מי שהקשיב בשבועות האחרונים להתבטאויות ולתגובות של פקידי ובכירי ממשל רוסים בנוגע להסלמה בין ישראל לחיזבאללה, לא יכול היה שלא להבחין בביקורת החריפה והתקיפה שמותחת רוסיה על ישראל, לרוב תוך התעלמות מהתמונה הכוללת. כך למשל מוסקבה הרשמית לא טרחה כלל להתייחס למתקפת הטילים הבליסטיים של איראן נגד ישראל ב-1 באוקטובר, לא כל שכן לגנות אותה. מנגד, ימים בודדים קודם לכן היא דאגה לגנות בחריפות את חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, בהודעה שבה משרד החוץ הרוסי לא רק יצא נגד פעולתה של ישראל, אלא גם הטיל עליה את האחריות ל"הסלמה הצפויה" והאשים אותה בנקיטת צעד שמשמעו "רצח אזרחי לבנון". שום מילה לא נכתבה שם כמובן על העובדה שהארגון השיעי הוא שפתח במתקפה על ישראל ב-8 באוקטובר אשתקד, ומאז שיגר אלפי טילים ורקטות על יישובים אזרחיים סמוך לגבול וגרם לפינוים של עשרות אלפים מתושבי הצפון.
3 צפייה בגלריה
פוטין, מנהיג איראן חמינאי ושיגור של טיל בליסטי. אף מילה ממוסקבה
(צילום: רויטרס, Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP, AFP PHOTO / HO / KHAMENEI.IR)
רוסיה כלל לא מגדירה את חיזבאללה כארגון טרור, ונציגים רשמיים שלה נועדו לא פעם בביירות עם בכירי הארגון, כולל עם נסראללה. בשבוע שעבר גינה סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב, שהוא בנוסף שליחו של פוטין למזרח התיכון ולאפריקה, גם את הפעולה הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון. הוא עשה זאת במהלך פגישה במוסקבה עם שגריר לבנון ברוסיה, שבה דנו במצב במזרח התיכון. בוגדנוב השמיע "גינוי חריף לפלישה הקרקעית של ישראל ללבנון", והדגיש את התנגדותה של מוסקבה לחיסולים פוליטיים לכאורה שביצעה ישראל.
בשבוע שעבר, רגע לפני מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן על ישראל, הגיע לביקור בטהרן ראש ממשלת רוסיה מיכאיל מישוסטין בראש משלחת גדולה. הוא נועד בין השאר עם הנשיא האיראני החדש מסעוד פזשכיאן, ודן עמו בהמשך הידוק היחסים ושיתוף הפעולה בין המדינות. הביקור אומנם תוכנן עוד הרבה לפני מתקפת הטילים, אך רצה הגורל ועיתויו המחיש שוב את היקף ההתקרבות הדרמטית בין מוסקבה לטהרן, על רקע המלחמה באוקראינה וההסלמה בין ישראל לחיזבאללה, וכמובן בין ישראל לאיראן, שהפכה לשותפה אסטרטגית עבור רוסיה.
3 צפייה בגלריה
האם הוא רוצה מלחמה אזורית? לא בהכרח. פוטין
(צילום:Sputnik/Vladimir Kazakov/Pool via REUTERS)
בחודשים האחרונים גברה מאוד תכיפות הביקורים של בכירים רוסים בטהרן: בחודש שעבר, ממש במקביל לדרמה של פיצוץ הביפרים של פעילי חיזבאללה, ביקר באיראן סרגיי שויגו, מזכ"ל המועצה לביטחון של רוסיה ושר ההגנה שלה לשעבר, ונפגש עם הנשיא האיראני פזשכיאן ועם שר החוץ האיראני עלי אחמדיאן. הוא דן עמם בהעמקת הקשרים הביטחוניים בין המדינות. יממה לאחר מכן הודיע הקרמלין במוסקבה שהנשיא פוטין החליט לקבל את המלצת משרד החוץ הרוסי, ולחתום עם טהרן על "הסכם שותפות אסטרטגית". הוא הורה לקדם את התהליך במהירות.
