רשויות האכיפה מתכננות לפנות במהלך החודש שש משפחות פלסטיניות מבתיהן במזרח ירושלים. מדובר בשיא פינויים בחודש אחד, המגיעים בסמיכות לחודש הרמדאן ולחג הפסח - מועדים שבשנים האחרונות הייתה בהם בירושלים מתיחות ביטחונית גבוהה, בין היתר על רקע עליית יהודים להר הבית והגבלות על האפשרות של הפלסטינים להתאסף בשער שכם. השנה, הפינוי הצפוי וסמיכות פסח והרמדאן - הם מתכון להסלמה גדולה עוד יותר.
בשכונת המחלוקת הנפיצה שייח ג'ראח, משפחת סאלם המונה 11 נפשות, שלושה דורות וארבעה ילדים קטנים, עומדת בפני פינוי. בשנה שעברה לאחר שפינויים אושר, עתרה המשפחה לבית משפט השלום בירושלים, שפסק באפריל 2022 לטובתה והחזיר את התיק לרשות האכיפה והגבייה, להעמקה ולדיון נוסף שעתיד להתקיים ב-9 במרץ. אם הרשות תכריע לטובת בעלי הנכס, הפינוי צפוי להתקיים עוד החודש.
הפינויים נערכים על בסיס חוק הסדרי משפט ומנהל, שלפיו משפחות יהודיות שהיו בחזקתן נכסים ואדמות במזרח ירושלים לפני 1948, שאותם נטשו בגלל המלחמה, יכולות לתבוע עליהם בעלות.
יהונתן יוסף, בעליו החוקיים של הנכס וחבר מועצת העיר, אמר: "אני חושב שזו חרפה שנכס בבעלותי בטאבו במרכז ירושלים מאוכלס על ידי פולשים המסתייעים בהליכים משפטיים כדי לגנוב אותי ולחיות בנכס חינם. רק לפני שנה לא נכנעו לאיומים ולטרור ופינו בחלק העליון של שכונת שמעון הצדיק את משפחת סאלחייה. גם שם כל אויבי ישראל איימו וכלום לא קרה".
בקצה השני של השכונה מתגוררות משפחות דג'אני, דאודי וחמד, שהיו בין שבע המשפחות שהתיק שלהן הגיע לבית המשפט העליון ב-2021. עתירתן הובילה לדיון ציבורי רחב, להתעניינות בעולם ובתי המשפחות היו במרכז המהומות של מאי 2021. במרץ בשנה שעברה, בית המשפט העליון קיבל חלקית את עתירת המשפחות, הקפיא את הפינוי והעניק להן הזדמנות להוכיח בעלות על הנכסים. הדיון בעליון צפוי להתקיים ב-29 במרץ.
בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים, 85 משפחות המונות כ-700 נפשות, נמצאות בסכנת פינוי. באזור בבטן אל הווא שבשכונה, מתגוררת משפחת שחאדה, המונה 25 נפשות, בחמישה בתי אב. בנובמבר 2022 בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת עמותת "עטרת כהנים" והורה למשפחה לפנות את בתיה עד 1 במרץ. המשפחה בתגובה עתרה לבית המשפט העליון, ואם עתירתה תידחה היא תיאלץ להתפנות.
בנובמבר 2022 בית המשפט המחוזי תמך בפינוי משפחת סוב לבן מביתה שברובע המוסלמי בעיר העתיקה, והורה לה להתפנות עד ינואר 2023. בית המשפט העליון דחה את עתירת המשפחה לאחרונה, והחל מ-15 במרץ תוכל המדינה לפנותה.
את הנכס שכרה המשפחה לראשונה מהאפוטרופוס לנכסי אויב הירדני בשנת 1954, כשמזרח העיר הייתה תחת שליטת ירדן. כיום המשפחה ממשיכה לשלם שכירות לאפוטרופוס הכללי. מ-1978 נאבקה המשפחה בפינוי בכל האמצעים החוקיים שעמדו לרשותה, תחילה באפוטרופוס הכללי וכעת בעמותת "עטרת כהנים", שחסמה בעבר את המדרגות המובילות לדירתם. במשך 15 שנים יכלו בני המשפחה להיכנס לביתם רק דרך השכנים, עד שבית המשפט הורה להסיר את המחסום ב-2001.
יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עמותת עיר עמים, אמרה כי "אם הפינוי ייצא אל הפועל יאבדו שש משפחות את קורת הגג שלהן, שהיא התנאי הבסיסי ביותר לקיום אנושי ראוי. אובדן בית, מעבר לנזק הכלכלי, מוביל לפגיעה בחיי המשפחה והקהילה ולמשבר נפשי קשה, לילדים ולמבוגרים כאחד".
