סביר שיש סיבות ראויות לתיקון חוק החשמל, שראשיתו ב-1954, אבל האולטימטום, או מה שנחזה לאולטימטום בנוסח "או חוק החשמל או בחירות", שהציב וליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים וחבר סיעת רע"מ, הוא בגדר קריאה לאנרכיה.
המאמץ שעושה הקואליציה הנוכחית לתחזק כמעט בכל מחיר את המבנה הרעוע שעליו היא נשענת, מכורח נסיבות הקמתה, הוא מובן, וראויה להערכה העובדה שהיא מצליחה בכך כבר חצי שנה. הפערים הגדולים בין מרכיביה היו ידועים עוד בטרם נחתמו ההסכמים ואין שום דבר מפתיע בעובדה שהם חוזרים ומתגלים במהלך החודשים האחרונים. שום דבר מפתיע וגם לא הוכחה ניצחת שהעסק לא עובד. עם זאת, יש דברים שגם קואליציה הנאבקת לשמר את שליטתה לא יכולה לוותר עליהם, והשינויים שביקש טאהא להכניס בחוק הוא אחד מהם.
חוק החשמל, מה שכל מי שבנה בית מכיר כדרישה המקדמית לטופס 4 לפני האכלוס, קובע בגדול שהתנאי לחיבור לרשת החשמל הארצית מחייב אישור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שהבניין מתאים ובטוח למגורים, שאין חריגות הנמצאות בניגוד להיתר שניתן, ושהפרויקט כולו נמצא במסגרת תוכנית המתאר.
בחירות חדשות מאיימות לא רק על ימינה, על תקווה חדשה או על יש עתיד. גם רע"מ לא תצא נשכרת מהן, בלשון המעטה. זה מצב שנוכח המצג הכוחני שמציב טאהא כל השותפים ישלמו את המחיר
התיקון המוצע מאפשר חיבור לתשתיות חשמל – וגם מים וטלפון – גם במבנים שהוקמו ללא היתר, אם הוגשה תוכנית מפורטת למוסד תכנוני המייעדת את השטח בו נמצאים המבנים למגורים. תיקון סביר שהתקבל בהסכמת כל השותפים, עבר קריאה טרומית, ונתקע לאחר שטאהא ביקש להכניס בו שורה של תיקונים כדי להחיל את החוק גם על בתים שלא רק שנבנו ללא היתר, הם גם לא עומדים בתנאי הסף.
במילים אחרות, מה שח"כ טאהא דורש הוא ביטול הסייגים המבטיחים שליטה מינימלית באופן שבו כל אזרח מחליט לעשות שבת לעצמו ולהקים לו בית על כל גבעה ירוקה – או לא ירוקה; ביטול שיצדיק מחר דרישה לחיבור חשמל לא רק בכפרים הלא-מוכרים או בהתיישבות הבדואית הלא-מוסדרת אלא גם בכל יישוב אחר ברחבי המדינה. סוג של "מסיבומבה" לכולם, רק שבתוך כך נחתור תחת יסודות המנהל התקין, בלי קשר לכך שלמצוקה שעומדת מאחורי הדרישה של רע"מ חייבים למצוא פתרון ראוי.
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלאז חוק חשמל במתכונת של טאהא או בחירות? יכול להיות שזו אחת הפעמים שבהן נדרשת הקואליציה לתפעל נכון את מערכת האיזונים והבלמים העומדת לרשותה. ובעיקר לזכור ולהזכיר שבחירות חדשות מאיימות לא רק על ימינה, על תקווה חדשה או על יש עתיד. גם רע"מ לא תצא נשכרת מהן, בלשון המעטה. זה מצב שנוכח המצג הכוחני שמציב טאהא כל השותפים ישלמו את המחיר.
בדיוק כמו שנאמר בקלישאה הציורית: אם לא יהיו תלויים זה בזה, יהיו תלויים זה ליד זה. ואולי העובדה שהצבעה בעניין שאמורה הייתה להתקיים השבוע נדחתה לשבוע הבא מרמזת שכל הצדדים בשלים להבין את זה.
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
