ההקלטות מתוך הפגישה הקשה בין החטופים ובני משפחותיהם לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר חברי קבינט המלחמה חושפות את העדויות המזעזעות מתוך רצועת עזה, ואת הזעם של המשוחררים וקרובים על התנהלות הממשלה.
"בעלי הרביץ לעצמו": עדות אחת החטופות במפגש עם קבינט המלחמה
"הייתי שם ואני יודעת כמה קשה בשבי", אמרה בפגישה אחת החטופות מניר עוז, ששוחררה בעסקה. "כל יום בשבי היה קשה מאוד. הייתי בבית כשהיו הפגזות מסביב. ישבנו במנהרות ונורא פחדנו שלא חמאס אלא ישראל תהרוג אותנו, ואחר כך יגידו - חמאס הרג אתכם. אז אני מאוד מבקשת כמה שיותר מהר להתחיל בהחלפת השבויים וכולם צריכים לחזור הביתה. אין עדיפות. כל אחד חשוב".
חטופה אחרת שחזרה עם ילדיה, אך בעלה נותר בשבי חמאס, אמרה: "התחושה שהייתה לנו שם היא שאף אחד לא עושה למעננו דבר. העובדה היא שהייתי במסתור שהופגז ונאלצנו להיות מוברחים ופצועים. לא כולל המסוק שירה עלינו בדרך לעזה. אתם טוענים שיש מודיעין, אבל עובדה היא שאנחנו מופגזים. בעלי הופרד מאיתנו שלושה ימים לפני שחזרנו לישראל ונלקח למנהרות. ואתם מדברים על לשטוף את המנהרות במי ים? אתם מפגיזים תוואי מנהרות בדיוק באזור שבו הם נמצאים. הבנות שואלות אותי איפה אבא? ואני צריכה להגיד להן שהרעים עוד לא רוצים לשחרר אותו".
"הם חיים על זמן שאול": עדות חטופה ששוחררה מהשבי
"אתם שמים פוליטיקה מעל השבת החטופים", הוסיפה והעידה על הזוועות בשבי. "אתם חושבים שהגברים הם חזקים? בעלי היה מרביץ לעצמו כל יום, נותן אגרופים לפרצוף שלו עד שהוא מדמם כי היה לו קשה מנשוא, ועכשיו הוא לבד, ואלוהים יודע באיזה תנאים. אני חיתלתי מבוגרות, אני ראיתי את אריה זלמנוביץ' מת לידי. ואתם רוצים למוטט את שלטון החמאס, להראות שיש לכם ביצים יותר גדולות? אין פה חיים שחשובים יותר משל אחרים. אף אחד מאיתנו שם לא ראוי לפחות יחס מכל תושב בישראל. תחזירו את כולם ולא בעוד חודש, חודשיים או שנה".
הורה שבנו נחטף אמר: "הילד שלי היום בן 20. מה יש לך להגיד לו? הוא הציל שם אנשים. הפקרתם אותו. אתם מתווכחים, גלנט, מסיבת עיתונאים. די. תביאו אותם הביתה". הורה אחר סיפר שהעניק לחברי הקבינט דיסקיות חטופים: "אתם מתביישים לשים אותן על הצוואר ולא מרגישים אחראים".
משפחות החטופים מדברות לאחר הפגישה
(צילום: שמוליק דודפור)
בת משפחה של חטוף אמרה: "אנחנו על זמן קצוב. אתם לא מבינים את גודל האסון שלנו. אין לנו כבר כוחות. אנחנו כבר חודשיים לא ישנים. אנחנו על תרופות. אנחנו לא רוצים את אח שלי איוב 2024. לא רוצים לראות שיהיו איוב 24. תעמדו על הרגליים ותצילו את האנשים האלה".
נתניהו השיב: "אני באתי יחד עם חבריי כדי לשמוע אתכם. יש עוד חושך לגרש. וצריך להחזיר את כולם. אני שמעתי את החרדה, את ההשפלה, את הסבל, העינויים, את האונס. הדבר הזה שמטלטל את העולם כולו וחשוב להמשיך לספר. חשוב שאנחנו נשמע. אתם צודקים: יש מפעל ענק שאוסף עדויות, מנסה להגיע לכל אחד ואחת. איך להביא את כולם".
