אם גם הפעם יצליח "הקוסם" למסך את תודעתנו, להתל בשותפיו לקואליציה, לפזר הבטחות שווא, ובאותות ומופתים להעביר עוד הסדר להנצחת אי גיוסם של החרדים - יהיה זה אירוע אשר ספק אם מדינת ישראל כבר תצלח אותו.
קיימת תודעה כוזבת בנוגע לחרדים בישראל, שנהנים מפטור מגיוס בשל דאגתם לכאורה לקיום הרוחני שלנו, בשעה שהחילונים הם אלו הדואגים לקיום הפיזי. אלא שהסדר זה נוח עבור השקט הקואליציוני: כל הנהגה ישראלית מכל קצוות הקשת הפוליטית זקוקה למפלגות החרדיות לשם הישרדותה, מה שמוביל להשקעה לא מעטה של משאבים והזרמת כספים קואליציוניים להמשך השליטה על התודעה הלאומית. הגדילה לעשות ממשלתו של נתניהו, שבימיה הטשטוש הערכי הפך לאומנות של ממש. גם נאומו של שר הבטחון גלנט, שדווקא הטיף לגיוס חרדים, ניתן למעשה מתוך המגרש החרדי - והכיר בנרטיב של החרדים כשומרים הרוחניים של האומה.
אלא שהסיפור הזה אינו נכון, וככל שהחרדים הם אכן חברה ערכית החייה חיים של משמעות ונכונות להקרבה למען מטרות רוחניות - מדינת ישראל אינה אחת מהמטרות הללו. ההיפך הוא הנכון. החרדים מעולם לא שינו את עמדתם העקרונית בהתנגדותם לרעיון המדינה, ומעולם לא ראו עצמם חלק מריבונות יהודית אזרחית חילונית, כפי שהתווה החזון הציוני. למעשה, שותפותם בשלטון ובמוסדות המדינה התבססה על פשרות הלכתיות מרחיקות לכת, ורק למטרות הבטחת שרידותם.
את מחויבותם האזרחית של החרדים הפסדנו מזמן, אולי עם אובדן לימודי הליבה - כי מי שאינו יודע מהי דמוקרטיה, אינו מכיר בחובות האזרחיות, ומי שלא למד מעולם היסטוריה ציונית, אינו מכיר את משמעותה של מדינה עצמאית
מאז 7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים מסתובבים מוכי תדהמה אל מול חוסר הבושה של החברה החרדית בכל הקשור לגיוס לצבא, ובמיוחד נוכח גילויי הגבורה וההקרבה. את מחויבותם האזרחית של החרדים הפסדנו מזמן, אולי עם אובדן לימודי הליבה - כי מי שאינו יודע מהי דמוקרטיה, אינו מכיר בחובות האזרחיות, ומי שלא למד מעולם היסטוריה ציונית, אינו מכיר את משמעותה של מדינה עצמאית - וכך נוצר מצב שבו החרדים אינם חולקים איתנו את אותו אינטרס לאומי משותף. אדרבה - המטרות מתנגשות.
כקהילה שמחויבותה הראשונה נתונה לציות לחוק הדתי, שותפותם במסגרת הדמוקרטית מעוררת קשיים כאשר הם נאלצים להתמודד עם החוק האזרחי. כך, בשונה ממדינות לאום שבהן הדת מהווה מקור לצמיחה רוחנית, בישראל המחויבות הדתית מביאה לא אחת לקריאת תגר על החוק האזרחי, ומכאן קצרה הדרך שחובת גיוס תיתפס כהתנכלות וגזרת שמד נגד לומדי התורה.
ביטוי אותנטי לכך סיפק לאחרונה הרב יצחק יוסף, שאיים בעזיבה המונית מהארץ אם יכפו על החרדים להתגייס. זאת, אלו מול מאות הצעירים שב-7 באוקטובר חיפשו כל דרך לחזור לארץ, והמחישו מהם עבורם ערכי המדינה. כך, דווקא הצלחתו של החזון הציוני - קיום יהודי במסגרת אזרחית עצמאית - הוא איום קיומי מתמשך עבור החרדים.
לא תהיה זו מליצה לאמר כי למרות המחדל הנורא, אסון 7 באוקטובר איחד את החברה הישראלית סביב הנחיצות הבלתי מעוררת בקיומה של מדינה, ומתוך כך הגיעו גם גילויי ההתגייסות וההקרבה שכבר הפכו בצדק לאתוס לאומי של גבורה. לכן, זוהי השעה שבה החרדים צריכים להחליט האם הם חלק מהסיפור שלנו, סיפור המדינה. האם הם בפנים, או בחוץ. חוק הגיוס עשוי להיות שעתם הגדולה - ועם רצון ושותפות של אמת, תימצא גם הדרך הנכונה.
עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילת זכויות נשים, מיסדת פורום "תדע כל אם"
