התפטרות ממשרה אינה דבר של מה בכך ביפן. תושביה של ארץ השמש העולה ידועים בנטייתם לגלות נאמנות לחברות המעסיקות אותם ולדבוק באותה המשרה לאורך חיים שלמים, ובמציאות הזו מי שמעיזים לעבור בין עבודות נתפסים לא פעם כאנשים המוותרים בקלות – תכונה שבתרבות המקומית יש להתבייש בה. עכשיו יש מי שמאסו בנוהג הזה: בשנים האחרונות צצו ברחבי יפן עשרות סוכנויות המציעות לעובדים במשק שירות ייחודי – "צור קשר, ונעזור לך להתפטר".
"תארו לעצמכם גירושים מכוערים", מסביר יושיהיטו הסגאווה, העומד בראש סוכנות TRK שהגישה בשנה שעברה ייעוץ כזה ללא פחות מ-13 אלף איש וסייעה להם להתפטר בצורה חלקה ככל האפשר. "אנשים נוטים לדבוק בעבודה שלהם כשהם לא שמחים, ולהרגיש שהם מעין 'קמיקזות' (הטייסים היפנים המתאבדים ממלחמת העולם השנייה) שמקריבים את חייהם למען מטרה טובה יותר", אומר יושיהיטו. "זה הנוהג ביפן – בדיוק כמו שצעירים לומדים שצריך לכבד אנשים מבוגרים, הם לומדים שהתפטרות היא בגידה".
שירות הסיוע-למתפטרים שמגישה סוכנות TRK נקרא "השומר", ומאז שנפתח בשנת 2020 הוא סייע לשלל לקוחות, רובם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, לעזוב את מקומות העבודה שלהם. בין המתפטרים שהסתייעו בו אפשר למנות עובדים במקדשי שינטו, במרפאות שיניים, במשרדי עורכי דין, בחנויות מכולת ובמסעדות. העלות של שירות "השומר" היא 29,800 ין לאדם (כ-208 דולרים), והוא כולל חברוּת בת שלושה חודשים בארגון שמייצג את העובד בתהליך הרגיש והלא-פעם מביך של משא ומתן על תנאי עזיבתו.
רוב המשתמשים בשירות "השומר" הם עובדי עסקים קטנים או בינוניים – העסקים שבהם מועסקים רוב היפנים – אך גם אנשים שעובדים עבור חברות-ענק מבקשים לעתים עזרה. במקרים רבים מדווחים העובדים האלה שלבוסים שלהם יש מה לומר על כל היבט של העבודה, ולעתים המנהלים פשוט מסרבים לאפשר לעובד לעזוב. מקומות עבודה רבים ביפן סובלים מלכתחילה מהיעדר ידיים עובדות, תוצאה של המחסור הכרוני של המשק היפני בכוח אדם, וזו אחת הסיבות להתעקשות שלא להניח למתפטרים לממש את כוונתם.
אי אפשר פשוט לארוז
החוק היפני מבטיח עקרונית את זכות העובד להתפטר, אבל חלק מהמעסיקים ביפן הרגילים למבנה התעסוקתי ההיררכי הישן ופשוט אינם מוכנים לסבול את העובדה שאדם שאותו הם הכשירו ירצה לעזוב. לא פעם גוררים המעסיקים את "הפורשים" לקרבות-התפטרות ממושכים, ועובדים שעברו את החוויה המפוקפקת הזו מתארים את המנהלים הנעלבים כ"פנאטים", "בריונים" ו"מיני-היטלר".
בתרבות היפנית גדול הלחץ על העובדים להיכנע לגישה ה"וורקוהלית", זו שבה אדם מקריב חלק עצום מזמנו לחיי העבודה, מתמסר להם בכל מאודו – ועושה מאמצים כבירים כדי לרַצות את המעסיק שלו. עובדים שאינם רוצים להיתפס כ"טראבל-מייקרס" (עושי-צרות) משתדלים להימנע מלפקפק בסמכות, ולעתים קרובות הם נמנעים בכוח מלהביע את דעתם. אין פלא אפוא שרבים מהם חוששים כי מעסיקיהם יתנכלו להם אחרי שיתפטרו, ויש גם מי שפוחדים מהתגובה של בני משפחתם וחבריהם על המהלך.
אחד מלקוחות "השומר", שברשת מכנה עצמו "טוויצ'אן", פנה למשל לשירות בבקשה לעזרה אחרי שמנהליו מתחו ביקורת על הישגיו בתחום המכירות. הוא סיפר ששקע בדיכאון וחשב להתאבד. בעזרת "השומר" הוא הצליח להתפטר בתוך 45 דקות. טאקו ימזקי, עובד שפנה לשירות אחר בתחום הסיוע-למתפטר, מספר שעבד בשירותו של תאגיד IT גדול, וידע שפרישה מהחברה תהיה תהליך מסובך שיגזול ממנו זמן רב בשל העבודה שעשה שם. "הרגשתי הכרת טובה מסוימת כלפי המקום שאותו רציתי לעזוב, אבל רציתי להחליף הילוך מבחינה נפשית ולהמשיך הלאה בהקדם האפשרי", הוא מסביר.
