נאומה המלא של הנשיאה חיות
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הסירה אתמול (יום חמישי) את הכפפות ותקפה בחריפות את המהפכה המשפטית של יריב לוין. חיות טענה כי בית המשפט הוכיח לאורך שנים שהוא נוהג "בריסון ובאחריות", ופוסל מעט מאוד חוקים והחלטות ביחס לנעשה במדינות דמוקרטיות אחרות. היא הזכירה כי מחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועד היום נפסלו בסך הכול 21 חוקים מתוך אלפים - ואז דיברה על כמה פסיקות חשובות, תוך הגנה על עילת הסבירות שאותה מבקש לוין לבטל.
"הציפייה כי בית המשפט ייאלם דום גם במקרים חריגים שבהם השלטון מפר את חובותיו כלפי הפרט – היא ציפייה מסוכנת", הבהירה חיות. אלה הפסיקות שהציגה כדי להוכיח את טענתה.
6 צפייה בגלריה
"לא עוד פסילת חוקים? לא עוד איסור על מעצר חיילים לימים ארוכים". חיות
(צילום: גיל נחושתן)
בג"ץ שגיא צמח
לדברי חיות, "מי שאומר לכם 'לא עוד פסילת חוקים' מתכוון בעצם: 'לא עוד איסור על מעצר חיילים לימים ארוכים מבלי להביאם בפני שופט', כפי שקבע בית המשפט בעניין צמח". נשיאת העליון כיוונה לכך שבפסק דין שנתן בית המשפט ב-1999, בוטלה ההוראה בסעיף 237א לחוק השיפוט הצבאי שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט.
תחילת המקרה במעצרו של שגיא צמח בחשד לעריקה ב-26 בספטמבר 1995. צמח, שנעצר לחמישה ימים, עתר לבג"ץ בטענה שההוראות שאפשרו את מעצרו הממושך אינן עולות בקנה אחד עם הזכות לחירות, שמעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בהמשך נידון צמח למאסר של חודשיים וחצי, וכשניתן פסק הדין ב-1999 לא היה עוד חייל. ברוב של עשרה שופטים מול אחד, קיבל בג"ץ את העתירה - וקבע כי הסעיף פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחירות.
למרות שבית המשפט העליון פסק לטובתו, צמח עצמו התבטא דווקא בעד המהפכה המשפטית של לוין: "התנהלות בית המשפט בשנים האחרונות מעידות על התערבות גסה של המערכת המשפטית בזו הפוליטית וגם במערכת הביטחונית, כמו המקרה של עמירם בן אוליאל (רוצח שלושת בני משפחת דוואבשה בפיגוע בדומא ב-2015 - נ"פ). עילת הסבירות אינה ראיה סבירה לביטול מציאות. יש צורך דחוף בפסקת התגברות".
צמח הוסיף כי הוא מאמין שמערכת המשפט אינה ניטרלית, ושהמהפכה המשפטית של לוין תהווה שיפור והתייעלות עבורה. "אני לא חושב שתנאי האזרחים ייפגעו", אמר. הוא תיאר גם את תיקי נתניהו כ"רדיפה לא שוויונית", ותקף את חיות: "היא לא יכולה להעיד על ביקורת עצמית, משום שאין כזו".
בג"ץ סלאח חסן
חיות טענה גם כי משמעות הגבלת פסילת החוקים היא "לא עוד הגנה על זכאות של מחזיקי רכב לקבל גמלת הבטחת הכנסה, כפי שקבע בית המשפט בעניין חסן". בכך התכוונה לפסיקה שהתקבלה בפברואר 2012, ששללה את הסעיף בחוק הבטחת ההכנסה ששלל קצבה ממי שמחזיק או משתמש ברכב פרטי.
את העתירה הגיש סלאח חסן, נשוי ואב לחמישה ילדים, שמאוקטובר 2011 קיבל גמלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. כשהגיש לביטוח הלאומי בקשה לאשר לו שימוש ברכב לצורך הסעת בתו העיוורת, וביקש שהדבר לא יביא לשלילת הבטחת ההכנסה, בקשתו נדחתה - מאחר שלא הוכיח "צורך רפואי" מהסוג שמאפשר לפי החוק להחזיק רכב ולקבל את הגמלה. אל חסן הצטרפו ארגון להגנת זכויות עובדים ומובטלים "סאות אלעמל" והמרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי ארגון "עדאלה". בנוסף אליו היו בין העותרות גם אימהות חד-הוריות שנהו נשללה הגמלה.
