בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב נערכה הערב (שבת) תחת גשם שוטף עצרת בקריאה להחזרת כל הישראלים שעדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה. העצרת נערכה תחת הכותרת "ישראלים לא מפקירים אחים". ynet העביר את האירוע בשידור ישיר.
שרון קוניו, ששוחררה אחרי 52 ימים משבי חמאס עם בנותיה בנות ה-3 יולי ואמה, אמרה בעצרת: "בסיוטיי האיומים ביותר לא דמיינתי את האסון שפקד אותנו באותו היום. בדרך לשבי ראינו דברים שעד היום רודפים אותי בלילה, אבל גם ביום. אמה ויולי רק בנות שלוש, ייחשפו לנו בעתיד הרחוק את צלקות ליבן. באותם רגעים ארוכים בממ"ד הזמן נראה כמו נצח, דוד החזיק בכל כוחו את הדלת הממ"ד עד שהעשן נכנס פנימה ונאלצנו לצאת החוצה. זו אימה משתקת".
קוניו, שבעלה דוד עדיין בשבי חמאס, אמרה עוד בקול רועד: "52 ימים שלא ידענו אם נחיה בשעה הבאה, ימים שאין בהם יום ואין לילה, ימים של מלחמה בייאוש ובמחשבה שוויתרו עלינו. דוד בעלי כבר 78 ימים בשבי, כשכל שעה היא נצח". קוניו דרשה להשיב את החטופים מיד: "ישראל לא יזמה עסקה ובימים האחרונים אנחנו רק מקבלים בשורות על עוד ועוד גופות. אני מבקשת מקבינט המלחמה, בבקשה, אמה ויולי סבלו מספיק, הן צריכות את אבא שלהן, עשו הכול כדי להחזיר את כל החטופים עכשיו".
אורין גנץ, אמה של עדן זכריה (28) שנחטפה מהמסיבה ברעים ונרצחה בשבי חמאס, אמרה בעצרת אחרי שקמה מהשבעה על מות בתה: "קר לכם? בשבי יותר קר. ב-7 באוקטובר עדן שלנו נחטפה לשבי חמאס ומשם היא חזרה הביתה למקום שאי אפשר לפגוע בה וגם לא רוצים לפגוע בה. למקום שאין בו שנאה, קנאה, פנאטיות, תחרות עקוב מדם, מי חזק יותר.
"בזמן שעדן גדלה כאן בישראל, גד גם מישהו בצד השני. בזמן שלמה בבית הספר חשבון ועברית, הוא למד מה זה רובים. בזמן שלימדתי אותה שכולם שווים, אותו לימדו שהיהודים רעים. בזמן שהשקעתי את כל כספי כדי להעניק לה השכלה טובה וחיים טובים, בצד השני העניקו את הקנאה לישראלים. בדרך לפסטיבל חופש ואהבה - הוא עמד מולך, צמא דם, שנאה ונקמה. ילד שגדל קיבל נשק והרגיש הגיבור של השכונה, שכל מטרתו היא להרוס לנו את הנשמה, ואז בלי חמלה ירה בך צרור של כדורים".
גנץ קראה להשיב את החטופים באופן מיידי: "קהל יקר, בשבילי ובשביל עדן, זה מאוחר מדי. אבל יש חטופים שעדיין בחיים, והם צריכים לחזור הביתה, וכל יום זה מסוכן בשבילם להיות שם, בשבי אין מחר".
רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הירש שנחטף גם הוא לעזה, אמרה בעצרת: "בני נחטף מפסטיבל הנובה וידו נקטעה. אני אמא שרוצה שבנה יחיה, אני רוצה שמהבן שלי יהיו לי נכדים ושהם יהיו בטוחים פה. מהגברים שמקבלים את ההחלטות אנחנו שומעים הרבה מילים, אבל אין לחטופים זמן לדיבורים.
"אני חושבת לעצמי: מה אם אחד מהחטופים היה האבא, אמא, אחות, אח, בת, בן או רעיה או בעל של אחד מהגברים באחד מהחדרים האלה שבהם מתקבלות החלטות. האם היו מתמודדים עם זה אחרת. כשהירש נישק אותי לשלום בשישה באוקטובר בשעה 23:00 בלילה, הוא אמר לי חמש מילים: 'אני אוהב אותך, נתראה מחר'. הירש, אם אתה יכול לשמוע אותי עכשיו, אחרי 78 ימים, אני רוצה לראות אותך מחר. אני אוהבת אותך בני המתוק, הישאר חזק ותשרוד".
בעצרת פורסם סרטון של מורן סטלה ינאי, שהוחזקה 54 ימים בשבי חמאס: "אני הייתי פרס. הביאו אנשים לראות אותי מבחוץ כדי שיראו מה הצליחו לתפוס. השגתי חבילת קלפים בשלב מסוים והחלטתי שדרך הקלפים האלה אני אצליח לרכוש את אמונם. אפילו שהם השפילו אותי או צחקו עליי או ביזו אותי במהלך המשחק, הייתי חדורת מטרה. אני אגרום להם לחבב אותי כדי שאני אקבל אוכל, כדי שאני אצליח להשיג מים".
