המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) קובע במסמך ההערכה האסטרטגית השנתית שלו שמתפרסם הערב (יום ב') כי לרשותה של איראן הממשיכה בחתירה ל"סף גרעיני", כל היכולות הנדרשות לפרוץ לפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. עוד קובע הדו"ח כי בה בעת, טהרן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיים על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, גם באמצעות הפעלת שלוחיה בתקיפה מנגד - טילים, רקטות, כלי טיס בלתי-מאוישים תוקפים - וגם באש מדויקת.
ריאיון עם השגריר ארדן: שום תרחיש בווינה לא צפוי להיות טוב לנו
(צילום: נויל האריס)
חוקרי המכון, בהובלת יו"ר הוועד המנהל של המכון סר פרנק לאוי וראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג, הגישו לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל באירוע שנערך בלשכתו.
בשונה ממדרג האיומים של השנים הקודמות, חוקרי המכון זיהו כי בשנת 2022 יש שלושה איומים מרכזיים ברמת חומרתם, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.
בנוגע לגרעין האיראני, בדו"ח צוין כי הרפובליקה האיסלאמית מציבה את האיום החיצוני החמור ביותר על ישראל, בראש ובראשונה בחתירתה ליכולת גרעין צבאית. ברקע קיים קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שהתנהלות איראן מציבה בפניה ובנוסף צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו.
בנוסף, איראן דבקה בחתרנות בזירה האזורית ובכלל זאת במאמץ ליצור איום באש היקפית על ישראל, במיוחד באמצעות קידום הפרויקט לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה בלבנון ושלוחיה בסוריה. מלבד אלפי טילים ורקטות, מציידת איראן את שלוחיה באלפי כלי טיס תוקפים בלתי מאוישים (כטב"ם), בעלי טווחי פעולה המאפשרים חדירה לשמי ישראל מכל הזירות.
מחברי הדו"ח קובעים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני - אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקני יש יכולת או רצון לספק לה. כמו כן, גברו הביטחון והנכונות של איראן לתקוף את אויביה באמצעות שלוחיה.
ישראל מצידה מצויה לפי הדו"ח במבוכה אסטרטגית מול סוגיית הגרעין האיראני. התרחישים השונים האפשריים בהקשר הדיאלוג המתנהל בין איראן למעצמות, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינתה. ואולם, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית.
איום חמור על זהות כמדינה יהודית ודמוקרטית
בנוגע לזירה הפלסטינית נקבע כי היא אינה זירה משנית שניתן להכילה בתעתועי שווא של "צמצום הסכסוך". עובדה זו, נקבע בדו"ח, התבהרה בשנה החולפת במהלך סבב העימות בין ישראל לחמאס - מבצע "שומר החומות". היעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני מציב בפני ישראל איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית.
עוד נאמר בדו"ח כי המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה בשל היחלשות הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה.
לפי הדו"ח, אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל ושב"כ וכן התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אולם הרשות נחלשת ועלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת".
ובזירה הבינלאומית גוברת הביקורת כלפי ישראל, הפועלת למעשה לסיכול הסיכוי ליישם את פתרון "שתי מדינות לשני עמים", ומתעצמת הסכנה למהלכים משפטיים נגדה ולהגדרתה כ"מדינת אפרטהייד".
שחיקה באמון במוסדות השלטון
בזירה הפנימית, בתוך תחומי ישראל, מסתמן לפי מחברי הדו"ח איום חברתי חמור במיוחד לנוכח הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה (הרעיונית, המילולית והפיזית), ובנוסף השחיקה הנרשמת באמון במוסדות השלטון. לפי הדו"ח, ברקע ניכרים פערים במוכנות לתרחישי מלחמה רב-זירתית ורבת נפגעים ולאירועי אלימות בין יהודים לערבים.
מחברי הדו"ח מציינים כי זירה זו מאתגרת במיוחד עקב חולשת משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה, ובפרט בשל היעדר מנגנונים ברמה הלאומית לטיפול אינטגרטיבי במכלול הסוגיות. ההשלכות של חולשות אלו פוגעות במענה לאתגרי הביטחון הלאומי האחרים.
בדו"ח צוין כי "שילוב אתגרים זה מחייב שינוי בסדר העדיפויות הלאומי, התמקדות בהשבת המשילות בתוך המדינה ואיחוי השסעים בין הקבוצות השונות בחברה. לנוכח האיומים החיצוניים, על ישראל לשפר את המוכנות והדריכות של עוצמתה הצבאית, ובמקביל לטפח ולנצל עוצמות רכות - הישגיה בתחומי הטכנולוגיה ומדע, התפלת מי-ים ואנרגיה.
"את כל אלה יש לעשות במיוחד לנוכח השינויים המתרחשים בסדר היום העולמי והדגש המוגבר על הצורך במאבק בשינויי האקלים ובהשלכותיו הבריאותיות, חברתיות וכלכליות של פנדמיית הקורונה. היחלשות המדינות במזרח התיכון מבליטה את יתרונותיה היחסיים של ישראל ונכסיותה למערכות האזורית והבינלאומית".
לפי מחברי הדו"ח, התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי אצל האמריקנים ומיקוד הקשב הפנימי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון.
על רקע זה, נקבע בדו"ח, פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקנית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.
הנשיא הרצוג אמר בהתייחסו לפרטים כי הדו"ח משקף סכנות ואיומים, אבל גם מסמן הזדמנויות ופתחי תקווה. לדבריו, "בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא עתיד של שותפות. למול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור עלינו לשתף פעולה עם ידידינו.
"לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה. ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה, ביכולת שלנו להתמודד עם חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו".
10 המלצות למדיניות
לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון 10 המלצות למדיניות ובהן: גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, היערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגיה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.
עוד ממליצים חוקרי המכון על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא-נשלטות בישראל, התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית, הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל, היערכות לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם.
לדברי מחברי הדו"ח, נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתעאום עם ארצות הברית. בנוסף, נדרשדת התמדה במערכה שבין המלחמות (המב"ם) מול התבססות איראן ובניית צבאות שלוחיה לאורך גבולות ישראל ועדכונה.
במקביל, מחברי הדו"ח קוראים להתמודדות עם כלל רכיבי האתגר האיראני האזורי בדגש לבלימת פרויקט הטילים המדויקים בלבנון וסיכול מאמצי השפעה, קידום מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה, הימנעות מצעדים שיאיצו גלישה למציאות של "מדינה אחת" ויצירת תנאים ואופק להיפרדות ולקידום אופציות נוספות לעתיד.
מול רצועת עזה, צוין, יש להתמיד בניסיון לגבש צעדים ברוח "כלכלה תמורת ביטחון", תוך רתימת מצרים, גורמים בינלאומיים ואזוריים וגם הרשות הפלסטינית למאמץ. רגיעה, נאמר בדו"ח, תלויה בקידום הסדר בנושא השבויים והנעדרים והקלות נרחבות בסגר על הרצועה.
בנוסף מציעים מחברי הדו"ח להעמיק את התיאום עם ארצות הברית -היחסים המיוחדים וביסוס אמון - במישור הדו-מפלגתי, להדגיש את נכסיותה של ישראל לארצות הברית בהיותה שחקן אחראי וכן בתחומי הטכנולוגיה, המדע, היזמות והתרבות, להרחיב את הסכמי אברהם וכן את הקשרים עם ירדן ומצרים ולבסוף לצמצם את המתחים מול טורקיה.
