הסטודנטים, הרופאים ועובדי עיריית תל אביב הצטרפו למחאה היום (שני) נגד המהפכה המשפטית שמובילה הקואליציה, על רקע ההצבעה בקריאה ראשונה על חלק ממרכיביה בוועדת החוקה.
שותפים בחברת ההשקעות Private Equity מהרצליה, אלן פלד, אייב פינקלשטיין, אסף חורש, חמוטל מרידור, קרן טרנר, אורית שילה ועמית פרנקל החליטו להוציא אוטובוס מטעם החברה והגיעו להפגין עם בני משפחותיהם בירושלים. "כל חברה צריכה לאפשר לעובדים שלה להגיע לכאן עכשיו ולהפגין ביום אקוטי זה!" קרא פרנקל.
נדב זלצברגר, ממובילי מחאת הסטודנטים, אמר בריאיון לאולפן ynet כי התלמידים במוסדות ההשכלה הגבוהה יוצאים להפגין משום ש"העתיד שלנו מונח על הכף. סטודנטים לא יכולים לעשות את ההפרדה - לשבת בשיעורים וללמוד על כל מיני מושגים כמו נסיגה דמוקרטית, ואז לראות את הדברים קורים לנגד עיננו ולא לעשות שום דבר בנידון". לדבריו, "אני לא חושב שסטודנטים מרגישים שהם לא יכולים להביע עמדה אחרת. המרצים מקפידים להגיד שזו דעתם האישית, וכשמניחים הצעה כל כך קיצונית אז מן הסתם השיח הוא לא מאוזן. אני מאמין שרוב הסטודנטים הם איתנו בשיח הזה, ויש גם סטודנטים שתומכים ברפורמה וכבודם במקומם מונח".
ד"ר רני ברנע, נוירולוג מבית החולים בילינסון בפתח תקווה וממובילי מחאת הרופאים נגד המהפכה המשפטית, "החלוקים הלבנים", אמר כי הוא ושכמותו יוצאים להפגין כי "ברור לנו שאין שירותי בריאות שיוויוניים ובכלל במדינה שהיא לא דמוקרטיה ליברלית. הזכות היסודית לבריאות ולשירותי בריאות היא לא זכות מוגנת, והיא כל הזמן מותקפת ומאוימת. כל החלטה שמתקבלת בתחום מנהל הבריאות בישראל צריכה להיבדק בשבע עיניים על ידי בית משפט אובייקטיבי שיכול גם לתקוף אותה, כדי לדעת שאנחנו מקבלים את ההחלטה הנכונה".
לדבריו, "יש המון אינטרסים שנכנסים למערכת הבריאות. פוליטיקאים ונבחרי ציבור - מגיע להם לנהל ולחוקק אבל הם לא מספיק מוסמכים ומוכשרים לקבוע הכל, הם צריכים שיהיה עליהם פיקוח ומגבלות. בכל החלטה רפואית יש אינטרסים - איפה לבנות בתי חולים ואיפה לא, חיסונים ועוד. בתקופת הקורונה החליטו שלא מחסנים אסירים, החלטה רפואית אומללה שנבעה משיקולים פוליטיים גרידא, שבדיעבד גם לא היה להם בסיס. היועצים המשפטיים ביקרו וגרמו לשינוי ההחלטה".
ד"ר ברנע טען כי פרקטיקת ההשבתה שבה נוקטים הרופאים המוחים "לא מסכנת אף אדם, לא בטווח המיידי ולא בטווח הארוך. שביתות רופאים לתקופות ממושכות מאוד כבר קרו במדינת ישראל, על כסף, על שכר ותנאי העסקה. מה שאנחנו עושים כאן זה דומה לשביתות קודמות, לא הוכרז סכסוך עבודה אבל זו התנגדות שבאה מהשטח. השארנו צוותים מיומנים בבתי החולים שמטפלים במצבי החירום, בניתוחים הקשים, מחלות קשות וחולי סרטן. בכל שאר התחומים הפחות דחופים, רופאים עוזבים את העבודה. זה בוודאי יפגע במי שמחכה לתור במרפאה כמה חודשים, אבל אנשים צריכים להבין שככה תיראה המדינה ביום שאחרי הדמוקרטיה".
מנכ"לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בתל אביב-יפו אמרה כי פרסמה אתמול מכתב המעודד את עובדיה להביע את העמדות שלהם, לדבריה, זהו מאבק על דמותה של המדינה. תל אביב הפכה לסמל של פלורליזם, חירות, שיוויון אמיתי. אז בעמדה שבה אני נמצאת אני רוצה לפעול לפי הערכים הללו. אני כתבתי בפירוש שגם למי שלא מסכים עם העמדה הזו יש מקום". לדבריה, "כרגע אין רצון להקשבה. כאישה, עפנו דור אחורה עם הממשלה הנוכחית. הייתי המ"פ הראשונה בבה"ד 1, ולא ייתכן היום שבו הילדות שלי לא יוכלו לעשות דברים כאלה".
אנשי מחאת המילואימניקים הצטרפו גם הם לצעדי המחאה בשבוע האחרון. סא"ל (במיל') עמוס אונגר אמר בריאיון לאולפן ynet כי המוחים עמו "עומדים בפני שוקת שבורה. הציונות מגיעה לקצה, צריך לצאת להגן עליה עוד פעם. אנחנו לא יכולים לשתוק, כמובן שלא נמחה באלימות אך כן במרי אזרחי של כל מי שלחם ובנה את המדינה הזו.
גם אלוף (במיל') עמוס מלכא, ראש אמ"ן לשעבר, הצטרף למחאה וטען כי היא צפויה "לעלות מדרגה": יהיו השבתות כלליות, 200,000 המוחים יהפכו ל-600,000 או ל-1,200,00. אנשים לא מתכוונים לוותר". עם את, מלכא הסתייג מהקריאות לערב את השירות הצבאי במחאה: "לא לערב את הצבא הסדיר, לא לקרוא לאנשי מילואים לא להתייצב. מצד שני, כאיש מודיעין אני יודע לאתר סימנים מעידים, ומערך המילואים נשען על התנדבות. בלי התנדבות אין גדודי מילואים".