עורכת הדין אקיקו אוזאווה, שמשרדה נותן סיוע למתפטרים ושכתבה ספר על התחום הזה, מודה שהמתבונן מבחוץ עשוי שלא להאמין שאנשים אינם יכולים פשוט לארוז את חפציהם ולעזוב, "אבל כן, מעבר ממקום עבודה אחד לאחר הוא אתגר עצום ביפן, והוא דורש אומץ רב". אוזאווה מסבירה שבגלל המחסור בכוח עבודה ביפן, איתור והכשרה של עובד חדש שיחליף את המתפטר הם משימה קשה, ולעתים מנהלים עלולים להתפרץ בזעם אדיר כשאחד מהכפופים להם מודיע על עזיבתו.
"כל עוד דפוס המחשבה היפני הזה מתקיים, הצורך באנשים כמוני לא ייעלם", אומרת אוזאווה, שגובה 65 אלף ין (כ-450 דולר) עבור השירות שלה. "אם כל כך רע לך עד שאתה מתחיל להרגיש חולה, אתה צריך לקבל החלטה לקחת מחדש שליטה על החיים שלך", היא בטוחה.
הכול מתחיל בבית הספר
סוכנות אחרת של סיוע למתפטרים, "אלבטרוס", מציעה את השירות "מוֹמוּרי", שתרגומו הוא "לא יכול לסבול את זה יותר". מלקוחותיו הוא גובה 22 אלף ין (150 דולר) כשמדובר בעובד במשרה מלאה ו-12 אלף ין (80 דולר) כשמדובר בעובד במשרה חלקית. המייסד שינג'י טנימוטו אומר שבעיות במקום העבודה היו במשק היפני מאז ומעולם, אבל כעת אנשים מבינים לדבריו שהם יכולים לקבל עזרה מקוונת, ופונים לבקש אותה.
"המתפטרים שמקבלים מאתנו שירות מספרים לנו שקודם לכן הם לא היו מצליחים להירדם בלילה, ושעכשיו הם סוף סוף מצליחים לישון כמה שהם רוצים", אומר טנימוטו. "לקוחות מודים לנו כל הזמן, יש גם כאלה שבוכים משמחה". הוא מספר שאחד מלקוחותיו רצה להתפטר מסלון לחיות שבו נהגו העובדים לבעוט בחשאי בבעלי החיים, ושאחר רצה להתפטר ממרפאת שיניים שבה הצוות לא טרח להחליף כפפות לפני תחילת הטיפול בכל לקוח. פונות רבות הן נשים שעובדות כאחיות או כמטפלות ושהתבקשו להישאר עד שתימצא להן מחליפה, אך בסופו של דבר מצאו עצמן באותו המקום גם שנה אחר כך.
לקריאה נוספת: ביפן, ארץ החותמות, גם במגפה באים למשרד
ויש גם מקרים קיצוניים יותר. טושייוקי ניאינו למשל ייסד את חברת Exit Inc., אחת המובילות בתחום הסיוע למתפטרים, בשנת 2018, אחרי שהתמודד עם מנהל שצרח עליו בלי הפסקה ועם מנהל אחר שאיים לרצוח אותו. הוא התפטר משתי המשרות, זיהה את ההזדמנות – ופתח את השירות להקלת התפטרות. "אני גאה שהתחלתי את הז'אנר הזה", אומר ניאינו, שהחברה שלו גובה 20 אלף ין (140 דולר) מכל לקוח. הוא מעיד שכעת, כשעובדים ביפן מכירים את ענף ה"סיוע-למתפטר" אדם יכול לעזוב את עבודתו בתוך 15 דקות.
את תופעת הפסיביות וחוסר היכולת של היפנים להתעמת עם מעסיקיהם או לעשות כרצונם תולה ניאינו במערכת החינוך היפנית, שלדבריו הופכת את בוגריה לאנשים צייתנים מדי. הוא מעיד כי הוא עצמו מעולם לא הביע את דעתו החופשית בימי לימודיו בבית הספר. הנטייה הקיצונית הזו לריצוי וצייתנות, בכל אופן, מספקת לו שפע של עבודה, וכעת הוא שוקל להרחיב את השירות כך שיכלול גם ייעוץ נפשי, סיוע בחיפוש עבודה חדשה ואולי אף עזרה למבקשים להתפטר במדינות אחרות.