(צילום: אסף חן)
בג"ץ דחה הבוקר (ראשון) את העתירות שהגישו ארגוני הימין "לביא" ופורום קהלת לצד יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שדרשו להביא את הסכם הגבול הימי עם לבנון לאישור הכנסת ולמשאל עם. ההחלטה התקבלה פה אחד ושלושת השופטים, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט נועם סולברג, ימסרו את נימוקיהם בהמשך.
שלוש סוגיות משפטיות עיקריות נדונו בהליך - האם חוק יסוד משאל העם חל על השטח שנכלל בהסכם, האם ממשלת מעבר רשאית לחתום על הסכם שכזה, ואם כן - האם היא פעלה כדין כשלא הביאה לאישורו בכנסת, אלא רק הניחה אותו לעיון חברי הכנסת ולדיוני הוועדות לגביו.
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה יאיר לפיד ונשיא לבנון מישל עאון
(צילום: אוליבייה פיטוסי,אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
ביום חמישי האחרון התקיים דיון בבג"ץ בנושא העתירות, שבו ראש אמ"ן אהרון חליוה סיפק להרכב השופטים בדלתיים סגורות הסברים על הדחיפות הביטחונית לאשר את ההסכם. במהלך הדיון העירה הנשיאה חיות לעותרים כי בכל הנוגע להסכמים בינלאומיים ואמנות, הנושא של אשרור הכנסת "הוא תקנון העבודה" וכי "אין חובה בחוק שקובעת שכל הסכם או אמנה צריכים להיות מובאים לכנסת".
עו"ד בם מארגון "לביא" טען לגבי השאלת הצגת ההסכם לכנסת כי "לי לא אכפת איכויות ההסכם, אכפת לי מי מחליט בסוגיה זו. המחלוקת שלי עם היועצת המשפטית לממשלה מאוד מצומצמת - היא אומרת 'מוטב להביא את האישור בפני הכנסת, אבל הממשלה רשאית גם שלא'. אני אומר - לא רק עדיף, אלא חובה בנסיבות שנוצרו". בם הוסיף כי במצב הנוכחי "יש מנהג מחייב להביא הסכמים חשובים מדינית לאישור הכנסת, כשיש לנו ממשלת מעבר עם גירעון דמוקרטי. נימוקי ראש הממשלה למה לא להעביר לכנסת לא יכולים לעמוד כי מדובר בשיקולים זרים ובערעור יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית".
בן גביר בדיון בבית המשפט ביום חמישי
(צילום: קונטקט)
בהמשך דבריו, עו"ד בם הסביר כי בתקופת ממשלת מעבר אי אפשר אפילו למנות ראש למועצה הדתית בקריית אונו. השופט פוגלמן השיב: "הטיעון הזה לא תופס. ברור שמינוי ראש מועצה הוא לא עניין דחוף, אבל כשמדובר בדבר שחיוני לביטחון הלאומי, פני הדברים הם שונים". בם המשיך: "גם הסכמי אוסלו הובאו בפני הכנסת. אם כבר עושים טעויות, אז צריך שתעשה זאת ממשלה שנהנית מאמון".
ח"כ בן גביר מסר בתגובה לדחיית העתירה: "שוב בג"ץ בהחלטה לא מפתיעה, שמגלמת את העיקרון בו הוא דבק במשך שנים: ממשלת ימין - התערבות בכל צעד ושעל, ממשלת שמאל - לא מתערבים במדיניות הממשלה. גם את זה נתקן בממשלת ימין שנקים בעזרת השם לאחר הבחירות". מפורום קהלת נמסר: "בדיון בבג"ץ ביום חמישי נותרו סימני שאלה גדולים ביחס לחוקיות ההסכם שלא קיבלו כל מענה מצד נציגי הממשלה. ציפינו כי בית המשפט העליון ידרוש הסברים והבהרות. נמתין לפרסום ההנמקות".
בישראל צפוי להסתיים הליך אישור ההסכם ביום חמישי הקרוב. בישיבת הממשלה שכונסה לפני כשבוע וחצי אישרה הממשלה לא להצביע על ההסכם בכנסת - אלא רק להניח אותו לעיון חברי הכנסת, וחובת ההנחה תפוג ביום רביעי בחצות.
יום לאחר מכן תתקיים ישיבת ממשלה שתאשר את ההסכם, ומיד לאחר מכן ניתן יהיה לערוך את טקס החתימה בעיירה הלבנונית נאקורה שליד הגבול, שממנו ככל הנראה לא תצא תמונה משותפת. לא ברור עדיין מי יהיה הנציג הישראלי באירוע, אך ככל הנראה אלה יהיו ראש המל"ל איל חולתא ומנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת. לאחר החתימה בין הצדדים האמריקנים יפקידו את ההסכם באו"ם והוא ייכנס לתוקף.
אתמול דיווח העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" המזוהה עם חיזבאללה כי ישראל הודיעה לארה"ב שתהיה מוכנה לחתום על מסמכי הסכם הגבול הימי ביום רביעי או ביום חמישי הקרוב. לפי הדיווח, מעמד החתימה יתקיים כאמור בנאקורה, אחרי שהמתווך האמריקני עמוס הוכשטיין יגיע לאזור ביום שלישי או ביום רביעי.
בדיווח נכתב עוד כי החתימה תתקיים בחדרים נפרדים, כשהמשלחת הלבנונית בחדר אחד והמשלחת הישראלית בחדר אחר. לצדדים יצטרפו נציגים של האו"ם ושל הממשל האמריקני, שאותו מייצג המתווך הוכשטיין. לבנון עדיין לא החליטה מי יהיה נציגה לחתימה על ההסכם, ולפי "אל-אחבאר", נשיא לבנון מישל עאון יחליט על כך סופית ביום שלישי הקרוב.
הלבנונים, כך דווח, מתכננים לחתום אחרי ישראל. הם ימתינו שהמתווך האמריקני יודיע על כך שקיבל את החתימה הישראלית, ורק לאחר מכן ימסרו למתווך האמריקני את חתימתם שלהם. לבנון וישראל, לפי הדיווח, יעבירו לאו"ם איגרת מכל צד, ובה הן מתחייבות לאי-הפרה של ההסכם.
