בצל החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בשבוע שעבר והביקורת שהפנה כלפי הרשויות בישראל, הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, אמרה הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין באילת כי מתחילת המלחמה הפרקליטות הצבאית פתחה ב-70 חקירות מצ"ח - גם של ביזה ומות עצורים עזתים. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה נשאה דברים בכנס, ושלחה מסר לבית הדין הפלילי בהאג (ICC), שביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, כשאמרה כי "לא נירתע מלמצות את הדין עם ראשי המדינה והצבא".
בהרב-מיארה ותומר-ירושלמי התייחסו בנאומים שנשאו בכנס לתיקים השונים שאיתם מתמודדת ישראל בשני בתי המשפט הבינלאומיים בהאג, בין הדין הפלילי (ICC) ובית הדין לצדק (ICJ). בית הדין לצדק הוציא ביום שישי צווים להפסקת הפעולה של צה"ל ברפיח, שבישראל פירשו כמתן אור ירוק להמשך הפעולה כל עוד לא תכלול "רצח עם". בנוסף, בשבוע שעבר התובע בבית הדין הפלילי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד מנהיגי חמאס - והדיון בכך צפוי להתקיים בקרוב בהרכב של שלוש שופטות.
בהרב-מיארה תקפה את התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, קארים חאן, והעבירה מסר לשופטות שידונו בצווי המעצר לנתניהו וגלנט. לצד ההבהרה בנוגע לעצמאות וכוחה של מערכת המשפט הישראלית, בהרב-מיארה הדגישה כי "ההשוואה בין הדרג המדיני של מדינת ישראל לבין רבי המרצחים של חמאס היא ליקוי מאורות מוסרי".
לדברי היועמ"שית, מערכת המשפט הישראלית הוכיחה בעבר וגם היום "היעדר משוא פנים וחיפוש אחר האמת והצדק". חאן, אמרה, היה צריך לאפשר לישראל לחקור בעצמה את המקרים. "איננו זקוקים לסיוע מן החוץ כדי לברר חשדות לפלילים", הוסיפה. "המהלך של התובע בהאג מנוגד לעיקרון המשלימות. היה נכון להמתין למיצוי ההליכים הפנימיים ולתת לישראל הזדמנות הוגנת".
בהרב-מיארה הדגישה כי "חמאס מפר כל נורמה מוסרית, משפטית ובינלאומית" במלחמה, תוך שהוא מסתתר "בעיר טרור תת-קרקעית שנחפרה תחת יישובים אזרחיים". לדבריה, "כל בר דעת שמיישיר מבט למציאות מכיר בכך שהאתגרים של הלחימה בחמאס הם חסרי תקדים, והוא מנצל את המחויבות של ישראל לכללים הבינלאומיים".
היועמ"שית הוסיפה כי "צה"ל מחויב להילחם לפי דין. מלחמת המדינה היא לעולם נגד החמאס ולא נגד תושביה של עזה. צה"ל פועל מעקרון טוהר הנשק, זו עצמה מוסרית של מדינה יהודית ודמוקרטית. האשמת מדינת ישראל להפרת האמנה של מניעת פשע להשמדת עם מקוממת ומהווה שימוש ציני ופסול. התביעה של דרום אפריקה מופרכת ומעוותת את המושג רצח עם. חמאס ארגון ג'נוסיידי שכפה את המלחמה וברגעים אלו ממש מבצע פשעי מלחמה נתעבים. הוא אחראי לסבל של תושבי עזה".
"חוקרים הרג בלתי מעורבים - וגם מות עצורים"
הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, התייחסה בנאומה לתקיפה החריגה אתמול ברפיח, כשברקע החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג על הפסקת הלחימה שם. "מטבע הדברים, במלחמה בהיקף ובעצימות שכאלה, קורים גם אירועים קשים", היא אמרה. "חלק מהאירועים, כמו האירוע אמש ברפיח, קשים מאוד. פרטי האירוע אתמול עדיין מצויים בבדיקה, ואנו מחויבים למצותה עד תום. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים במהלך המלחמה".