לאור כל זאת אפשר לקבוע ששיתוף הפעולה הרוסי-איראני נמצא כעת בשיא של כל הזמנים, ומן הסתם הוא מדאיג גם את ישראל, בשל ההיבטים הביטחוניים שלו וההשלכות האפשרויות שלהם עליה. את הידוק היחסים בין מוסקבה לטהרן יש לבחון בראש ובראשונה כתוצאה ישירה של המלחמה באוקראינה, והתלות הצבאית הגוברת של רוסיה באיראן: על פי מקורות ביון מערביים, לאחרונה סיפקה טהרן לרוסים לפחות 200 טילים בליסטיים לטווח קצר, בהמשך לאלפי הכטב"מים מדגם "שאהד 131" ו"שאהד 136" שהעבירה לרוסים מאז 2022.
התלות הרוסית בטהרן מעניקה לאיראנים מנוף מול מוסקבה, ואחד החששות במערב הוא שבתמורה לסיוע הצבאי האיראני תעניק רוסיה לאיראן ידע וטכנולוגיה גרעינית שיסייעו לתוכנית הגרעין הצבאית שלה. חשוב להזכיר ששתי המדינות חולקות, לצד סין כמובן, אינטרס משותף בכל הקשור לשאיפתן לקדם סדר עולמי שונה ורב-קוטבי, דהיינו צמצום ההגמוניה הבינלאומית של ארה"ב. שתיהן סובלות מסנקציות קשות שהטיל עליהן המערב.
3 צפייה בגלריה
גינוי לירי מאיראן לא, לתקיפות בלבנון דווקא כן. פיצוץ בדאחייה של ביירות
( צילום: AP /Hussein Malla)
לכן, את גישתה הביקורתית של מוסקבה כלפי ישראל יש לבחון לאור תלותה הצבאית הגוברת באיראן וחיזוק שיתוף הפעולה ביניהן. האינטרס הרוסי בכל הקשור להסלמה הדרמטית במזרח התיכון בחודש האחרון קשור קשר הדוק לסוגיית המלחמה הרוסית באוקראינה, בשל חשיבותה עבור הנשיא פוטין ושאיפתו לנצח בה, כמו גם לרצונה של מוסקבה להקטין משמעותית את ההשפעה של ארה"ב במרחב המזרח תיכוני.
האם משמעות הדבר שמוסקבה מעוניינת במלחמה אזורית רב-זירתית שתביא לעימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן? לא בהכרח. עימות צבאי בין ישראל לחיזבאללה, גם בעצימות גבוהה, משרת את האינטרס הרוסי משום שהוא גורם לתשומת הלב של ארה"ב והמערב לנדוד מהמלחמה באוקראינה להתרחשויות במזרח התיכון, ולא פחות חשוב – מסיט משאבים צבאיים וכלכליים של וושינגטון מאוקראינה, וזה כמובן משרת את האינטרס הרוסי. מלחמה ישירה בין איראן לישראל אומנם עשויה להביא לזינוק חד במחירי האנרגיה, מה שישרת כמובן את קופתה של מוסקבה ויזרים לה סכומי עתק, אך במקביל פגיעה קשה מידי באיראן, שותפתה האסטרטגית, עלולה לפגוע בסופו של דבר באינטרס הרוסי. מאידך, מחירי אנרגיה גבוהים עלולים לפגוע גם בסיכויי קמלה האריס והדמוקרטים לנצח בבחירות הקרבות בארה"ב ולהביא לשובו של טראמפ לבית הלבן – אינטרס רוסי מובהק.
ובכל זאת, ניתן לקבוע שכל עוד המלחמה בין ישראל לחיזבאללה לא תחרוג מגבולות לבנון, ולא תגלוש למשל לעבר סוריה באופן שיסכן את משטרו של בשאר אסד, שהמשך שלטונו הוא אינטרס רוסי מובהק, וכמובן שלא תסלים למלחמת התשה ישירה בין ישראל לאיראן שעלולה לפגוע גם באינטרס הרוסי, הרוסים ימשיכו בגישתם הנוכחית, שמשמעה המשך הידוק היחסים עם טהרן, עם דגש על סוגיות ביטחוניות, חלקן רגישות מאוד, והפניית כתף קרה מאוד כלפי ישראל, שבראייה רוסית מזוהה עם האינטרסים של ארה"ב במרחב, ולפיכך כדאי אולי להחלישה.
