפות נגד אלו שנתפסים בעיניו כאויבים.
שלוש התקריות שמאחוריהן לפי הדיווחים עומדת לכאורה איראן אירעו כולן באותו לילה, באמצע החודש שעבר ובכמה ערים במדינת המחוז הגרמנית נורדריין-ווסטפאליה, שהיא מדינת המחוז המאוכלסת ביותר במדינה. התקריות כללו את הירי לעבר בית כנסת באסן, אירוע שבו לא היו נפגעים, השלכת בקבוקי תבערה לעבר בית ספר שצמוד לבית הכנסת בעיר בוכום ותוכנית להצית בית כנסת בדורטמונד.
אחד החשודים המרכזיים בפרשה, כך לפי הדיווחים, הוא אזרח גרמני-איראני בשם ראמין יקטפרס, שכינויו "ראמי Y" ואשר נמלט לאיראן בספטמבר 2021. יקטפרס עמד בראש סניף מקומי של כנופייה בשם "מלאכי הגיהינום", וגרמניה הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי בחשד לרצח. בדיווחים נטען כי הוא גויס על ידי משמרות המהפכה. "אנחנו מדברים פה על טרור מדינתי", אמר חוקר אחד לערוץ הטלוויזיה הגרמני ARD.
4 צפייה בגלריה
שוטרים בגרמניה, ארכיון. האבטחה מחוץ למוסדות יהודיים בנורדרן-ווסטפאליה תוגברה
(צילום: AP)
בדיווח בערוץ נטען כי החוקרים חושדים שיטקפרס היה בקשר עם אזרח גרמני-איראני אחר, בן 35, שנעצר בסוף החודש שעבר בחשד לניסיון להצית את בית הכנסת בבוכום. הוא נעצר אחרי שאיראני-גרמני נוסף העיד בפני המשטרה כי האיש ניסה לשכנעו להשליך בקבוק תבערה גם לעבר בית כנסת בדורטמונד – תוכנית שבסופו של דבר לא יצאה לפועל. לדברי העד, האיש הבטיח לו כי אם יעשה זאת הוא יקבל חנינה מהשלטונות האיראניים ויוכל לשוב לארצו מבלי חשש שייפגע.
בסך הכל מנתה החוליה של הפעילים המקומיים ארבעה חשודים, ולפי הדיווחים אחד כאמור נעצר ואחד נוסף הסגיר את עצמו (כנראה מדובר באותו עד שדיבר עם המשטרה). השניים הנוספים טרם נתפסו. לפי החשד החוליה עקבה אחרי נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה יוזף שוסטר, וקיים חשש לשלומו. בעקבות החקירה תוגברה האבטחה סביב שוסטר וכן סביב מוסדות יהודיים בנורדריין-ווסטפאליה ובמדינות מחוז נוספות. שירותי הביטחון של גרמניה עדכנו את מקבליהם הישראלים בפרטי החקירה.
שמואל אהרונוב, רב העיר אסן, סיפר כי במסגרת האבטחה הגבוהה הוצבה ניידת משטרה ליד כל מוסד יהודי וכי אפילו ליד ביתו שלו הוצבה ניידת. "אנחנו נזהרים מאוד וממשיכים כמובן בכל הפעילויות שהקהילה עושה. אפילו הגברנו את הפעילות, אבל בזהירות. הם לוקחים את זה בשיא הרצינות". הוא הוסיף כי כמה מחברי הקהילה חוששים מאוד, אבל הוא עצמו הבהיר כי האירועים האחרונים לא ירתיעו אותו: "אני לא מורתע, להפך. אני מעודד ומחזק את הקהילה. העבודה שלנו התגברה פי שניים. את החושך מגרשים באור. מוסיפים עוד פעילות, בטח לקראת חנוכה".
הדיווחים מגרמניה מגיעים במקביל לדיווח נוסף שהתפרסם הערב ב"וושינגטון פוסט" ולפיו איראן מגבירה כעת את ניסיונותיה להוציא לפועל מבצעי נקמה, של רצח וחטיפה, נגד פקידי ממשל, פעילי מחאה ומתנגדי משטר ועיתונאים ברחבי העולם. גורמים מארה"ב, אירופה והמזרח התיכון אמרו לעיתון כי שירותי המודיעין והביטחון האיראניים, בראשם משמרות המהפכה, נשענים לרוב על גורמים שאינם איראנים, שמקבלים תשלום, כדי להוציא לפועל את פעולות הטרור.
