מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את ביטול עילת הסבירות. בקואליציה מתכננים להעביר את החקיקה עד סוף מושב הקיץ של הכנסת - שיסתיים ב-30 ביולי, ומחממים מנועים לקראת בליץ של דיונים בכנסת. לקראת ההמשך עולות שלל שאלות - מהדרכים שבהן מציעה הקואליציה לרכך את החקיקה, ועד הקשר לדרעי והאפשרות לפטר את היועמ"שית. אז האם זה יכול לקרות, ומה יקרה אם החקיקה תובא בפני בג"ץ אחרי שתאושר בשלוש קריאות? ynet עושה סדר.
מהי עילת הסבירות?
בישראל אין חוק מפורש המגדיר את היקף ודרך ביקורת של בית המשפט העליון על החלטות הממשלה. פסיקותיו של בית המשפט העליון במהלך 75 שנות המדינה הגדירו כללים ועילות להתערבות במשפט המינהלי. החלטות של ראש הממשלה, שריה, ורשויותיה נבחנות על ידי בית המשפט העליון בשלושה שלבים - האם פעלו בסמכות מפורשת, האם הן התקבלו בהליך ראוי והאם שיקול הדעת הופעל בחוק - בתום לב, במידתיות, הקפדה על ערך השויון וכיבוד זכויות האדם. בכל אלה חייבת הממשלה לפעול בסבירות.
הרשות נבחנת אם פעלה בסבירות אם שקלה את כל השיקולים ואיזנה ביניהם. היא מצווה לתת משקל ראוי לכל אחד מהשיקולים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה ולאזן ביניהם. מתן משקל נמוך או גבוה באופן קיצוני לשיקול אחד עלול להביא לפגם מהותי בהחלטה.
מה קובעת הצעת החוק?
לפי נוסח ההצעה כרגע, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר בעניין סבירות החלטתם". מעשית, הקואליציה דורשת כי העליון לא ידון כלל בעתירות המבוססות על עילת הסבירות.
אם תאושר הצעת החוק, תצטמצם באופן קריטי הביקורת המשפטית על מעשי והחלטות הממשלה ושריה. החלטות על מינויים לא ראויים לתפקידים ציבוריים או פיטורים לא יגיעו לדיון בעליון - ולכן ממילא לא ייפסלו. כך, הציבור לא יוכל לדעת למה מונה אדם מסוים, למה פוטר או מה הייתה הבעייתיות האפשרית בהחלטה שהתקבלה.
האם העליון יוכל להמשיך לדון בעתירות נגד החלטות הממשלה אחרי אישור ההצעה?
אם עילת הסבירות תבוטל, בג"ץ יוכל להמשיך ולבקר את החלטות הממשלה והשרים באמצעות שימוש בעילות אחרות של המשפט המינהלי. בין השאר מדובר בעילת תום לב, מידתיות, אפליה, השתק שיפוטי, ניגוד עניינים, היעדר תשתית עובדתית, שרירות, שיקולים זרים וחוסר והיעדר מתן זכות טיעון.
מה הביקורת שהושמעה נגד עילת הסבירות?
פוליטיקאים מהימין טוענים זה שנים ש-15 שופטי עליון שלא נבחרו בבחירות נטלו לעצמם סמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא, והחליפו בכך את שיקול דעתו - ובעיקר סמכותו - של הדרג שנבחר במטרה להגשים מדיניות שקיבלה את רוב הבוחרים.
אחרי אישור בקריאה ראשונה, איך ומתי תתנהל החקיקה?
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי יכנס היום את הוועדה לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית על ההצעה. בקואליציה מתכננים להביא את ההצעה להצבעה בוועדה לקראת סוף השבוע הבא, וביום ראשון שלאחר מכן - לקראת סיום מושב הקיץ של הכנסת - להביא את ההצעה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
אילו הצעות עלו לריכוך או שינוי ההצעה?
עד כה עלו שתי הצעות לריכוך הצעת החוק. בראשונה הוצע כי ההצעה לא תחול על כל נציגי הציבור, אלא רק על שרי הממשלה והכנסת - כך שראשי ערים יוחרגו.
רוטמן: "השמש זרחה גם בלי עילת הסבירות"
(צילום: ערוץ כנסת, סיון חילאי)
הצעה נוספת שעלתה היום היא שמינוי שנעשה בתקופת בחירות יאושר שוב על ידי הממשלה הנבחרת. מינויים שנעשו בתקופת בחירות עד כה נפסלו בשל עילת הסבירות, ואחד החששות הוא שאם היא תבוטל - יתאפשרו מינויים בתקופת בחירות לתפקידים שימנעו מהממשלה הבאה למנות אנשים שלה.
אם הצעת החוק תאושר בשלוש קריאות, האם בג"ץ יוכל לפסול אותה?
