בצה"ל אמרו אמש (שישי) כי נשלל החשש לדלף מידע בעקבות תפיסת בלון התצפית שנפל בצפון רצועת עזה על ידי הזרוע הצבאית של חמאס. מתחקור ראשוני של האירוע עולה כי כבל האחיזה של הבלון נקרע בעקבות הרוחות העזות, בטרם הספיקו להוריד אותו אל התחנה הקרקעית.
בתחקיר עלה כי אתמול בבוקר הוחלט באוגדת עזה להוריד את כל בלוני התצפית סביב הרצועה בשל התחזקות הרוחות והרעת תנאי מזג אוויר, כפעולה שגרתית שמתרחשת מעת לעת. סביב השעה 13:00, בטרם הספיקו להוריד את הבלון הצפוני אל התחנה הקרקעית, כבל האחיזה שלו נקרע לאחר שהרוח משכה אותו אל מעל לבית חאנון - ושם הוא נפל. מיד לאחר מכן, לפי צה"ל, השלימו את הורדת יתר הבלונים אל הקרקע.
עוד הודגש בתחקיר כי המטע"ד (מטען ייעודי) שנשא הבלון הכיל מצלמות מתקדמות ליום וללילה - אך הוא נשלט רק מרחוק ולא הכיל כרטיס זיכרון - כך שמבחינת צה"ל נשלל החשש לדלף מידע. יחד עם זאת, ניתן להניח שעם יכולת תעשייתית ומעבדות מתקדמות שקיימות בדרך כלל במדינות, ניתן לבצע "הנדסה הפוכה" כדי לנסות ולפתח גרסה מועתקת לטכנולוגיה הייחודית של מצלמות אלו. תחקור האירוע בצה"ל יימשך.
במהלך האירוע, כוח צה"ל ירה לעבר הפלסטינים שניסו לתפוס את הבלון - אך הוא נותר בידיהם והגיע לזרוע הצבאית של חמאס. לטענת הפלסטינים, צה"ל תקף שטח פתוח באזור נפילת הבלון - אך בצבא הכחישו את הדברים, וטענו כי רק בוצע "ירי הרחקה" לעבר המתקרבים לגדר. כתוצאה מהירי של צה"ל לעבר הפלסטינים, נציין, הופעלה התרעה ביישומון ובשטח פתוח באזור מעבר ארז.
הבלון משדר בלייב לאחור והמצלמות עליו בלתי-מסווגות, ולכן בצה"ל הבהירו כבר בתחילת האירוע שאין חשש לדליפת מידע "משמעותית". לא היה ניסיון עזתי מכוון להפיל את הבלון.
מדובר בבלון תצפית שעליו מותקנים מצלמה ואמצעים אופטיים, שמוצב - יחד עם בלוני תצפית נוספים - באופן קבוע באוויר במקומות שונים בגדר הרצועה, ודרכו ניתן לראות כל מה שמתרחש סביבה. לטענת הפלסטינים, התקיפה של צה"ל הייתה ניסיון להשמיד את האמצעים האופטיים שהיו בו. לא היו נפגעים בצד הפלסטיני.
באוגדת עזה, נציין, גיבשו בשנה האחרונה את תפיסת ההגנה "קיר הברזל": לצד החומה התת-קרקעית באורך 65 הקילומטרים של גבול עזה, שמונעת כמעט כל סיכוי ליצירת מנהרה לשטח ישראל, נפרסה גדר חדשה וגבוהה בגובה של שישה-שבעה מטרים. בנוסף, ישנה הגדר המרתיעה הישנה בציר הוברס, כך שכל מסתנן מעזה "נלכד" שמצליח לחצות את הגדר הישנה "נלכד" בשטח שבין המכשולים.
לאור זאת, צה"ל הפסיק לשלוח כוח צבאי לקו המגע במקרים של הסתננויות, ובמקום זאת שולח רחפן מטריקס גדול לזיהוי החשודים שמגיעים לגבול. כשמדובר בחמושים, כוח רגלי מגיע במהירות לעמדה בטוחה, נסתרת וגבוהה שממוקמת על סוללת אדמה, ומחפה קדימה לצד טנק ונגמ"ש נמ"ר ממוגן - שמסתערים על החמושים באש מקלעים מטווח קרוב, ובמידת הצורך גם דורסים אותם. במקביל לכל אלה, טנקים נוספים מעמדות אחוריות ופצצות מרגמה צה"ליות יורים על עמדות חשודות כדי לבודד את המרחב וליצור מעטפת שתמנע גם פיגוע משיכה או אירוע מקביל ומתגלגל. אם המסתננים לא חמושים, הכוחות מרחיקים אותם בירי רימוני גז מרחפנים או מעמדות שיגור מרוחקות ובטוחות.
השנה שעברה מאז מבצע "שומר החומות", נציין, הייתה השקטה ביותר בעוטף עזה ביחס לשנים שהגיעו אחרי המבצעים הקודמים שלאחר ההתנתקות, והיא מתרחשת על רקע צעדים אזרחיים משמעותיים שממשלת ישראל יזמה בחודשים האחרונים. בשנה האחרונה נורו מעזה 11 רקטות לעומת 57 בשנה שאחרי צוק איתן, 140 בשנה שלאחר עמוד ענן ו-297 לאחר עופרת יצוקה.
פורסם לראשונה: 21:16, 17.06.22