תשעה חיילי צה"ל נפלו ברצועה ב-48 השעות האחרונות, ובוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימו היום (שלישי) דיון בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ שבו יעסקו בחוק הפטור מגיוס לחרדים. אחרי כמעט חצי שנה של דיונים בחדרים סגורים בין בכירי הקואליציה, השר כ"ץ לא הציג נוסח של החוק כפי שהובטח לחרדים, אלא "עקרונות להשגת היעד של גידול משמעותי בהיקף המשרתים מקרב בני הישיבות לצד הסדרת מעמדם של לומדי התורה, שתורתם אומנותם שדוחים את שירותם".
"כנראה תמיד בעם ישראל אלו ימים מעורבים", אמר ח"כ בפתח הדיון, על רקע ההתקדמות המשמעותית במגעים לעסקת החטופים ונפילת הלוחמים מהנח"ל בצפון הרצועה. "יחד עם זאת אנחנו לא יכולים להפסיק את עבודתנו עם כל הקשיים, כדי לשנות את המציאות לטובה".
מיד אחריו, טען השר כ"ץ, שהגיע לדיון ללא נציגי צה"ל, כי הגיע להציג עקרונות "לקידום מתווה שיביא לשילוב עשרות אלפי חרדים בשירות משמעותי בצה"ל, תוך הבטחת התנאים לשמירה על אורח חייהם, במטרה להקל על נטל השירות של חיילי המילואים וחיילי הסדיר והקבע".
לצד העיקרון לשילוב החרדים אמר השר כ"ץ כי לא יקדם חוק שיפגע בעקרון "השמירה על עולם התורה היהודי", שבראייתו "מהווה יסוד מרכזי לקיומנו כאן כעם וכמדינה יהודית בארץ ישראל. אני אומר כאן ומודיע - לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה כאחד".
כ"ץ אמר כי היעד הראשון של גיוס חרדים הוא 50% מהמחזור השנתי של בני ה-19, שההגעה אליו תהיה מדורגת. בשנה הראשונה, כך לפי מה שגם ציינו בצה"ל, יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,700 ואז לדבריו היעד יעלה בהדרגה בכל שנה. לצד זאת, יש לציין כי בצה"ל אמרו שהחל מ-2026 יוכל הצבא לקלוט חיילים ללא מגבלה.
למרות העמדה שהציגו בצה"ל, לאחר שנשאל כ"ץ מתי גיוס הצעירים החרדים יעמוד על 50%, זה השיב כי רק בשנה השביעית. כלומר, רוב החרדים יקבלו פטור מגיוס לפחות עד 2032.
כמו כן, ציין כ"ץ שכדי לוודא שתהיה עמידה ביעדים, "בניגוד להסדרים קודמים , החוק שמונח כאן מציע סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים". לדבריו, "ככל שלא תהיה עמידה ביעדים - יחולו הסנקציות על כלל הישיבות בגין תלמיד שמיועד לשירות ביטחון. מי שלא ילמד, ונבדוק את בקפדנות, עליו צריך להטיל סנקציות ולא רק על הישיבות, דבר שלא היה". מדבריו של כ"ץ עולה כי יוטלו סנקציות חלקיות וכלכליות בלבד: "אם לא נעמוד ביעדים, נביא בהמשך חוק חדש להטלת כל הסנקציות".
למרות שצה"ל אמר שיוכל לגייס חרדים ללא הגבלה ב-2026, גורמים המעורים בפרטים אמרו ל-ynet בשבוע שעבר כי בלשכת שר הביטחון מתעקשים כי העמדה שתובא תנוסח באופן שצה"ל יוכל לקלוט בלבד ולא "לגייס". הבוקר, יצא כ"ץ נגד עמדת צה"ל, והודה למעשה כי היכולת לגייס חרדים לא תלויה בחוק שיעביר אלא בשיתוף הפעולה מצד ההנהגה החרדית: "יש הבדל בין היכולת לגייס ולקלוט חרדים. היכולת לגייס בפועל תלויה בהסכמת מנהיגי הציבור החרדי. ללא הסדרה יכולת הקליטה נותרת על הנייר".