תיאורטית בלבד, בג"ץ יכול לפסול את החוק אם ייקבע שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת, שמכוחה הכנסת מחוקקת חוקי יסוד. עם זאת, ביטול עילת הסבירות יתקבל כתיקון לחוק יסוד: השפיטה, ולכן הסיכויים שבג"ץ יבטל אותו - אפסיים. עד כה, בית המשפט העליון התחשב בכבודה של הכנסת ולא פסל שום חוק יסוד שחוקקה.
האם ביטול עילת הסבירות יאפשר לפטר את היועצת המשפטית לממשלה?
כדי לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, על הממשלה לכנס את ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש ולהגיש לה בקשה לפיטורי היועצת. לשם כך, על הממשלה להגדיר מהי עילת הפיטורים. הטיעון לפיו הממשלה אינה מרוצה מתפקודה מאחר שהיא אוכפת את החוק אינו קביל. הממשלה תצטרך אם תפטר את היועצת לטעון ולהוכיח שהיא פעלה בחוסר תום לב, או בניגוד לחוק.
לפיד וגנץ בדיון במליאה
(צילום: ערוץ הכנסת)
אם ועדת האיתור תחליט שלא לפטרה, הממשלה יכולה עדיין, בהיעדר עילת הסבירות, לפטר את היועצת. אם תוגש עתירה נגד הפיטורין ובהיעדר עילת הסבירות, בג"ץ עשוי להתקשות למצוא עילה למנוע את הפיטורין. בג"ץ גם מורתע - וספק אם יבטל אותם.
רה"מ טען שהצעת החוק משקפת את מתווה סולברג. האם זה נכון?
בהצהרתו, נתן נתניהו פירוש מרחיק לכת. בהרצאה לפני כמה שנים אמר השופט סולברג שהפתרון לקשיים איננו בביטול עילת הסבירות - אלא בהבחנה בין דרג נבחר לדרג מקצועי. בהרצאתו אמר השופט סולברג שביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר פוגעות בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות, והסביר שאין לשופט מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת.
לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות, אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות הצדקה לשימוש בעילת הסבירות. למשל בנושאי מכרזים, היתרים, רישיונות, אישורים ועוד. השופט סולברג סבור שעל השופט לנהוג בריסון בהתערבות ולא מתוך איסור בחוק.
האם הצעת החוק יכולה לסלול את דרכו של אריה דרעי בחזרה לממשלה?
אם דרעי ימונה שוב לשר, בג"ץ לא יוכל לחזור ולבטל את המינוי על סמך שימוש בעילת הסבירות. עם זאת, השופטים יוכלו לבטל את המינוי על סמך עילות אחרות, כפי שכבר נעשה בעניינו של דרעי - בעזרת "עילת ההשתק השיפוטי". שלושה שופטי העליון קבעו שמכיון שדרעי התחייב בפני בית משפט השלום לפרוש מהחיים הפוליטיים לשנים ארוכות, במסגרת הסדר הטיעון עמו, הוא אינו יכול לטעון בפני בג"ץ כי זכותו לחזור לכהן כשר בכיר.
למה הביטול צריך לעניין את כל אחת ואחד מאיתנו?
מבחינת תחום המינויים הממשלתיים ומינויים ברשויות מקומיות, אם מפכ"ל המשטרה מבקש למנות לתפקיד בכיר בארגון אדם שיש לו הרשעות בעבירות פליליות חמורות או עבירות משמעת בתחום טוהר המידות, תוך התעלמות או מתן משקל נמוך לפגיעה שתיווצר במינהל התקין ובאמון הציבור, בשל עילת הסבירות, הקיימת היום - הוא לא יוכל לעשות זאת.
ההגנות המשפטיות הקיימות מפני סיום שרירותי של תפקידם של אלה, בראשן עילת הסבירות, מאפשרות להם לתפקד באופן עצמאי לטובת האינטרס הציבורי. מניעת ביקורת שיפוטית על החלטות פיטורין בעילת הסבירות עלולה לפגוע בעצמאותם של שומרי הסף הללו, ובסופו של יום - באינטרס הציבורי. מבחינת המגבלות החלות על פעולת הממשלה בתקופת בחירות, אם הממשלה תבקש למשל ערב בחירות להוריד מחירים של מוצרים בפיקוח ללא הצדקה מקצועית, אך ורק לצורך קמפיין הבחירות, תוך מתן משקל נמוך לחובה לפעול באיפוק ובריסון בתקופה זו - הדבר עלול להיחשב לחריגה מהחובה לפעול בסבירות.
ביטול עילת הסבירות יביא גם להתעלמות מעמדות מקצועיות. חוקים רבים מטילים על הממשלה או על השרים חובת היוועצות בגופים מקצועיים או בבעלי תפקידים טרם קבלת החלטה. בהיעדר חובה לפעול בסבירות, עמדות מקצועיות יאבדו מחשיבותן, אנשי מקצוע יאבדו ממעמדם ושיקולים פוליטיים שאינם רלוונטיים להחלטה עצמה יקבלו משקל מכריע, אולי אפילו בלעדי, בעבודת הממשלה על כלל זרועותיה.