בעתירה דנו תשעה שופטים, שכולם הסכימו פה אחד עם פסק הדין של נשיאת בית המשפט דורית בייניש - שלפיה הסעיף שאסר שימוש ברכב וקבלת הבטחת הכנסה במקביל "פוגע בזכות לקיום מינימלי בכבוד פגיעה שאינה מידתית" ולכן לא עומד במבחן החוקיות. לפי בייניש, "שלילתה של רשת המגן האחרונה הדרושה להבטחת קיום אנושי בכבוד מאלה הזקוקים לה ביותר, ובאופן גורף וכוללני, סותרת את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו".
בג"ץ ארד-פנקס
פסיקה נוספת שהזכירה נשיאת העליון היא "מימוש זכותם של זוגות חד-מיניים להורוּת ולחיי משפחה מלאים, כפי שקבע בית המשפט בעניין ארד-פנקס". מדובר בפסק דין שניתן באוגוסט 2017, שבו נקבע כי בהתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ההסדר שקיים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים הוא חוק מפלה שאינו עולה עם ערכי השוויון המתבקשים בחברה מתוקנת. לפי פסק הדין, מדובר באפליה של זוגות חד-מיניים על פני זוגות אחרים. במקביל קבע בג"ץ כי אין לבטל את הדרישה בחוק לקיום זיקה גנטית בין ההורים המיועדים לבין העובר שבהליך הפונדקאות.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון נערך להפגנה מחר
(צילום: אדם קוטב)
את העתירה הגישו בני הזוג איתי פנקס ארד ויואב פנקס בשנת 2015, נגד הוועדה לחוק נשיאת עוברים. הם טענו לאפליה בקבלת שירות, מאחר שחוק הפונדקאות מ-1996 התיר קבלת שירותים של נשיאת עוברים לזוגות הטרוסקסואליים שאין ביכולתם ללדת, ומנע קבלת שירותים אלה מזוגות הומוסקסואליים שאף אצלם אין יכולת ללדת. בנוסף עתרו נגד החיוב לקיום זיקה גנטית בין מבקשי הפונדקאות ובין היילוד.
בית המשפט קבע כי ההסדר בחוק אכן מפלה זוגות חד-מיניים - וחייב את הכנסת לתקן את החקיקה. ביולי 2018 אכן תוקן החוק, אך בצורה שעדיין לא אפשרה פונדקאות לגברים - וזכורה במיוחד הבטחתו של בנימין נתניהו, שלא קוימה, לתקן זאת. בפברואר 2020, בעתירה מחודשת של פנקס ובן זוגו, קבעו שופטי בג"ץ - ובראשם הנשיאה אסתר חיות - ש"סדר הפונדקאות בנוסחו הנוכחי פוגע פגיעה בלתי חוקתית בזכויות לשוויון ולהורות של גברים יחידים ושל בני זוג מאותו המין. ודינו להיבטל". ביולי 2021 כבר קבע בג"ץ ישירות כי תוך חצי שנה זוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בארץ.
***
התוכנית של לוין, נזכיר, כוללת גם את ביטול "עילת הסבירות" שבגינה התקבלו כמה מההחלטות המשמעויות ביותר של בג"ץ בשנים האחרונות. חיות תקפה את הכוונה הזו, והזכירה כמה פסקי דין שניתנו מתוקף עילת הסבירות.
בג"ץ מויסה
חיות התייחסה למקרה של סיגלית מויסה, אם חד-הורית מאלעד שב-2019 נותקה מחשמל בביתה עקב חוב. מויסה עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה יחד עם הארגונים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל ואיגוד העובדים הסוציאליים. מויסה סיפרה לאולפן ynet לאחר העתירה: "הפצרתי ואמרתי לחברת החשמל שיש לי ילד עם צרכים מיוחדים, תסמונת דאון ופיגור בינוני שנאלץ בלילות לישון עם מכשיר שעוזר לו לנשום. בלעדיו זו סכנת חיים. הוא גם זקוק לתרופה ללב שנשמרת במקרר, אחרת תתקלקל. ממש ניסיתי לדבר אל ליבם, אך לא היה שום מענה".
נותקה מחשמל למרות שבנה זקוק למכשיר כדי לנשום
(צילום: אורי דוידוביץ שמוליק דודפור)
מויסה סיפרה כי לאחר שחזרה לביתה וגילתה שהחשמל נותק, מצאה במקום מכשיר מת"מ, שבאמצעותו מטעינים "דקות" חשמל. "שאלתי איך מטעינים, אמרו לי שדרך כרטיס אשראי או שצריך לנסוע לאיזושהי פיצוצייה בראש העין, למרות שאני גרה באלעד. אמרתי להם שאי אפשר מהרגע להרגע, שאין לי בכלל כרטיס אשראי, אבל זה לא עניין אותם", סיפרה.
עתירתה של מויסה התקבלה ב-2021, ובפסק הדין נקבע כי על רשות החשמל לשמוע את טענותיהם של הצרכנים ולאפשר להם להוכיח כי הם סובלים ממצב כלכלי חריג או קושי כלכלי המשתלב עם מצב רפואי, כטעם לאי-ניתוק מאספקת חשמל.