היא סיפרה על הטרור שהופעל עליה ואמרה: "היה רגע שאמרתי שאני רעבה, והוא אמר לי 'אה, תעשי את זה עוד הפעם. תגידי עוד הפעם אני רעבה'. אז אמרתי שאני רעבה, ואז הוא אמר 'לא, לא, תעשי כמו שעשית מקודם'. וזה קצת עצבן אותי, זה היה מאוד משפיל. עשיתי את זה בכל זאת, והייתי צריכה להגיד 'איי אם הנגרי', ולהתחנן ממש. ולשבת לשחק איתו קלפים שנייה אחרי. אחד מהם היה רוצה שאני אסתכל עליו כל הזמן. שאני אזכור את הפנים שלו ממש ממש טוב. 'אבל ממש תסתכלי לי בעיניים, תסתכלי. תסתמי ת'פה ולכי לישון'. ואז את הולכת לישון ואת חולמת עליו סיוטים בלילה. אמרתי שלא משנה מה קורה, אני קמה בבוקר ואומרת תודה שקמתי. והנה אני עוד יום קדימה. זה הדבר היחידי שהחזיק אותי".
בעצרת הוקרן גם סרטון של ספיר כהן (29), ששוחררה משבי חמאס אחרי 55 ימים. כהן דיברה על בן זוגה סשה טרופנוב (28) שעדיין נמצא בעזה. "בן הזוג היקר שלי, יש לו לב זהב. אני כל כך מחכה לו שיחזור. אני כל כך פוחדת ממה שהוא עובר שם, כי כל הגברים החזקים, אלה הגברים החלשים שם. אלה האנשים שעוברים הכי הרבה ייסורים".
כהן אמרה עוד: "כל יום יכול להיות שאנחנו מאבדים עוד ועוד חטופים. כי הם לא יכולים להישאר בתנאים האלה, הם פשוט לא יכולים להמשיך לחיות ככה, וצריך להחזיר אותם הביתה עכשיו".
כהן וטרופנוב נחטפו ב-7 באוקטובר בעת שהתארחו אצל הוריו בקיבוץ ניר עוז. השניים עברו לתל אביב זמן קצר לפני החטיפה. ויטלי (50), אביו של סשה, נרצח בטבח. ילנה טרופנוב (50) ואירנה טטי (73), אמו וסבתו של סשה, נחטפו גם הן לעזה - אך שוחררו מהשבי אחרי 54 ימים.
"לא נסכים לכישלון ולנרמול של חזרת ארונות"
הדס קלדרון, ששני ילדיה ארז (12) וסהר (16) שוחררו משבי חמאס אחרי 52 ימים, אמרה בעצרת שנערכה באילת: "אני עומדת כאן היום ולצד השמחה הגדולה על חזרת ילדיי, שוכנת בי החרדה העצומה לגורלם של מי שעדיין שם. אנחנו בתוך סיוט, אסון רודף אסון, והיכן הפתרון? החטופים הם לא רק שמות, הם לא רק פנים, הם עולם ומלואו.
"הם נשדדו ונחטפו מתוך משפחות, מתוך קהילות, מתוך מיטות. הקהילה שלנו פצועה, מדממת, מפורקת, מנסה בתוך האי-שגרה למצוא מחדש את דרכה. כואב לי, כואב לי על ההבנה וההכרה ש-78 יום עברו להם ואנשים וחברים חיים כשליבם ותקוותם עוד פועמים, אנשים יקרים ואהובים מחכים, מצפים, סומכים, שנושיע אותם, והזמן אוזל, והוא לא לטובתנו. מזכירה לכם, בשביל זה אני פה, שמאחורי התמונות, השמות, העיניים היוקדות, עומדים בני אדם, נשמות, אימהות, אבות, אחים, אחיות, בנים ובנות. ורבים מהם אני מכירה היטב".
עופר קלדרון, אביהם של ארז וסהר, עדיין בעזה. "הם אינם אובייקט שניתן לסכן או לוותר עליו או להקריבו, הם אינם מגן אנושי, ושום מהלך טקטי-צבאי אינו בעל חשיבות גדולה יותר מאשר המחויבות להחזירם", אמרה הדס קלדרון בנאומה באילת. "שחרורם זוהי המטרה החשובה, העליונה והבהולה ביותר עכשיו. אל לנו כמדינה למעול בתפקידנו ולהזניח אזרחינו.
"לא נסכים לכישלון ולנרמול של חזרת ארונות. האחריות מונחת על כתפי ראש הממשלה והקבינט. אתם, ראש הממשלה והקבינט, אחראים הבלעדיים להחזרתם הביתה וחיים. הערכים שמנחים הם מנהיגות, לקיחת אחריות, קידוש החיים, פדיון שבויים. אין מקום למנהיגינו לחתירה לנקמה וניצחון בכל מחיר, כי אין מחיר לחייהם של החטופים".
קיבוץ ניר עוז הודיע אתמול על הירצחו של גדי חגי בן ה-73, שנחטף לרצועת עזה במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר. חגי היה אב לארבעה וסבא לשבעה. הוא נחטף לרצועה יחד עם אשתו ג'ודי ויינשטיין בת ה-70, שעדיין מוחזקת פצועה בשבי, והיא האישה המבוגרת ביותר שעדיין נמצאת ברצועת עזה. גופתו של חגי נמצאת בעזה.
בהכנת הכתבה השתתף מאיר אוחיון
פורסם לראשונה: 19:42, 23.12.23