"אמרת שאתה רוצה אותי איתך לכל החיים"
רס"ן גל שבת ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ן גל שבת ז"ל, מפקד הפלוגה החרדית "חץ" בחטיבת הצנחנים, שנפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים. "לפני קצת יותר מחודש קיבלתי את המתנה הכי טובה – אותך, לתמיד. תכננו להתחתן בפברואר, בשחרור שלך. ישבנו בבית קפה ואמרת שאתה לא יודע מה תביא התקופה, אבל אתה רוצה אותי איתך לכל החיים", ספדה בבכי ארוסתו רוני.
הלווייתו של רס"ן גל שבת ז"ל
"אמרת לי שיהיו לנו שלושה ילדים וכלב, שנגור ליד הים. כמה חיכית לזה", הוסיפה. "איזו אהבה גדולה יש לנו, אתה החבר הכי טוב שלי, איש הסוד שלי, אתה הבוקר טוב והערב טוב שלי, אתה כל היום שלי. אני מעריצה אותך ומתגעגעת אליך כל כך. תודה על שנים של אהבה ואושר. אתמול נתתי לך נשיקה במצח, ועכשיו אני אומרת לך לילה טוב".
אחותו קורל ספדה: "הנפש התאומה שלי, מי היה מאמין שנעמוד כאן? אתה בן שכל הורה מאחל לו, אח שכל אחד רוצה, מפקד נערץ. עברנו חודשים ארוכים של דאגות ואתה תמיד אמרת שיהיה בסדר. אבל הפעם כשנכנסת הרגשתי אחרת, כל הזמן התקשרתי אליך. הרגשתי וידעתי, אח שלי, שקרה לך משהו. נפצעת בהיתקלות ועברנו חמישה ימים של רכבת הרים, נתת לנו זמן להיפרד".
מפקדו ספד: "כשהגעת אמרת שאתה בא ללמוד ולעבוד קשה. אני לא זוכר איזו מטרה או משימה שהצבתי לך ולא עמדת בה. ראיתי כמה החיילים היו חשובים לך, היית לי חבר אמת. תמסור שם למעלה לחברים שאני אוהב אותם".
אחד מפקודיו, איתן מרקוביץ', ספד: "אני עומד כאן מולך ושואל את עצמי איך זה יכול להיות? איך זה קרה. אתה לקחת אותי תחת חסותך ושינית אותי. אתה כל כך חסר לי. רק לפני כמה ימים הגעתי לפה, לקבר של סבא וסבתא שלי, וביקשתי מהם שישמרו עליך".
הרס"פ של הפלוגה, ניר שלמה הר אבן, ספד: "כבר כמה ימים שאנחנו מתפללים עבורך. היינו בטוחים שתצא מזה, כי זה אתה. לפני כמה שבועות סיפרת לי שהצעת נישואים, זה ריגש אותך כל כך. שם הבנתי שאתה גם רגיש. אני לא מאמין שהלכת לנו ככה. בינתיים, אני מעדכן שהפלוגה בפנים, נלחמת בכל הכוח. הם חזקים ואנחנו נמשיך להילחם בכל הכוח. תהיה רגוע שם למעלה, הפלוגה בידיים טובות".
"עשיתי הכל להחזיר אותך, לצערי כשלתי"
רון בנימין ז"ל
מאות ליוו למנוחת עולמים את רון בנימין ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר בעוטף עזה וגופתו חולצה מרצועת עזה רק בשישי שעבר. "227 ימים חלפו וכל הזמן הייתה לי תקווה שתחזור הביתה, בדיוק כמו שאמרת לי בשיחתנו האחרונה. שבעה חודשים עשיתי הכל כדי להחזיר אותך, לצערי כשלתי", אמרה בבכי אשתו איילת.
הלוויתו של רון בנימין ז"ל
(צילום: שמוליק דודפור )
"הקמנו משפחה לתפארת. לפני 27 שנים עמדנו מתחת לחופה. מי שמכיר אותך יודע איזה אבא אתה, שמטפס על מגלשה ומכין להם כריך שמחכה כשיחזרו מבילוי", הוסיפה איילת. "הייתה לי תקווה שתשרוד את הזוועה, פחדתי שיהיה לך קשה עם הניקיון. אני מבטיחה לך שאשמור על הבנות, לא ניפרד לעולם. אהוב ליבי היית ותישאר".
הבת שי ספדה: "היית האבא הכי טוב, הזכייה שלי בלוטו. מה אני יכולה לומר שלא אמרתי עליך בשבעת החודשים האחרונים? היית האבא הכי טוב בעולם, במשרה מלאה. לא מאמינה שככה נגמר הסיפור. נלחמתי בכל כוחותיי להחזיר אותך, התחלתי לדמיין את המפגש והחיבוק איתך בבית החולים".
"כל כך חיכיתי לספר לך איפה הייתי מאז 7 באוקטובר. הנאומים שנאמתי, שמרתי את כל הראיונות והכתבות במיוחד לך כשתחזור ותהיה גאה בי", הוסיפה שי. "כל מה שרציתי זה שתהיה גאה בי, במלחמה שנלחמתי עבורך. כל כך רציתי לחזור לשגרה המשעממת. אבא, אתה כל כך חסר וכל כך תחסר לי. חלמתי שתלווה אותי בחופשה, שתלמד את הילדים שלי קרטה, לתופף על תופים או לרכב על אופניים".
הבת גיל ספדה: "אבא, קשה להכיל שזה מסתיים. האבא הכי אוהב, הכי חכם והכי מצחיק. ידעת לקרוא אותי מבלי לדבר, תמיד הייתי נסיכה קטנה שלך. לא מצליחה להכיל שלא יהיה למי להתקשר חמש פעמים ביום, ועם מי לטייל בסופ"ש. אם רק אפשר עוד חיבוק, עוד בדיחה, רק להגיד שוב פעם 'אבא' ותענה 'מה בובי'".
"מתקשים לעכל את האובדן"
רס"ל (מיל') עומר קביליו ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') עומר קביליו ז"ל, לוחם מילואים שנהרג אתמול בתאונת דרכים עצמית בקריית שמונה בזמן שהיה במילואים.
דודו, שמעון קביליו, ספד: "עומר תמיד היה עם שמחת חיים גדולה, אופטימיות וחיוך ענק נסוך על פניו. הוא היה איש של אנשים, תמיד התחבר מהר עם חוש ההומור, האותנטיות והאישיות המיוחדת שלו. היו לו חכמת חיים, עומק ואהבה לטבע ולזולת. הוא בעל יכולת נתינה ורגישות עצומה, שתמיד התנדב לעזור ולהיות בכל רגע עבור כל מי שצריך".
"עומר היה קשור מאוד למשפחתו, ואנחנו שבורי לב, מתקשים לעכל את האובדן וכואבים מאוד את חסרונו", הוסיף הדוד. "עומר תמיד יהיה בליבנו ונדאג להמשיך את דרכו. מתגעגעים אליך עומר, אוהבים אותך מאוד – מאז ולתמיד".
