ראש ממשלת סרי לנקה, רניל ויקרמסינגה, הודיע בצהריים (שבת) לראשי המפלגות בפרלמנט כי הוא מוכן להתפטר בעקבות המחאה העממית שהובילה לפריצה ההמונית למעון הנשיא גוטבאיה רג'פקסה.
ויקרמסינגה, שהחל לכהן לפני חודשיים אחרי התפטרות קודמו, אחיו של הנשיא שהוברח על-ידי הצבא, זימן את מנהיגי המפלגות במדינה לכינוס חירום בעקבות המהומות - וביקש גם לכנס את הפרלמנט. מלשכתו של ויקרמסינגה נמסר כי רה"מ אמר לשותפיו כי הוא יהיה מוכן לעזוב את תפקידו בתנאי שיסכימו להקים ממשלה שתורכב מכל המפלגות.
המחאות האחרונות דעכו זמנית עם כניסתו לתפקיד, מתוך תקווה שיצליח למצוא מקורות מימון לצרכיה הדחופים של המדינה, אך כעת המוחים דרשו שיתפטר בטענה שלא קיים את הבטחותיו. שגרירת ארצות הברית בסרי לנקה קראה למפגינים למחות בדרכי שלום, והדגישה כי "כאוס ושימוש בכוח לא יתקנו את הכלכלה ולא יביאו את היציבות הפוליטית שתושבי המדינה זקוקים לה".
שידורי הטלוויזיה בסרי לנקה תיעדו את אלפי המפגינים זורמים למחוז הממשל של קולומבו, קוראים קריאות מחאה נגד רג'פקסה ובהמשך גם מפרקים מחסומי משטרה ומטפסים על שערי המעון הנשיאותי כדי להיכנס פנימה. השוטרים ירו באוויר ופיזרו גז מדמיע, אך לא הצליחו למנוע מהקהל הזועם להקיף את המעון ולהסתער עליו. בטלוויזיה המקומית אף שודרו קטעים שבהם נראים מפגינים שוחים בבריכה במעון.
גורם ביטחוני אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הנשיא רג'פקסה עזב את המעון לפני ההסתערות, והוא "נמצא במקום בטוח וזוכה להגנת הצבא". בהמשך פשטו המפגינים גם על לשכתו של הנשיא, שנמצאת מול הים בקולומבו, וגם על משרד האוצר. מדובר באחת המחאות הגדולות ביותר שהיו בסרי לנקה בשנה האחרונה, בצל המשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה. עד כה לפחות 39 בני אדם, בהם שני שוטרים, נפצעו.
בעקבות המהומות הודיע משרד החוץ כי מומלץ שלא להגיע לקולומבו. "המצב אינו יציב כרגע", נמסר מהמשרד. "אנו שבים וממליצים לאזרחים ישראלים לשקול הגעתם לעיר שלא לצורך חיוני או לצורך טיסה. מומלץ קודם הגעתכם להתעדכן מול חברת התעופה ולוודא כי הטיסה מתקיימת כמתוכנן". עוד צוין כי "למי שמצוי בקולומבו להישמע נא לכוחות הביטחון ולהנחיות ולהתרחק מאזורי המחאה בעיר. לישראלים העתידים לטוס לסרי לנקה מומלץ שלא לקיים נסיעות לא חיוניות לקולומבו עד להתבהרות המצב וחזרת היציבות והשקט".
המפגינים, לפי הדיווחים, הגיעו למחאה בקולומבו מאזורים שונים ברחבי סרי לנקה, חרף המחסור החמור בדלק שעצר את שירותי התחבורה. הם נדחסו באוטובוסים, רכבות ומשאיות כדי למחות על כישלונה של הממשלה ועל החורבן הכלכלי מול מעונו של הנשיא. חוסר שביעות הרצון של התושבים, נציין, החמיר בשבועות האחרונים, מאחר שסרי לנקה חסרת המזומנים הפסיקה לקבל משלוחי דלק, דבר שהוביל את המדינה לקצוב את כמות הבנזין והדיזל לכל תושב ולסגור בתי ספר.
בחודש יוני הגיעה האינפלציה בסרי לנקה ל-54.6%, וחוסר יציבות פוליטית בה עלול לפגוע במשא ומתן שהיא מנהלת עם קרן המטבע הבינלאומית בניסיון לקבל חבילת חילוץ בסך 3 מיליארד דולר, ארגון מחדש של חלק מחובותיה וגיוס כספים כדי להקל על המחסור בדולרים. לפני ההפגנה כוחות הביטחון עוד הטילו עוצר כדי לנסות ולהרתיע את המפגינים מלצאת לרחובות, אך הצעד בוטל אחרי שמפלגות אופוזיציה, פעילי זכויות אדם ולשכת עורכי הדין במדינה איימו לתבוע את מפקד המשטרה.
סרי לנקה, שבה חיים כ-22 מיליון בני אדם, סובלת ממחסור חמור במטבע חוץ שהגביל את הייבוא החיוני של דלק, מזון ותרופות - והכניס אותה למשבר החמור ביותר שעברה זה מאז 1948, אז יצאה לעצמאות מבריטניה. רבים מאשימים את הנשיא במצב ובדעיכה שחוותה המדינה, ומאז מרץ מתנהלות נגדו מחאות - אך רובן היו שקטות יחסית.
בצל המצב הכלכלי מתמודדים אזרחי סרי לנקה עם עליית מחירים ומחסור חמור במוצרי יסוד, וזה כמה חודשים שהם נאלצים לעמוד בתורים ארוכים כדי לקנות מעט דלק, גז לבישול, מזון ותרופות, שרובם מיובאים מחו"ל. נוסף על כך המחסור במטבע פגע בייבוא של חומרי גלם לתעשייה, והחריף את האינפלציה. בצל העלייה העולמית במחירי הדלק כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גם מאגרי הדלק המשמשים את סרי לנקה להפעלת תחנות הכוח שלה הולכים ומידלדלים, והשלטונות נאלצו להודיע על הפסקות חשמל באזורים בפריפריה. המכות האלה ניחתו על סרי לנקה אחרי שספגה מהלומה קשה ממילא ממגפת הקורונה, ששיתקה את ענף התיירות של המדינה – המקור הראשי שלה למטבע חוץ.