נתניהו מדבר על ההסכם עם האו"ם - ב-2018 וב-2023
(צילום: גיל יוחנן, דוברות רה"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים היום (ראשון) בפתח ישיבת צוות השרים המיוחד שהתכנס לבחינת הטיפול בנתינים הזרים מאריתריאה שהפרו את החוק והתפרעו אתמול בתל אביב. בדבריו, התייחס נתניהו לצעדים שממשלותיו הקודמת עשו להוצאת הנתינים הזרים, וציין כי "דבר אחד שלא הצענו, וטוב שלא הצענו אותו, זה מתווה האו"ם". המתווה עליו רה"מ דיבר, הוא ההסכם אליו הגיע בעצמו ב-2018 עם נציבות האו"ם לפליטים, עליו אמר אז: "אנו עושים את הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות, בהסכם חסר תקדים. להוציא אנשים, לשקם את היתרה ולשקם את דרום תל אביב. זה יום חשוב, יום בשורה".
במסיבת עיתונאים שכינס לאחר ההגעה להסכם, יחד עם שר הפנים דאז אריה דרעי, אמר נתניהו כי "אני מבין שהציפיה הייתה - גם אצלי - שנוכל להוציא את כולם, אבל כרגע זה לא עומד על הפרק. הגענו להסכם שאומר על כל אחד שיוצא, אחד יושב. ההתחייבות ההדדית - אתם מוציאים 16,250, אנחנו משאירים כתושבים ארעיים 16,250".
נתניהו ודרעי במסיבת עיתונאים על ההסכם עם האו"ם, ב-2018
(גיל יוחנן)
בסרטון שפרסמה דוברות רה"מ בעקבות ההסכם, נתניהו אף אמר כי "הבאתי הסכם שמוציא את המסתננים למדינה שלישית, אבל לפעמים יש הפתעות והמדינה השלישית נסוגה מההסכם. הבאתי הסכם חדש - טוב יותר. נוציא אותם מדרום תל אביב ונביא אותם למושבים, קיבוצים וליישובים החזקים, כדי שהנטל לא ייפול על שכונות המצוקה".
בעוד נתניהו אמר בסרטון ב-2018 כי ההסכם עם האו"ם "מוציא כ-16,000 איש לעומת ההסכם של המדינה השלישית. אלה שיישארו - יישארו כאן במעמד זמני לחמש השנים הקרובות", היום אמר רה"מ כי "מתווה האו"ם היה מאזרח 16 אלף מסתננים בלתי חוקיים, והיה יוצר תמריץ אדיר למאות אלפי, אם לא מיליוני אפריקנים שהיו מסתערים שוב על מדינת ישראל, ולכן זה פתרון גרוע. מי שמציע את זה, מציע דבר שיחזיר את הבעיה לקדמותה".
2 צפייה בגלריה
נתניהו בפגישת צוות השרים, היום. על ההסכם אליו הגיע עם האו"ם ב-2018: "היה יוצר תמריץ לאפריקנים להסתער שוב על ישראל"
( צילום: חיים צח / לע"מ)
נתניהו גם חשף אז לראשונה כי "המדינה השלישית" היא רואנדה, שהייתה אמורה לקלוט את מבקשי המקלט גם ללא הסכמתם, על פי ההסכם שממשלת ישראל טוענת שחתמה עימה. אך רואנדה הכחישה את קיומו של הסכם כזה לכל אורך הדרך, וטענה כי לא תקבל מבקשי מקלט שיועברו אליה בכפייה. וכך התמוטט לו התמרון המשפטי שמדינת ישראל בנתה כדי להתמודד עם החלטת בג"ץ, שאוסרת לגרש את מבקשי המקלט למדינה שאינה מוכנה לקבל אותם גם ללא הסכמתם.
כעבור 24 שעות מהרגע שהודיעו נתניהו ודרעי על ההסכם ב-2018, בעקבות לחץ מימין וסערה ברשתות החברתיות - נתניהו הפך את עמדתו וחזר בו מההסכם. "שמעתי בקשב רב הערות רבות על ההסכם. בעקבות זאת, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם", אמר אז ראש הממשלה.
"למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים", טען נתניהו ב-2018 בפגישה עם תושבים מדרום תל אביב.
בתי עסק שנפגעו בהתפרעויות בתל אביב אתמול
(צילום: נדב אבס)
צוות השרים המיוחד שהתכנס הבוקר החליט לקדם מעצרים של חשודים במסלול מנהלי - שמאפשר מעצר ברף נמוך של ראיות באמצעות חוק משמורת על מסתננים, שלא היה בשימוש בשנים האחרונות. מלבד זאת, הוחלט שהממשלה תבחן ביטול אשרות עבודה למי ששוהה בארץ שלא כחוק.
לפי שעה, בידי המשטרה כ-50 עצורים מההתפרעויות בתל אביב שיובאו היום לדיונים בהארכת מעצרם. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקש שהמשטרה תביא מפרי סדר נוספים כדי לעצור אותם במסלול דומה. שר המשפטים יריב לוין, שר החוץ אלי כהן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הפנים משה ארבל לקחו גם הם חלק בדיון - לצד פרקליט המדינה עמית איסמן, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש המל"ל צחי הנגבי ואישים נוספים.
