הישיבות החרדיות בניו יורק לא יורדות מסדר היום התקשורתי: עיריית ניו יורק קבעה, אחרי סדרת כתבות תחקיר של הניו יורק טיימס, כי 18 ישיבות שמשתמשות בכספי ציבור לא מספקות חינוך בסיסי לתלמידיהן - ולא עומדת בסטנדרטים של בתי הספר הציבוריים בעיר.
העירייה הכריזה על ארבע ישיבות שאינן עומדות בתקני החינוך של מדינת ניו יורק באופן גורף. באחת מהן, ישיבת בני שמעון ישראל מסופרון בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, הלימודים מתקיימים רק ביידיש - ולא נמצאו כלל שיעורים בשפה האנגלית, בקריאה, איות, כתיבה, מתמטיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות ומדעים. בישיבת אהלי תורה שבשכונת קראון הייטס בברוקלין, אחת הישיבות הגדולות במדינה, הפקחים אמרו כי למורים "אין את הידע, המיומנות והנטייה המתאימים להעביר הוראה חילונית נאותה".
2 צפייה בגלריה
הורים ובוגרים התלוננו, חקירה נפתחה בצל לחצים פוליטיים. ארכיון
(צילום: Ron Adar / Shutterstock.com)
העירייה המליצה למדינה להסיק שגם 14 ישיבות אחרות בעיר אינן עומדות בדרישות, למרות שהיא לא יכולה לקבוע החלטה סופית לגביהן מסיבות טכניות - בגלל תיקון שהוכנס לחוק בשנת 2018, שמעניק את הסמכות הזו לממונה על החינוך מטעם המדינה ולא העירייה.
למעשה, רק שתי ישיבות נמצאו כעומדות בתקני המדינה באופן עצמאי ומלא. לצד זאת, חמש ישיבות נוספות עמדו בתקנים הודות לשותפויות עם תיכונים חילוניים רשומים.
אם המדינה תאשר את ממצאי החקירה, הישיבות יידרשו לעמוד בסטנדרטים של ניו יורק לחינוך "שווה ערך מהותי" כמו זה המוצע בבתי ספר ציבוריים. החוק לא מבהיר מהן ההשלכות או מהם העונשים שיינתנו לישיבות אם לא יעמדו בתקנים. בהצהרה רשמית, נציגי מחלקת החינוך של העירייה אמרו כי יעבדו עם המוסדות שאינם עומדים בדרישות כדי לשפר את ההיצע האקדמי שלהם. "המטרה שלנו היא לחנך ילדים, לא להעניש את המבוגרים", נמסר.
דובר מטעם הישיבות שלא עמדו בקריטריונים, ריצ'רד במברגר, אמר מנגד כי הקהילה החסידית "דוחה את הניסיון למדוד את יעילות החינוך שלה על-ידי יישום מערך מוטה של דרישות טכניות. שימוש ברשימת ביקורת ממשלתית שהוכנה ונאכפה על-ידי עורכי דין עשוי לעזור להסביר את מצב החינוך הציבורי. היא נועדה לטשטש ולא להאיר את היופי וההצלחה של החינוך הישיבתי".
הממצאים מגיעים בתום חקירה של שמונה שנים שעמדה בפני עיכובים ממושכים והתערבות פוליטית לכאורה. החקירה של מחלקת החינוך של העירייה החלה אחרי שהתקבלו תלונות של בוגרי ישיבות והורים, שטענו שבתי הספר המנוהלים על-ידי הקהילה היהודית האורתודוקסית מלמדים מעט אנגלית ובקושי מציעים תכני לימוד במקצועות ליבה כמו מתמטיקה, מדעים והיסטוריה.
הישיבות בעיר נחשבות פרטיות, אך הן מקבלות מימון חלקי מהמדינה וכמו כל בתי הספר הפרטיים בניו יורק נדרשות לספק לילדים חינוך "שווה ערך מהותי" לזה שמוצע בבתי ספר ציבוריים. עם תחילת החקירה התעורר ויכוח על מהו בדיוק המשמעות של "שווה ערך מהותי", מה שגרם למדינה לקבוע קריטריונים חדשים ועיכב לבינתיים את החקירה בשטח. הכללים, שאומצו רק בספטמבר האחרון, מחייבים בתי ספר שאינם ציבוריים לביקורת קבועה כדי לבדוק אם הם עומדים בקריטריונים כמו הוראה מצד מורים מוסמכים בלבד ומתן שיעורים באנגלית, מתמטיקה, מדעים ולימודים חברתיים.
החקירה, וההנחיות מהמדינה, עוררו סערה בקרב הקהילות האורתודוקסיות בניו יורק, שראו בכך התקפה על חופש הדת. מצד שני, מבקרים טוענים זה מכבר שהעירייה גררה רגליים בחקירה כדי להימנע מלהכעיס את הקהילה האורתודוקסית בעלת ההשפעה פוליטית בעיר. בשנת 2019 קבעה מחלקת החקירות כי לשכת ראש העיר דאז, ביל דה בלאזיו, עיכבה את פרסום הדו"ח המקדים בתמורה לתמיכה בהרחבת השליטה שלו על בתי הספר, כחלק משיקולים פוליטיים מול המחוקקים של מדינת ניו יורק.