לדבריה, הטענות של דרום אפריקה, שהגישה את התביעה נגד ישראל לבית הדין בהאג, מופרכות. "ישראל נמצאת במלחמה שלא בחרה, שפרצה בטבח מחריד. הטענה להרג מכוון של אזרחים נעדרת אחיזה במציאות", היא אמרה. למרות זאת, לדבריה "יש מקרים שבהם עלה חשד להפרות של דיני הלחימה - הם חריגים ולא מעידים על הכלל".
תומר-ירושלמי דיברה על מנגנוני הבדיקות והחקירות בצה"ל, ובהם מנגנון התחקור המטכ"לי והמשטרה הצבאית החוקרת. "מדובר במנגנונים מקצועיים ועצמאיים. הם מונחים מקצועית על-ידי הפרקליטות הצבאית, ואינם כפופים לשרשרת הפיקוד המעורבת בלחימה. גופים אלה משרתים אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, בעלי יכולת מוכחת לבדוק ולחקור אירועים אופרטיביים, באופן מקיף ויסודי", אמרה.
לדבריה, "מקצועיותם ויכולותיהם של גופים אלה הוכרו בעבר גם על ידי גופים בין-לאומיים, לרבות תובע ה-ICC (בית המשפט הפלילי הבינלאומי). ממצאי הבדיקות והחקירות מועברים כולם לבחינה של הפרקליטות הצבאית, לצורך קבלת החלטה על הצעדים המשפטיים הדרושים. כל החלטה מתקבלת לגופה, לאחר בחינה יסודית, ומתוך הבנה עמוקה של האתגרים הייחודיים שמציבה בפנינו המלחמה – אך לעולם, מתוך עצמאות שיקול הדעת שלנו, ומחויבותנו הבלעדית לחוק.
"בשלב זה אוכל לציין כי עד כה נפתחו כ-70 חקירות מצ"ח בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות. במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר 'שדה תימן', ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן".
תומר-ירושלמי הוסיפה: "עוד עוסקות החקירות באירועים בהם נהרגו בלתי מעורבים בנסיבות מבצעיות; באירועי אלימות; ובעבירות רכוש וביזה. אלה מצטרפים לאירועים אחרים, אשר בחינתם העלתה כי לא חצו את הרף הפלילי, ועל כן הופנו לטיפול פיקודי או משמעתי. יש הטוענים, ואלו טענות ששמענו לא אחת גם בעבר: התותחים רועמים! – מה לכם חקירת חיילים בעיצומה של לחימה; חלק אף מרחיקים וטוענים, כי ממילא האכיפה הפנימית אינה מועילה בבלימת ההליכים בזירה הבין-לאומית.
"אבקש להדגיש: מחויבותו של צה"ל לדין אינה נובעת מהחשש הנשקף מהזירה הבינלאומית. היא נובעת בראש ובראשונה מהיותה של מדינת ישראל מדינת חוק. שלטון החוק וטוהר הנשק הם ערכים השזורים בקוד הערכי של צה"ל מיום הקמתו. כך, עשרות שנים לפני הקמתו של ה-ICC, פעלנו ללא מורא לאכיפתם של ערכים אלה; בכפר חולא ובכפר קאסם, בעניין משל"ט נירים ובפרשות גבעתי, כדוגמאות אחדות בלבד. אין זה סוד: במלחמה זו פגשנו דילמות קשות, שחייבו גם החלטות קשות. אבקש לומר בקול ברור: לא היססנו לקבלן, ולא נהסס לקבלן, גם בהמשך. השמירה על קווים אדומים, גם במלחמה, דווקא במלחמה; ואכיפת הדין, מקום בו נחצו קווים אלו – מהוות ביטוי מובהק להבדל העמוק, בינינו לבין אויבינו. כך פעלנו בצה"ל למן יומה הראשון של המלחמה, ואנו גאים בכך".