לצד הפגנות החרדים, בחודשים האחרונים השמיעו הרבנים הבכירים אמירות חריפות נגד הגיוס לצה"ל, בהן של הרב הראשי לשעבר שקרא לזרוק את צווי הגיוס לאסלה. מול אותה התנגדות עיקשת, אמר כ"ץ: "האם שילוב החרדים בביטחון ובכלכלה זה נחוץ? חד-משמעית כן. האם זה אפשרי? רק בדרך אחת - בהסכמה".
בעקבות הדיון בוועדה, הפלג הירושלמי, זרם חרדי קיצוני, מתכננים להפגין מחר מול לשכת הגיוס בתל השומר. מארגני המחאה אמרו היום כי "גם בחורי הישיבות נקראים הפעם להשתתף במחאה, ועשרות אוטובוסים הוזמנו למחר להביא את ההמונים מכל רחבי הארץ".
"עוד אוכלוסייה שאפשר להפקיר"
לדיון בוועדה הגיעו גם בני משפחות חטופים, בהם דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט. "עוד אוכלוסייה יהודית שאפשר להפקיר אותה", אמר על גיוס החרדים. הוא קרא לעבר שר הביטחון: "יושב פה אדם שעשה את הסלקציה שלהם
(של החטופים, ס"ח), ומוכר לכם לוקשים של שוויון וכל מיני משחקים. על מי אתה בא לעבוד? באת להיות שר הביטחון כדי לשחרר את החרדים מהשירות. הם הכי חכמים, אל תשרתו כי יפקירו אתכם".
קרובי החטופים שהגיעו לדיון לא אפשרו את המשך הדיון על חוק הפטור וביקשו מהשר לדון על שחרור יקיריהם ועל המתווה המסתמן לעסקה. חנה כהן, דודתה של ענבר הימן שגופתה מוחזקת ברצועה, קראה: "איפה הילדה שלנו? אמא שלה גוססת, אמא של ענבר הולכת למות. איפה הילדה? היא מתחת לאדמה בעזה. למה היא לא ברשימות? איך יחזירו אותה? אני לא אתן לכם לחיות אני נשבעת לך". אלגרט אמר בתגובה על כ"ץ: "הוא עשה סלקציה. הוא עמד עם ראש הממשלה על הרציף ואמר זה לחיים וזה למוות".
חיים הימן, אביה של ענבר, אמר: "לא מספיק שרצחו לי את הבת, אני גם לא יכול לקבור אותה. יש השפלה יותר גדולה מזה? עושים רשימות שינדלר ליהודים". כהן הוסיפה: "אתם לא תקיימו שום דיון בוועדה, לא תדברו פה על כספים". היא פנתה לשר הביטחון ואמרה לו: "תלך מפה ותביא לי את הילדה".
"אתם משווקים כאן עסקת סלקציה כעסקה הומניטרית", אמרה כהן, "זאת בטח לא עסקה כוללת. אם הייתה עסקה כוללת הייתם מדברים על פעימה אחת. אם זאת לא הולכת להיות עסקה כוללת אני לא אניח לכם, אתם משקרים לכולם. שום ועדה לא תקיימו פה. ח"כ כ"ץ צא, תעשה דיונים איך להחזיר את החטופים בעסקה כוללת. מקום לשבת ולדבר על כסף תביא לי את הילדה".
אחרי דקות ארוכות שבהן מחו קרובי החטופים, אמר להם כ"ץ: "אני שומע את הדברים ומקבל אותם באהבה ובחיבוק גדול ואני יכול לומר שהממשלה מחויבת להחזיר את כל החטופות והחטופים, מי שבחיים ומי שלא בחיים ואנחנו נחזיר את כולם. אני אומר אמירה ברורה - אנחנו מחויבים ואנחנו נשיב".
