"לא הוגש כתב אישום אחד, אנחנו רואים מתיישבים בתוך הבית שלהם , לא נעשה כלום". כך אמר אתמול (שני) ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, כשהוא דופק על שולחנו, בדיון בבג"ץ שעסק בהיעדר אכיפה של המשטרה אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים באזור דרום הר חברון. ברקע, נזכיר, חקירת מח"ש נגד מפקד ימ"ר ש"י ניצב-משנה אבישי מועלם על חשד שפעל למנוע מעצר של פעילי ימין קיצוני שחשודים בטרור ביהודה ושומרון - בתמורה לקידום.
2 צפייה בגלריה
מ"מ נשיא העליון יצחק עמית, שזעם בדיון: "יש צילומים של אנשים שמסתובבים בתוך הבתים שלהם"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
קצין החקירות של תחנת חברון, שנכח בדיון הסוער, נעמד והשיב לשופטים: "כל היום אנחנו מתרוצצים בבתי משפט שלום, מה הייתם עושים לנו לו היינו מגישים כתב אישום נגד מתנחל שנכנס עם כבשה לשטח פלסטיני? תענו לי". השופטת דפנה ברק-ארז ענתה: "אנחנו אלה ששואלים את השאלות, ואתה זה שיענה".
הדיון התקיים בעקבות עתירה שהגישו לפני כשנתיים תושבי הכפרים זנותא וחירבת אום ד׳רית מדרום הר חברון באמצעות עו"ד קמר משרקי-אסעד מארגון "חקל". הם דרשו מבג"ץ להורות למשטרה לאכוף את החוק ולהגן עליהם מאלימות של מתנחלים, שבעקבותיה לטענתם נאלצו לעזוב את בתיהם, ולכן נדרש גם כי המשטרה תאבטח את חזרתם.
בסוף יולי האחרון בג"ץ קיבל את העתירות ובפסק הדין כתב כי על המדינה לוודא שהפלסטינים חוזרים לבתיהם, וכי על המשטרה לבצע פעולות אכיפה אפקטיביות נגד אלימות המתנחלים. "נבהיר את המובן מאליו – יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות", כתבו השופטים.
אלא שחודשיים לאחר מכן הגישו הפלסטינים בקשה לבזיון בית המשפט, וזאת מאחר שלטענתם המדינה לא מקיימת את פסק הדין. הם צירפו תיעוד של אלימות מתנחלים כלפיהם, ולטענתם עד כה נרשמו כ-100 אירועי אלימות דומים, כולל כניסת מתנחלים לשטחם ואף לבתיהם. לטענתם, המשטרה לא נענתה לקריאותיהם לעזרה ובפעמים ששלחה ניידות, לא הוגשו כתבי אישום. בנוסף, המנהל האזרחי הודיע לתושבי הכפר זנותא כי בתיהם נבנו באופן בלתי חוקי באזור ועליהם לעבור לשטח אחר, כ-3 ק"מ ממיקומם הנוכחי.
הדיון שהתקיים אתמול היה מתוח וסוער באופן חריג. השופטת דפנה ברק-ארז פתחה את הדיון ואמרה: "אנחנו באירוע משברי. מה קורה עם החיים של האנשים הללו? זה לא מקרה רגיל של אכיפה, אלא אכיפה שנעשתה שלא כדין. יש לכם תוכניות, אבל בינתיים יש אנשים שאין להם איפה לגור". עו"ד רועי שוויקה, שייצג את המדינה מטעם מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, התגונן: "המדינה מבצעת פעולות כדי שהעותרים ירגישו ביטחון". השופט יצחק עמית התרעם על כך והציג תמונות שממחישות את המצב: "יש צילומים של אנשים שמסתובבים בתוך הבתים שלהם, למה אין איסור כניסה לישראלים? מפעילים מעליהם רחפנים".