לדבריה, "בטווח הארוך סכנת הגירוש מאיימת על קהילות שלמות בסילוואן, שייח ג'ראח ובעיר העתיקה, המונות יותר מאלף בני אדם. אלו קהילות שחלקן הגיעו לאזור כפליטים במהלך מלחמת 1948, לאחר שאולצו לעזוב את בתיהן. הן עומדות שוב לאבד את הבית ואת חיי הקהילה. הדבר מתאפשר בעזרת שורה של חוקים מפלים שחוקקה כנסת ישראל".
אופנהיימר הוסיפה כי "מעבר לסכסוך הלאומי-טריטוריאלי ולטרגדיה האנושית גדולת הממדים בעת הנוכחית, שבה החיים בירושלים שבריריים מתמיד והמתיחות הולכת וגואה לקראת תחילת הרמדאן ופסח, שרשרת הפינויים הללו, אם יתממשו, רק תרע עוד יותר את מציאות החיים באזור".
עו"ד אלירם אלגרבלי, מומחה לנדל"ן בירושלים, אמר על הפינוי כי "בתי המשפט נתנו בשנים האחרונות מספר צווים המורים על פינוי דיירים מנכסים בבעלות יהודית במזרח ירושלים. מדובר, על פי רוב, בבתים ישנים שבהם התגוררו יהודים שהתיישבו מחוץ לחומות לפני קום המדינה".
לדבריו, "היורשים או גורמים שרכשו את הזכויות תובעים לקבל חזרה את הבעלות על בתים אלה. בשל המציאות המורכבת במזרח העיר והמחאה הערה מצד גורמים שונים, נדחה המועד לביצוע פינויים אלה פעם אחר פעם. התובעים דורשים את יישום פסקי הדין ומימוש צווי הפינוי, בעוד שהדיירים טוענים לאכיפה בררנית, לחוק לא שוויוני ולזכויות קנייניות שונות, טענות שנדחו בבתי המשפט".
אלגרבלי הדגיש כי "כל תיק כזה כרוך בהליך משפטי שמתפרס על פני שנים רבות ונדון בכמה ערכאות שונות, בפני שופטים בעלי השקפות עולם מגוונות. עם כל הצער, צריך להתייחס לאירוע הזה כסכסוך קנייני שיש לא מעט גורמים שמתאמצים לצבוע אותו בצבעים פוליטיים".
בנוסף לפינויים, צפויה גם הריסת הבניין הלא חוקי בשכונת ואדי קדום במזרח ירושלים, המאכלס 11 משפחות, שהריסתו הוקפאה לפני כחודש בהנחיית לשכת ראש הממשלה. על רקע לחץ מדיני שהופעל, הריסתו יכולה לצאת לפועל גם החודש, זאת לצד מדיניות אטימת והריסת בתים של מחבלים שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר זירז בעקבות גל הפיגועים.
אתמול הזהיר גורם בכיר במשטרה, אחרי דיון הערכת מצב שנערך אצל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כי "הרמדאן המתקרב עלול להיות נפיץ ביותר, כבר היום השוטרים מתוחים עד הקצה". לדבריו, "ההיערכות המבצעית של אלפי שוטרים לפיגועי נקם או התפרצות הפגנות בדומה אלו שקרו במהלך מבצע 'שומר החומות', לצד ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, אם ימשכו עד אז, יקשו עלינו לתת מענה מבצעי הולם". הדיון, בהשתתפות כל גופי הביטחון של המשרד לביטחון לאומי, עורר סערה כשהתקיים בתחילה בחדר הסיעה של "עוצמה יהודית" בכנסת, והועבר לאולם ללא שיוך למפלגה כלשהי לאחר ביקורת.
במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית לחג המוסלמי, במשטרה דורשים אלפי שוטרים שייפרשו ברחבי הארץ וערוכים לכל תרחיש, ובמיוחד ברחבי ירושלים ובהר הבית. עם זאת, בעת זו לא נראה שהמחאות נגד המהפכה המשפטית הולכות להיפסק, כך שטיפול במתיחות הביטחונית לצד הכלת ההפגנות תימתח את משאבי המשטרה עד הקצה. גורם במשטרה תיאר כי "זה יהיה אתגר ענק, לייצר קשב מבצעי של אלפי שוטרים במחאות לצד היערכות מבצעית בכוחות גדולים לכל תרחיש שיכול לצוץ בין-רגע ברמדאן".