המשפחות שאלו אותו בתגובה: "מתי? עוד כמה שנים? כי גולדין ושאול שם עשר שנים". אלגרט התעקש: "מתי התאריך שבו אתה תגיד 'נכשלנו שלא החזרנו אותם?', מה תאריך היעד, מתי החטופים צריכים להיות בבית?".
יו"ר הוועדה אלדשטיין הבהיר לאחרונה כי לא יאפשר חוק השתמטות גורף ודרש להביא מתווה גיוס שייתן מענה לצורכי צה"ל ולא יחשיב שירות אזרחי כמו מד"א כגיוס. כמוהו חברי כנסת נוספים בקואליציה הצהירו שלא יתמכו בחוק ששוב יותיר את הנטל רק על ציבור המשרתים, כשמספר חללי המלחמה עולה מדי שבוע.
בחוק המסתמן צפוי להופיע יעד של 10,000 מתגייסים חרדים בשנתיים הקרובות והצבת יעד של 50% גיוס חרדים תוך שבע שנים. המתנגדים לחוק מסבירים כי הגישה הנוכחית, המתמקדת בקביעת יעדים מספריים, לא עולה בקנה אחד עם המציאות והצורך בשטח ולא משקפת את הפוטנציאל העצום בגיוס נרחב של בני הישיבות. מהצד השני, החרדים גם לא מעוניינים לתמוך במתווה שיגדיל את יעדי הגיוס מדי שנה.
תת-אלוף שי טייב, שאמון על גיוס החרדים בצה"ל, חשף בשבוע שעבר בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי היעד לשנת הגיוס הקרובה הוא 4,800 חרדים, אך החל מ-2026 יוכל הצבא לקלוט חיילים ללא מגבלה. "הצורך הכולל שהוגדר בתחילת הדרך עמד על כ-10,000 חיילים, כאשר הנתונים העדכניים מצביעים על צורך בכ-12,000 חיילים, מתוכם 7,000 לוחמים", אמר תא"ל טייב בוועדה.
"תהליך הגיוס כולל גם התמודדות עם פערים בהגדרת מוסדות חדשים לחרדים, מה שמצריך התאמות נוספות בגיוס", ציין. "בשנת הגיוס 2025, אנו צופים עלייה של 20% במספר המתגייסים, לכ-5,700 חרדים, ובשנת הגיוס שלאחר מכן נוכל לקלוט ללא מגבלה". כמו כן, אמר טייב כי הסנקציות על מי שלא מתייצב לגיוס קיימות, אך לא משמעותיות מספיק. לדבריו, "בפועל, מי שמפר את החוק עשוי להיתקל בסנקציות רק אם הוא יוצא מהארץ או נעצר על-ידי המשטרה. כדי להפוך את הסנקציות ליעילות יותר, יש לקשור אותן להתנהלות היומיומית של הפרט".
שעתיים לפני כינוס הוועדה החלה צעדת מחאה, בהובלת ללי דרעי, אימו של רס"ל (מיל') סעדיה, שנהרג ב-20 ביוני בשנה שעברה מפגיעת פצמ"ר במרכז רצועת עזה. הצעדה יצאה מהר הרצל למסלול שאורכו כשעה וחצי שהסתיים בכנסת, כדי למחות על חוק הפטור מגיוס שמקדם כ"ץ.
סעדיה ז"ל למד כאברך בישיבת יפו למבחני רבנות, וגויס עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" לשירות מילואים כלוחם בחטיבת אלכסנדרוני. מאז שסעדיה נפל, ללי פועלת לקידום השוויון בנטל. "כששאלתי בתמימותי איך ייתכן שסעדיה נפל בג'באליה, אחרי שטוהרה ממחבלים ושילמנו מחיר כבד של חללים שנהרגו בפעילות במרחב – ענו לי שהסיבה היא מחסור בכוח אדם", אמרה דרעי בשיחה עם ynet לקראת הצעדה.