בג"ץ אדוארדו
נשיאת בית המשפט העליון ציינה גם את העתירה שהגיש לבג"ץ ב-2006 תושב קיבוץ כפר עזה, אדוארדו ווסר, בדרישה שהממשלה תשלים את מיגון כיתות הלימוד בבתי הספר בעוטף עזה, עקב שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל. ווסר וועד ההורים העירוני של שדרות טענו שאינם מוכנים לשלוח את ילדיהם בחזרה למסגרות הלימודים עד שמיגון בתי הספר יסתיים, משום שזהו סיכון שאינם מוכנים לקחת.
6 צפייה בגלריה
המדינה טענה שלא ניתן למגן את בתי הספר בגלל שיקולי תקציב. מיגונית בעוטף עזה
(צילום: ריקי כרמי)
ווסר טען בין היתר שיש למגן את בתי הספר בשיטת המיגון המלא, ולא בשיטת המרחבים המוגנים, מכיוון שבעוטף עזה יש להגיע למרחב המוגן בתוך זמן קצר ביותר בשל הקרבה של היישובים למקום שיגור הרקטות. כך, שיטת המרחבים המוגנים אינה מספקת מענה ביטחוני הולם באזור העוטף, בניגוד לאזורים מרוחקים יותר, שבהם אפשר להגיע למרחב המוגן בתוך זמן ארוך יותר.
המדינה טענה כי ההחלטה למגן את בתי הספר בשיטת המרחבים המוגנים התקבלה לאור שיקולים שונים, בהם שיקולי תקציב, וכן ניסיונות שנערכו בבתי ספר אחרים שבהם נראה כי הילדים הספיקו להגיע למרחב המוגן בזמן. עם זאת, הרכב השופטים קיבל את העתירה פה אחד ופסק כי יש למגן את במיגון מלא את הכיתות בבתי הספר בעוטף עזה ובשדרות עד לתחילת שנת הלימודים בספטמבר 2007. בנוסף הוחלט למגן בשיטת המיגון המלא גם את כיתות הספח הנבחרות בכל בתי הספר האלו.
בג"ץ שניצר
חיות הזכירה בנוסף את בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי, שהגישו העיתונאים אלוף בן ומאיר שניצר. במסגרת העתירה עמדה לראשונה לביקורת שיפוטית היקף סמכותו של הצנזור, לאחר שפסל קטעים בכתבה שהכין בן לעיתון "העיר" ב-1988, שבהם מתח ביקורת על תפקודו של ראש המוסד דאז, נחום אדמוני. עורך העיתן שניצר הסכים לפסילת הקטעים שהיו עלולים להביא לזיהויו של ראש המוסד, שזהותו באותה תקופה הייתה בגדר סוד, אך התנגד לפסילת הקטעים שמתחו ביקורת עליו.
בית המשפט לא השתכנע מטיעוניו של הצנזור הצבאי הראשי לפיהם בפרסום ביקורות על אודות תפקודו של ראש המוסד, וכן מאחר שבאותה עת עמד להתחלף בתפקידו, יש ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, המצדיקה הגבלות על חופש הביטוי, ולכן קיבל את העתירה. בפסיקת השופטים, שניתנה פה-אחד ב-10 בינואר 1989, נקבע כי הצנזור הצבאי הראשי אינו מוסמך לפסול ידיעה עיתונאית, אלא אם כן נראה אובייקטיבית שיש בפרסום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר ציבורי.
בג"ץ כפר ורדים
עוד ציינה חיות את פסיקת בג"ץ בעניין תושבת כפר ורדים יהודית סלע ותושבות נוספות של המועצה המקומית, שעתרו כי יוקם מקווה טהרה בקרבה לביתן, למרות שרוב האוכלוסייה ביישוב היא חילונית.
סלע ותושבות נוספות שומרות-מצוות של המועצה המקומית טענו כי כדי לטבול במקווה הן נאלצות לנסוע ליישוב מרוחק, ועתרו לבג"ץ לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה סבר כי אין להתערב בהחלטת כפר ורדים שלא להקים מקווה בתחומיו. העתירה התקבלה ב-2014, ובמועצה המקומית נחנך מקווה ב-2017.
בג"ץ ית"ד
בנוסף התייחסה חיות לעתירה של עמותת "הורים לילדים עם תסמונת דאון" (ית"ד), בנוגע להקצאת תקציב לילדי החינוך המיוחד המשולבים בבתי ספר רגילים. בעמותה טענו כי תכליתו של חוק החינוך המיוחד מחייבת את המדינה לתקצב ולספק חינוך חינם לילדים עם צרכים מיוחדים, ללא קשר לסוג וזהות המוסד החינוכי שבו הם לומדים.