בשלב הזה נעמד קצין אח"מ של תחנת חברון, רפ"ק אביעד בלמס, והחל להשיב לשופטים: "צירפו תמונות ואומרים 'נכנסו אלינו אנשים', אבל זו הפעם הראשונה שזה מגיע למשטרה במסגרת העתירה ולא הוגשה תלונה. העותרים מגישים תלונות, באמצעות מישהו מתל אביב בכלל, לפעמים משיחות חסויות, אנחנו במיידי מקפיצים ניידת שסורקת ולא מוצאת שום דבר. זה כל הזמן קורה שהמתלוננים לא נמצאים בכלל בשטח. או שמתלוננים על הסגת גבול ואז כשניידת מגיעה היא מגלה שמותר להיות בשטח. בגלל זה תלונות נסגרות".
השופט עמית הקשה: "מה הכוונה שמותר להם להיות במקום? אני רואה תמונה של מישהו לוקח כבשה". רפ"ק בלמס השיב לשופט "יש בחור (יהודי -נ"ב) שטען שפלסטינים לקחו לו את הכבשה. הגענו למקום, אין לנו דיר במשטרה אז אמרנו לו 'קח אותה כרגע למשמורת, אנחנו נחקור ונראה איך יסתיים התיק'. כבשה ששווה 1,000 שקלים. התיק הזה כבר בפרקליטות הצבאית עם המלצה אחרי שהפלסטיני טען שהכבשה שנלקחה ממנו בהיריון, והבאנו מומחה שאמר שהיא לא".
השופט עמית המשיך: "אנחנו רואים אנשים מסתובבים להם בתוך הבתים, למה אין איסור כניסה לישראלים? הם מתלוננים שמפעילים מעליהם ומעל הכבשים רחפנים, תוציאו איסור הטסת רחפנים במרחב". רפ"ק בלמס הגיב: "הם בכלל לא הגישו על זה תלונה. אתם צריכים להבין, יש עשרות תלונות על הסגת גבול. כל השטח שם זה שטח ערבי, אין באמת קווי גבול. אז עובר עדר עם רועה הצאן, שטח שאין בו שום דבר, לא גידולים, אין פגיעה בצמחייה, אז הכבשים של רועה הצאן נכנסים לשטח הפלסטיני, מה אני אמור לעשות עכשיו? ניידת תגיע, תיקח את רועה הצאן וכל הכבשים התפזרו לכל עבר, זה הטיפול שאנחנו רוצים?".
השופטת ברק-ארז התרעמה: "אדוני מציג כאילו הכול בסדר. יש פה אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם. אדוני מצביע על קשיי אכיפה שחלקם אפילו אוביקטיביים, אבל בסוף יש מבחן תוצאה ומבחן התוצאה הוא לא טוב, ואם כך כנראה שמשהו לא בסדר". רפ"ק בלמס התגונן: "אנחנו שולחים ניידת לכל אירוע והשטח הוא ענק, אנחנו מבצעים חקירות וגם מזמנים אנשים לחקירות. זה שיש תלונות זה לא אומר שכולן אכן קרו".
הוא הוסיף: "כל היום אנחנו מתרוצצים בבתי משפט שלום, מה הייתם עושים לנו לו היינו מגישים כתב אישום נגד מתנחל שנכנס עם כבשה לשטח פלסטיני? תענו לי". השופטת ברק-ארז השיבה לו: "אנחנו אלה ששואלים את השאלות ואתה זה שיענה". השופט עמית הוסיף: "הם הגישו תמונות שמדברות בעד עצמן". עו"ד שוויקה התערב: "התמונות כשלעצמן לא אומרות כלום, זה חסר משמעות. אני לא מזלזל. התמונה מורכבת והאירועים נחקרו".
בשלב הזה התערב קצין בצה"ל, קצין המבצעים של אוגדת יהודה, שאמר: "מי שאחראי בשטח הוא מח"ט יהודה ואנחנו עובדים בתיאום עם המשטרה והשב"כ ובאופן שבועי עוברים איתם על כל האירועים והדוחות ומתכננים פעולות בשטח, יחד עם שב"כ. במרחב של חטמ"ר יהודה כמות אירועי הפשיעה וכמות החיכוך בניגוד למה שמדובר פה הן ברף מאוד-מאוד נמוך. אנו מודעים לתמונות ולסרטונים. עשינו כל שביכולתנו לביצוע פסק הדין, ורמת האירועים ירדה". בתום הדיון הודיעו השופטים כי הם יקבלו החלטה בהמשך ויפיצו אותה לצדדים.
פורסם לראשונה: 22:06, 06.01.25
