בימים האחרונים נדמה היה שהמשבר ביחסים בין ארה"ב לישראל, ששיאו היה בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע משליחת המשלחת לבית הלבן כדי שתדון עם האמריקנים במבצע ברפיח, יצא משליטה. דיווחים עדכניים המגיעים כעת מוושינגטון מעלים כי המשבר חזר לפסים מנוהלים. תרמו לכך החלטת ראש הממשלה כן לשלוח את השר דרמר ואת ראש המל"ל צחי הנגבי לוושינגטון בסופו של דבר - וגם שיחות שקיים במקביל שר הביטחון יואב גלנט עם הצמרת המדינית-ביטחונית של הממשל האמריקני בוושינגטון.
עדות לרגיעה שהשתררה היא כותרת שהופיעה היום ב"וול סטריט ג'ורנל" האומרת: "ארה"ב חותרת לעצב מבצע ישראלי ברפיח – לא לעצור אותו". וזה, לפי כל הסימנים והידע שהגיע לישראל, משקף את עמדת הממשל בוושינגטון. (כתבה מפורטת על מבצע התקפי ישראלי ברפיח ועל עמדות האמריקנים תתפרסם מחר במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet).
גורמים המודעים לתוכן שיחותיו של שר הביטחון בוושינגטון, מדווחים שגלנט, בהגיעו בתחילת השבוע לוושינגטון, פגש אווירה קודרת בממשל, שבכיריו הפגינו ייאוש מעמדות ישראל בכלל ומעמדת ראש הממשלה בפרט בשלושה נושאים: האחד, הוא עניין הסיוע ההומניטרי, הנושא השני הוא התוכנית ל"יום שאחרי", שממשלת ישראל מסרבת לחשוף ולעסוק בה, אם בכלל יש לה תוכנית כזאת, והנושא השלישי הוא הכניסה לרפיח.
על פי הדיווחים, גלנט אמר למארחיו כי ישראל תגביר ככל יכולתה והיא כבר מגבירה את המאמצים להגדיל את כמויות הסיוע ההומניטרי שנכנסות לרצועה, אף שלדבריו אין רעב ברצועה. כדי למנוע התפתחות רעב, אמר גלנט, ישראל תעשה את המירב, כולל בצפון הרצועה, כדי שהאוכלוסייה הלא מעורבת תקבל את המזון והמצרכים האחרים הנחוצים לה.
גלנט בפתח פגישתו עם אוסטין: "צריך לשלב ידיים"
(צילום: אלעד מלכה)
אשר לעניין "היום שאחרי", גלנט חזר על עמדתו המוכרת ואמר לאמריקנים כי הוא מצדד בהכנסת גורמים פלסטינים שאינם חמאס כדי לנהל את החיים האזרחיים ברצועה. לדבריו, אנשי פתח תושבי הרצועה ואולי גם מיהודה ושומרון - הם כרגע היחידים שנראים באופק ועונים הן על הדרישות של ישראל והן על הדרישות של הפלסטינים. הוא הדגיש בפניהם שזו עמדתו, אך לישראל אין כרגע, בהוראת ראש הממשלה, תוכנית מוצהרת לגבי היום שאחרי.
בעניין התמרון של צה"ל לתוך רפיח אמר שר הביטחון למארחיו כי ישראל חייבת לפרק את ארבעת הגדודים של חמאס שנמצאים עדיין ופועלים ברפיח, כי אחרת לא ניתן יהיה למוטט את שלטון חמאס ברצועה והוא ימשיך להוות איום על ישראל. גלנט אמר בין השאר למארחיו: "אני בן של ניצולי שואה, בשבילי NEVER AGAIN (לעולם לא עוד) זה לא רק ציווי עקרוני, זו עבורי תוכנית עבודה".
לא עד המחבל האחרון
גלנט, מצידו, לא רק שמע שאלות - אלא גם סיפר לשר ההגנה האמריקני לויד אוסטין וליועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן שצה"ל חיסל עד כה כ-11,000 מחבלים - וכי יש הכרח להשלים את המלאכה ולפרק את הגדודים ברפיח. הוא ביקש שארה"ב לא תעמיד מכשולים בפני ישראל אלא תסייע לה לעשות את זה. לא צריך להרוג את המחבל האחרון, טען גלנט, אבל חמאס כצבא טרור, שיש לו כמעט 3 דיביזיות של לוחמים, צריך לחדול מלהתקיים.
שר הביטחון שבא להציג לממשל האמריקני את דרישות הסיוע ארוכות הטווח של ישראל נתקל, לדברי מקורות שונים, באווירה של ייאוש ופסימיות מצד מארחיו לגבי היכולת לעבוד בשיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב. אפשר היה להתרשם בכמה מהשיחות שמארחיו סבורים שנתניהו מושך את המלחמה מסיבות פוליטיות, כשם שחמאס מגלה עיקשות בעסקת החטופים כדי למשוך זמן בתקווה שדעת הקהל הבינלאומית תכריח את ישראל להפסיק את המלחמה.
בשיחות בפנטגון ובבית הלבן נרמז לגלנט בצורה די ברורה שאם ישראל לא תיענה לדרישות ממשל ביידן בעניין הסיוע ההומניטרי ולא תגיע בהקדם להבנות בנושאי "היום שאחרי" והכניסה לרפיח, הממשל לא יצליח להעביר ולאשר בקונגרס את בקשות הסיוע של ישראל, כולל 14 מיליארד דולר שביידן הבטיח בתחילת המלחמה הנוכחית ועדיין לא אושרו בקונגרס.
האמריקנים לא איימו במפורש, אבל הרמזים וה"לינקייג'' (קישור) בין העניינים ההומניטריים והסיוע הצבאי לישראל היו ברורים לגמרי. שר הביטחון מצידו ניסה כנראה, ויש סימנים שהצליח, להרגיע את האווירה ולהחזיר את האמון בין בכירי הממשל האמריקני לקבינט המלחמה ולדרג המקצועי של צה"ל. אבל בנושאים שמטרידים את הממשל בוושינגטון לא הגיעו עדיין הצדדים להבנות ולהסכמות ולכן, המשבר עם ארה"ב עדיין בעינו.