עוד טענו כי המדינה פוגעת בזכות היסוד לחינוך ואף בזכות היסוד לשוויון בחינוך, בכך שהיא מפלה בין הורים אשר ילדיהם לומדים בבתי ספר לחינוך מיוחד להורים אשר ילדיהם משולבים בבתי ספר רגילים, וכי הפרת זכות השוויון פוגעת בתלמידים שיכולים להשתלב במערכת החינוך הרגילה ובסיכוי וההזדמנות השווה להתקדם ולפתח כישוריהם בחברה.
העתירה התקבלה ב-2002, ואף שעד היום לא יושמה במלואה, סימנה את הדרך לממשלות ישראל במתן הוראה מפורשת להקצות משאבים כספיים לצורך השמת ילדי החינוך המיוחד בבתי ספר רגילים.
נאומו של איל ינון בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל
(צילום: העמותה למשפט ציבורי ביש)
יועמ"ש הכנסת לשעבר: הכנסת תהפוך לשכירת חרב
במוצאי השבת צפויה להיערך בתל אביב הפגנה נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הודיע אמש כי בכוונתו להגיע להפגנה, שבה ינאמו שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'ה, ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ואורה פלד נקש, האישה הראשונה שסיימה קורס חובלים לאחר שעתרה לבג"ץ.
מארגני המחאה מסרו כי "רשימת הדוברים בעצרת צומצמה והיא תבוסס על רוב נשי, ועל הבמה לא ינאמו פוליטיקאים מכהנים ולא נציגים של תנועה מסוימת או ארגון מסוים. הנואמים יקראו כולם להגן מכל משמר על הרשות השופטת כתנאי בסיסי והכרחי לשימור מדינת ישראל כדמוקרטיה שומרת חוק".
"אני וחברי למחנה הממלכתי נפגין נגד התוכנית להפיכה משטרית". גנץ
(צילום: אלעד מלכא)
אתמול דווח כי המשטרה קיימה את הערכת המצב השבועית שלה, שעסקה בין היתר גם בהפגנות הצפויות במוצאי השבת בתל אביב ובירושלים. לפי המשטרה, תמונת המודיעין, שהוצגה גם לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהשתתף בדיון, מעלה "חשש להפרות סדר" בהפגנות. עם זאת, היום אמרו קצינים במשטרה כי "אנחנו לא מכירים דבר כזה. אנחנו ערוכים להפגנה הזו כמו לכל הפגנה אחרת שהייתה בתל אביב".
במהלך סיור היערכות היום לקראת ההפגנה, יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא התייחס לביקורת על כך שהמחאה בשבוע שעבר התמקדה בנושא הפלסטיני, בין היתר עם הנפת דגלי אש"ף. שרגא אמר ל-ynet: "אנחנו לא ניהלנו את ההפגנה בשבוע שעבר. נמנענו מלהגיע בעקבות העובדה שארגונים אנטי ציוניים השתלטו על המחאה. אין לי שום אחריות על מה שקרה בשבוע שעבר".
שרגא הוסיף כי הוא מקווה ש"רבבות בני אדם יציפו את הרחובות, למרות שככל הנראה ירד עלינו גשם. אנחנו קוראים לכולם להצטייד במעילים ובמטריות ולהגיע, כי עדיפים גשם וקור של דמוקרטיה ליברלית על חום הגיהנום של דיקטטורה פשיסטית. נציג המשטרה בסיור הוא רב פקד מאיר סויסה, קצין המבצעים של מרחב תל אביב, שצפוי לנהל את ההפגנה. שרגא אמר כי תחושתו היא שגורמי המשטרה "מבינים את גודל האחריות שנמצאת על כתפיהם. אני מקווה שהשוטרים יאפשרו את חופש המחאה ולא יפגעו באף מפגין".
עו"ד איל ינון, שכיהן בעבר כיועץ המשפטי לכנסת, נאם הבוקר בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל והתייחס לפסקת ההתגברות שאותה מתכננת הממשלה הנוכחית להעביר. "הכנסת היא זירה כוחנית מאוד, פסקת ההתגברות תגרום להפקרתה. מלאכת החקיקה היא מלאכה עדינה ומורכבת, מה שמאפשר את התמהיל הזה הוא הפיקוח של היועצים המשפטיים, שפועלים ללא זכות ווטו. בלעדינו המערב הפרוע בכנסת היה פרוע הרבה יותר", אמר. "להותיר את הכנסת ללא ביקורת שיפוטית תהפוך אותה לשכירת חרב בלבד. כל מי שטובת הכנסת עומדת לנגד עיניו צריך להתנגד להצעה הזו התנגדות עזה", הוסיף.