לדברי הגורמים, איראן מנסה לגייס למשימות הללו פושעים כמו גנבי תכשיטים או סוחרי סמים, ומציעה להם לעתים מאות אלפי דולרים. הגורמים מציינים כי השיטה הזו מביאה לכך שלעתים קרובות המבצעים נכשלים, וכי במקרים מסוימים האנשים שגויסו "קיבלו רגליים קרות" ולא השלימו את משימתם. עם זאת הם מזהירים כי כיוון שאיראן מתעקשת להמשיך בניסיונות הללו, סביר להניח שבמוקדם או ובמאוחר היא תצליח להוציא לפועל התנקשות בדמות בולטת, באופן שעלול להצית עימות חריף מול טהרן.
הגורמים ששוחחו עם ה"פוסט" ציינו כי אף שאיראן מנסה לפגוע במתנגדיה בעולם כבר שנים ארוכות, ולמעשה עושה זאת מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, בשנתיים האחרונות גברו משמעותית הניסיונות הללו. לפי הדיווח, נראה שגורם מרכזי לזינוק בניסיונות הללו הוא חיסולו ב-2020 של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימאני, בהפצצה אמריקנית בבגדד.
מתיו לוויט, ממכון וושינגטון לחקר מדיניות המזרח הקרוב, מציין כי מאז 1979 זוהו 124 מזימות נקמה או פגיעה מצד המשטר האיראני – וכי 36 מתוכן היו לאחר חיסול סולימאני. לדבריו מדובר ב"זינוק יוצא דופן", והוא ציין כי רבע מהמזימות שזוהו לאחר החיסול נרשמו על אדמת ארה"ב, לעומת 15 בלבד בכל התקופה שקדמה לחיסול סולימאני. הוא הוסיף כי בעוד שאיראן נהגה בעבר להוביל שלל מבצעי ריגול כהכנה לאפשרות של חיסול או חטיפה, היום היא כבר מנסה להוציא את המזימות הללו לפועל. "הם לא אוספים מידע כדי שיוכלו לנסות לחטוף או להרוג אנשים אם ירצו לעשות זאת. הם באופן פעיל מנסים לחטוף ולהרוג אנשים".
את ניסיונות הנקמה של איראן הישראלים מכירים היטב, עם ניסיונות לפגוע באנשי עסקים ישראלים מקפריסין ועד קולומביה והמבצע הנרחב בקיץ האחרון שבו נעצרה חוליית טרור איראנית באיסטנבול, שלפי החשד התכוונה לפגוע בתיירים ישראלים. איראן הואשמה בשנים האחרונות גם בניסיונות לפגוע בפקידי ממשל אמריקנים, בהם היועץ לשעבר לביטחון לאומי ג'ון בלוטון, ובשלל פעילי מחאה ומתנגדי משטר גולים. רק החודש אמר קן מקאלום, ראש סוכנות הביון של בריטניה (MI5) כי הרשויות שם הצליחו לסכל לפחות עשרה "איומים פוטנציאליים" לחטוף או לפגוע באזרחים בריטים ובגורמים אחרים השוהים בממלכה, ואשר נתפסים על ידי המשטר בטהרן כאיום.
החודש גם זימנה בריטניה את הדיפלומט הבכיר בשגרירות האיראנית בלונדון לשיחת הבהרה, בעקבות איומים שקיבלו עיתונאים הפועלים בממלכה. האיומים הופנו לפי הדיווחים לעובדים של רשת BBC בשפה הפרסית ושל ערוץ "איראן אינטרנשיונל", שמשדר מלונדון ומזוהה עם מתנגדי המשטר. משטרת לונדון אף הציבה החודש שוטרים חמושים סמוך למשרדי הערוץ. "האיום מצד משמרות המהפכה או פעילים שקשורים אליה כאן בתוך בריטניה הוא דבר מפחיד", מסר אדאם ביילי, דובר מטעם איראן אינטרנשיונל. "וזו בדיוק המטרה: להפחיד ולהרתיע".
