משבר המחסור במורים נמשך ומתרחב ומנהלי בתי הספר מוטרדים כבר כעת לגבי ההתמודדות עם המחסור בשנת הלימודים הבאה. מאות מורים מהמגזר הערבי נקלטו בשנים האחרונות בבתי הספר במגזר היהודי כחלק מניסיון לפתור את בעיית המחסור, אך זה עדיין לא מספיק.
במשרד החינוך ציינו כי בבתי הספר במגזר היהודי מועסקים יותר מ-2,000 מורים מהמגזר הערבי והשנה בלבד השתלבו 250 מורים. עוד אמרו כי "למרות עודף המורים במגזר הערבי ומטעמים טכניים, בעיקר המרחק והשפה, מקשים על השתלבותם".
ח"כ אחמד טיבי אמר אתמול בריאיון לאולפן ynet כי הציע למשרד החינוך להעסיק יותר מורים ומורות מהמגזר הערבי בבתי ספר במגזר היהודי, ובכך לסייע בפתרון בעיית המחסור ולתת תעסוקה למורים הערבים. טיבי ציין, כי כרגע מועסקים מאות מורים ערבים בבתי ספר יהודיים בהצלחה רבה והוא מציע להרחיב זאת. הוא העריך כי ישנם 11 אלף מורים ומורות במגזר הערבי ללא עבודה.
בשנים האחרונות ישנה מגמה של פתיחות בקרב בתי הספר במגזר היהודי לשלב מורים מהמגזר הערבי, הן על מנת לתת מענה ולו חלקי למחסור במורים והן ממניעים פלורליסטים שאינם עושים אבחנה בין מורה למורה על פי מוצאו, אך עדיין לא מספיק. במסגרת תוכנית "משלבים ומשתלבים" של משרד החינוך, מאז 2018 נקלטו בבתי הספר במגזר היהודי 600 מורים ערבים. מורים רבים נוספים נקלטו בתיכונים באופן ישיר על ידי פנייה למנהלי בתי הספר.
על פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת מינואר האחרון, 85% ממנהלי בתי הספר במגזר הערבי דיווחו שאין אצלם מחסור במורים, או על מחסור במורה אחד או שניים בלבד. זאת, בהשוואה לכ-50% מהמנהלים במגזר היהודי.
יו"ר תא מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, איריס דורון, אמרה כי משבר המחסור במורים מעמיק ומטריד ומנהלי בתי הספר משוועים למורים. דורון, מנהלת קריית החינוך ע"ש בן גוריון בנס ציונה, ציינה כי בחטיבת הביניים מלמדת מורה לערבית מהמגזר הערבי ובבית ספר אחר שניהלה לפני כמה שנים לימדה מורה למדעים מהמגזר הערבי, ושתיהן מורות טובות.
"אני זקוקה למורה למחשבים ולאנגלית וזה לא משנה האם מדובר במורה ערבי או יהודי. מה שמנחה אותנו זה התאמה מקצועית בלבד ולא אילוצים", אמרה דורון. "בתי ספר רבים מהמגזר היהודי מעסיקים בהצלחה רבה מורים מהמגזר הערבי ונשמח לקלוט נוספים". לדבריה, אין בית ספר שלא חסרים בו לפחות שני מורים והמנהלים נאלצים למצוא פתרונות ולמלא את החסר באלתורים שונים.
מנהלת אחרת ממרכז הארץ אמרה שהיא מתקשה לנהל מערכת לימודים סדירה בשל המחסור. "אני משבצת מורים ללמד מקצועות שלא הוכשרו והתמחו בהם", סיפרה. "אין לי ברירה וגם קלטתי מורה שבמצב רגיל לא הייתי מקבלת אותה ללמד בבית הספר. אשמח לקלוט מורים מהמגזר הערבי".
"אני כבר לא 'המורה הערבייה'"
עאדל דכואר, מורה לאוטוטרוניקה ומכניקה מלמד כבר שבע שנים בתיכון "עתיד" במגדל תפן שבגליל. הוא סיפר על השתלבות מוצלחת בבית הספר במגזר היהודי: "כשהגעתי לבית הספר היה לי קל להשתלב. תמיד לימדתי ערבים, יהודים ונוצרים ללא הבדל. כשהגעתי לתיכון קיבלו אותי בזרועות פתוחות, לא הרגשתי שום הבדל בהיותי מורה ערבי-נוצרי".
לדבריו, "השתלבות הוא עניין אינדיבידואלי. זה תלוי באישיות ובמקצועיות של המורה, בנכונות של בית הספר לשלב וביחס של צוות המורים וההנהלה. אצלנו אנחנו משפחה אחת גדולה. כולם ביחד במטרה להוביל את התלמידים למצוינות".
דכואר הוסיף כי צריך לשלב עוד מורים נוצרים או מוסלמים בבתי ספר יהודיים. "התרומה כפולה לחברה, לשני הצדדים. אני נהנה לעבוד בתפקיד בעל משמעות עם תחושת שליחות ולצד זאת אני מפגיש את התלמיד עם תרבות שלי, הערכים שלי. אני מלמד כתף אל כתף עם מורים יהודים ואנחנו לא נכנסים לסוגיה המגזרית".
רימה בשראת עוסקת בתחום החינוך כבר 18 שנה. אחרי כמה שנים בבית ספר בנצרת ובבית ספר דו לשוני בבאר שבע, החליטה להגיע לבית ספר יהודי ממלכתי בעפולה, "אורט בן גוריון", שם היא מלמדת כבר 12 שנה. "בשנה הראשונה אני זוכרת שלא היה פשוט בכלל כמורה ערביה בבית ספר יהודי, ועוד ללמד ערבית, גם לתלמידים לא היה קל בהתחלה", סיפרה בשראת. "הם שואלים שאלות קשות כמו למה ערבים שונאים אותנו? למה יש פיגועים? ויש תמיד את הפחד הביטחוני וגם מהשפה הערבית. אנשים אמרו לי שכשאני מדברת בערבית זה נשמע כאילו אני מקללת".
בשראת עבדה קשה מאוד ודווקא דרך התרבות שלה ניסתה להתחבר לתלמידים ולהכיר להם אותה. "תמיד בחנו אותי וביקרו אותי אבל זה מהר מאוד הפך להיסטוריה. היום אני כבר בצוות רכזים וחלק מההנהלה, תלמידים רוצים להגיע לשיעורים איתי, הגיעו אליי הביתה היום 30 תלמידים שהכנתי להם אירוע לקראת סוף השנה, עשינו על האש, יהיה שמח וכיף. ההורים מאוד התרגשו מזה ומאוד תמכו". לדבריה, היום "אני כבר לא 'המורה הערבייה', אני אחת מהסגל ויש בינינו אמון מלא. אני חושבת שהסיפור שלי ייתן רוח גבית לעשות זאת יותר ולשלב עוד מורות ומורים מהחברה הערבית".