נאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג הערב (רביעי) בקונגרס האמריקני מהווה את אחד השיאים בתפקידו. חברי הקונגרס, שלרבים מהם יש קשר מיוחד ועמוק לישראל, נעמדו על רגליהם לא פחות מ-30 פעם והריעו לו בתשואות רמות. בנאום שכלל אזכורי דמוקרטיה, מפגינים, ערכים משותפים וחירות, הזכיר הרצוג שאם מישהו הטיל ספק בתמיכה הדו מפלגתית - ישראל היא עדיין מדינה שקיימת לגביה אחדות דעות - גם אם מעט פחות בגלל המהפכה המשפטית.
הרצוג הוא אולי לא המנהיג הכי כריזמטי, אבל לנאום באנגלית הוא יודע מצוין. בגבעת הקפיטול ציינו כי הנשיא הצליח לסחוף את הקהל ולזכות בקריאות אהדה רבות בהשוואה למנהיגים אחרים. תוך ציון חוזקו ועצמאותו של בית המשפט העליון, האיום בהשמדת ישראל מצד איראן וחתירתה לנשק גרעיני - נאומו הבהיר כי באופן בסיסי אי אפשר לערער על התמיכה החזקה של ארה"ב בבת בריתה החזקה ביותר במזרח התיכון.
הנאום נערך באולם בית הנבחרים, שהוא גדול יותר מאולם הסנאט, וארך כ-35 דקות. הסנאטורים ישבו בשתי השורות הראשונות, כאשר מימין ישבו הנציגים הדמוקרטים ומשמאל הרפובליקנים. בשורות האחוריות יותר ישבו חברי הסגל הדיפלומטי הזר - עשרות שגרירים של מדינות שכיבדו את הנשיא בנוכחותם. בקהל בלט מארק מאגירובסקי, לשעבר שגריר פולין בישראל. מתוך 535 סנאטורים וחברי בית הנבחרים, חמישה בלבד החרימו את נאומו של הרצוג.
בנאומו של נתניהו נגד הסכם הגרעין ב-2015, נעמדו המחוקקים 24 פעמים - אולי מפני שהנאום היה שנוי במחלוקת. התשואות הרמות ביותר מבחינת הדציבלים ומשך הזמן נרשמו כאשר דיבר הרצוג על מצעד הגאווה בתל אביב. דווקא אז בצד הרפובליקני נשארו לשבת, אך פרט לכך זכתה ישראל למפגש ביפרטיזני חשוב מעין כמוהו.
נאומו של הרצוג היה השני בהיסטוריה של נשיא מדינה ישראלי בפני הקונגרס. הפעם הראשונה הייתה לפני יותר מ-35 שנה, אז מי שנאם בפני המושב המשותף היה אביו, הנשיא השישי חיים הרצוג. "זה כבוד של פעם בחיים", אמר הרצוג, שהיה נרגש מאוד ממעמד ההתכנסות למושב מיוחד לציון שנת ה-75 של מדינת ישראל, "אני מודה לכם עליו".
הוא הזכיר את הפגישה שקיים סבו הרב אייזיק הרצוג עם נשיא ארה"ב לשעבר הארי טרומן, שבה הודה לו על תמיכתו בהקמת מדינת ישראל. הרצוג ציין שעדים שנכחו בחדר סיפרו שדמעות זלגו על לחייו של טרומן. בשלב הזה הצביע הרצוג על נכדו של הנשיא לשעבר, קליפטון טרומן, שישב ביציע. שוב, הקהל הריע, והנכד נעמד על רגליו.
חבר בית הנבחרים ג'רלד נדלר, מחוקק יהודי, נופף בדגל ישראל ולא הסתיר את התרגשותו מהמעמד. יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי - שהזמינה את הרצוג לנאום, וזו שמזכירה שוב ושוב את שירו של אהוד מנור 'אין לי ארץ אחרת' - התמוגגה מנחת.
הקהל הריע כשהרצוג דיבר על איראן. ראשונים קמו הרפובליקנים, ובאיחור קטן נעמדו גם הדמוקרטים. כשהרצוג אמר שלא יעלה על הדעת שאיראן תהפוך למדינת סף גרעינית, הקהל יצא מגדרו. התלהבות נרשמה גם כאשר איחל הרצוג לשלום עם סעודיה והפלסטינים. "לא ניתן לדבר על שלום במקביל להסכמה או מתן לגיטימציה לטרור, במרומז או במפורש", ציין הרצוג, ושלהב את הנוכחים.
אחד הרגעים המרגשים בנאום התרחש כשהרצוג דיבר על השבויים והנעדרים, והציג את לאה גולדין, אימו של סגן הדר גולדין, שישבה ביציע ליד אשת הנשיא מיכל הרצוג. בנאומו, בחר הנשיא להזכיר פעמיים את מגילת העצמאות - מה שהפך לסמל המחאה וההתנגדות למהפכה המשפטית. "כמי שעומד בראש מדינת ישראל, אמשיך לעשות הכול כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה, ולהגן, לבצר ולשמור על הדמוקרטיה הישראלית", אמר הרצוג.
ברגע של שיא, שזכה לשאגות של תמיכה, אמר הרצוג: "לנו ברור - לישראל אין תחליף לארה"ב, ולארה"ב אין תחליף לישראל. כשארה"ב חזקה - ישראל חזקה יותר, וכשישראל חזקה - ארה"ב בטוחה יותר". גם האמירה של הרצוג שאסור שביקורת על ישראל תחצה את הקו ותהפוך לשלילת זכותה להתקיים, נענתה בתשואות רמות ובעמידה על הרגליים. מנגד, כשהרצוג התייחס למחאות בארץ ואמר: "אנחנו מתמודדים עם בעיות כואבות", נשמעו מעט גיחוכים בקהל, שרמזו לעמדתם כי הוא ממעיט מערך העניין.
הנאום, שהראה כי בשורה התחתונה לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע לדבר באנגלית ולהלהיב את האמריקנים, נחתם בשני משפטים מרגשים שנגעו לליבם של המחוקקים: "עם ישראל חי. יברך האל את מדינת ישראל, יברך האל את ארה"ב".