ז'אן מרי לה פן, שבמשך עשרות שנים הנהיג את הימין הקיצוני בצרפת, הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 96. משפחתו הודיעה שבשבועות האחרונים הוא שהה במוסד סיעודי, ומת כשיקיריו לצידו.
ז'אן מרי הוא אביה של מרין לה פן, שמשנת 2011 עומדת בראש המפלגה שהקים. המפלגה הוקמה בשנות ה-70 תחת השם "החזית הלאומית", וכיום נקראת "האיחוד הלאומי".
לה פן האב טלטל את המערכת הפוליטית בצרפת ב-2002, כשהעפיל לסיבוב השני בבחירות לנשיאות והתמודד מול ז'אק שיראק. בשנים האחרונות הפכה בתו את "האיחוד הלאומי" למפלגה משמעותית ופופולרית בצרפת. מרין לה פן נחשבת ליריבתו העיקרית של הנשיא עמנואל מקרון.
"מדובר בדמות היסטורית עבור הימין הקיצוני", אמר היום מקרון על ז'אן מרי לה פן, וציין כי הוא לקח חלק בחיים הציבוריים במשך קרוב לשבעה עשורים, וכעת "ההיסטוריה תשפוט אותו". ז'ורדן ברדלה, שיחד עם מרין לה פן מנהיג כיום את מפלגת "האיחוד הלאומי", אמר כי לאורך הקריירה הארוכה שלו ז'אן מרי "תמיד שירת את צרפת, הגן על זהותה ועל ריבונותה". ברדלה שלח תנחומים למשפחתו של לה פן, "וכמובן לבת מרין, שאת האבל שלה חייבים לכבד".
ז'אן מרי השמיע במשך השנים אמירות אנטישמיות קיצוניות שכללו זלזול בחומרת השואה. הוא סירב להתנצל עליהן, ובגינן הורשע בבתי המשפט. הבת מרין, שהובילה את הדחתו מהנהגת המפלגה שהקים, מנסה כבר שנים להתנער מהתדמית האנטישמית שדבקה במפלגה. בין השניים התנהל בעבר סכסוך מתוקשר על רקע טענתו של ז'אן מרי שתאי הגזים, שבהם השתמשו הנאצים בשואה, הם בסך הכול פרט היסטורי שולי ממלחמת העולם השנייה.
לה פן נולד למשפחת דייגים בעיירה טריניטה-סיר-מר שבברטניי. בסוף שנות ה-40 ותחילת ה-50 למד משפטים בפריז, ובמקביל היה פעיל ימין קיצוני. במהלך אותן שנים איבד את עינו בקטטה. בשנת 1954 התגייס ללגיון הזרים של צבא צרפת ושירת כקצין זוטר במלחמת הודו-סין.
לאחר שובו לפריז החל את דרכו בפוליטיקה, כשהצטרף למפלגת בעלי העסקים הקטנים של פייר פוז'ד (Poujade). בשנת 1956 התמודד בבחירות לפרלמנט, ובגיל 27 היה לחבר הפרלמנט הצעיר ביותר בצרפת. שנתיים מאוחר יותר חזר לצבא, הפעם כדי להשתתף במלחמת אלג'יריה. הוא התנגד נמרצות להחלטתו של הנשיא שרל דה גול לסגת מאלג'יריה ולנטוש את המתיישבים הצרפתים בה, ונעצר בשנת 1960 עם קבוצה קטנה של קיצונים פוליטיים.
בשנת 1962 נכשל לה פן בניסיונו לשוב לפרלמנט ונעלם מן המפה הפוליטית לזמן מה. בשנת 1971 נמצאו ברשותו הקלטות של שירי מלחמה נאציים (פשע לפי החוק הצרפתי), והוא הועמד לדין והורשע. בשנת 1972 הקים את מפלגת החזית הלאומית, שבראשה עמד במשך עשרות שנים. מצע המפלגה התמקד מאז ומתמיד בשנאת מהגרים, בבדלנות צרפתית ובחוסר שוויון בין הגזעים.
בשנת 1974, בניסיונו הראשון להתמודד על הנשיאות, זכה לה פן רק ב-0.74% מן הקולות. בשנת 1977, לאחר שזכה בירושה נכבדה וקיבל אחוזה מתעשיין צרפתי, היה ללה פן הבסיס הכלכלי הדרוש לחיזוק מפלגתו. בשנת 1988 גדל מספר הקולות שקיבל ל-14%, ובשנת 1995 ל-15%.
בניסיונו בשנת 2002 זכה ב-17% מקולות הבוחרים בצרפת. הוא גבר בסיבוב הראשון על נציג השמאל הסוציאליסטי ליונל ז'וספן, ועלה לסיבוב השני והמכריע מול הנשיא שיראק. בסיבוב השני הובס לה פן בידי שיראק, וזכה רק ב-18% מהקולות.