בשלב זה קראו לעבר נתניהו כמה בני משפחות של חטופים: "בושה". נתניהו ענה: "הדיסקית שנתת לי נמצאת ליד מיטתי, היא בלב". האב: "אתה לא שם על הצוואר כי אתה מתבייש". נתניהו: "ממש ממש לא". הורה אחר אמר: "60 יום הוא לא שומע".
נתניהו המשיך: "העליתם שני דברים ואני יכול להתייחס אליהם. אחד בצורה יותר רגועה והשני בצורה יותר עמומה, וההצלחה מחייבת שאני אעשה את זה. הדבר הראשון ששאלתם זה האם יש לנו אפשרות להביא את כולם במכה. חשוב לדעת, וחבריי יכולים לחזק את זה, שהדבר הזה לא היה קיים. עד שלא התחלנו בתמרון הקרקעי לא היה שום דבר. כלום, נאדה, אפס. דיבורים.
"הקטארים דיברו, אלה דיברו ואחרים דיברו. רק כשהתחלנו את התמרון הקרקעי, רק אז נוצר הלחץ שהתחיל להפעיל את אותותיו על החמאס והדבר יצר אפשרות להוציא חטופים. בעזרת השם הצלחנו להגדיל את הרשימה ובעזרת הנשיא ביידן שגייסנו אותו לעניין. היינו מוכנים להוציא עוד במתווה הזה. היו עוד. מי שעצר את המתווה הזה , זה הצד השני. לא אנחנו".
בן משפחה של חטוף הגיב: "קשקוש". נתניהו: "לא קשקוש. מה שאני אומר כאן אלה עובדות ברורות. אני מכבד אתכם יותר מדי. שמעתי את המיית ליבכם. לא יכולנו להוציא את כולם בבת אחת. המחיר שהם רוצים הוא לא אסירים. המחיר שהם רוצים זה לא רק האסירים. ואם תיווצר אפשרות להביא את כולם במכה אחת: אתם חושבים שמישהו כאן לא יסכים לזה? מישהו מהחברים כאן לא יסכים? יסכים ועוד איך.
"הדבר השני שאמרתם והוא מזעזע זה לשמוע על מה שעברתם מול ההפגזות שלנו והפעילות שלנו, של צה"ל, וזה עדיין נמשך. נכון. אני חושב שזה חודר ללב. אני יכול להגיד לכם שזה חודר לא רק ללב, זה חודר כפי שוודאי תשמעו מחבריי, גם לשיקולי העשייה שלהם ואם רציתם להביא את המסר הזה - הבאתם אותו".
בר גולדשטיין סיפר את שתיארו לו בני משפחתו ששבו מהגיהינום בעזה: "לשמחתי זכיתי לקבל את גיסתי חן וילדיה. הם היו באיום מתמיד מהפגזות צה"ל. אתם ישבתם מולנו והבטחתם לנו שזה לא מאיים על חייהם. הם מסתובבים גם ברחוב ולא רק במנהרות. הם רכובים על חמורים ועגלות. אתם לא תדעו לזהות אותם ברחוב ואתם מסכנים את חייהם. חובתנו להחזיר אותם עכשיו".
בן דנציג מקיבוץ ניר עוז תקף אף הוא את חברי קבינט המלחמה: "אתם חסרי אחריות וקרי לב. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. אני אגיד לך בנימין נתניהו שאחרי שאמא שלי בת ה-71 שעלתה ממרוקו הצילה את בתי הקטנה, היא אחזה 9 שעות בידית הממ"ד. איפה היו החיילים להגן עלינו, מר גלנט? יש לנו זכות לחיים אז המעט שאתם יכולים לעשות זה להציל את החטופים והחטופות שנמצאים בעזה, ויפה שעה אחת קודם".
