פרגון הדדי ושיחות על פרשת השבוע
"דווקא מכיוון שפגשתי במסירותו הרבה של ישראל מקרוב מאוד, הדברים האחרונים שאמר בגנות הציונות כאבו לי וקוממו אותי. היו בדבריו טעויות היסטוריות, אבל גם ביטוי של כפיות טובה כלפי הלוחמים הציונים בצבאות בעלות הברית שלחמו בנאצים, וכלפי מדינת ישראל, שבחסותה ובזכותה מיליוני ישראלים חיים בבטחה בישראל ובתוכם גם אייכלר עצמו".
המתיחות של התקופה האחרונה הצליחה לחלחל גם לחברות בין ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) לח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) – אך הקשר נותר חם. לשאלה מה הם מעריכים האחד אצל האחר מיהר ח"כ אייכלר לספק תשובה: "העובדה שהוא תרם כליה מעידה על האישיות שלו יותר מכל דבר אחר. עד היום הצלחנו בס"ד לשמור על רמה עניינית בשיחות בינינו, וגם לדיוני הוועדה מעולם לא נכנסו האמוציות והרעשים מבחוץ. אני מקווה שנמשיך כך". טרופר הוסיף: "המחויבות הגדולה שלו למען פצועי צה"ל היא דבר שהערכתי מאוד".
4 צפייה בגלריה
ישראל אייכלר וחילי טרופר. "למרות חילוקי דעות עמוקים, אפשר לשתף פעולה"
(צילום: רפי קוץ)
את הרגע שבו הפכו ממכרים לחברים, שגם מעריכים מאוד זה את זה, מציינים השניים במשותף. זה קרה במהלך דיוני ועדת העבודה והרווחה, שבראשה עומד אייכלר. ברוב המקרים הדיונים בוועדות מובילים לעימותים ולחידוד ההבדלים בין קואליציה לאופוזיציה, אלא שבמקרה הזה נרקם קשר עם טרופר – שיחות על עבודה, דרך פרשת השבוע ואפילו פרשנות שונה וויכוחים על זווית ההסתכלות שלהם על היהדות. בין השניים נרקמה מערכת יחסים של אמון עם דגש על שיתוף פעולה ופרגון.
ח"כ טרופר: "התמיכה והסיוע לפצועי צה"ל, שנפגעו בגופם או בנפשם, נמצאת בליבת העשייה שלי. פגשתי יו"ר, אדם חרדי שלא שירת בצה"ל, שזיהה את חשיבות העניין ונרתם בכל מאודו לסייע. הרב אייכלר פינה את כל סדר היום של הוועדה לעיסוק בנושא. זה נמשך ימים ולילות כדי שהמדינה תסייע למי שהיא שלחה לקרב וחזרו ממנו פצועים".
ואכן, ביום האחרון לפני היציאה לפגרה, החוק אושר בכנסת. באחד הדיונים, מספרים השניים, התפתח בוועדה עימות קולני סביב סעיף הנוגע להלומי הקרב. אייכלר קרא לטרופר לצד ואמר: "דבר אליהם כלוחם אל לוחמים. חשוב לי שהצעת החוק תעבור פה אחד". טרופר נענה לבקשה והלוחמים התייצבו מאחורי ההצעה. בסוף הדיון נרשמו רגעים יוצאי דופן בכנסת, כשלוחמי סיירות מקרבות סג'עיה חיבקו את אייכלר.
מה למדתם זה מזה?
טרופר: "שלמרות חילוקי דעות עמוקים, אפשר לשתף פעולה. ברגע שאנחנו נכנסים יחד לדיון, אנחנו עובדים כצוות". אייכלר: "את הצורך לקבוע סדרי עדיפויות וגם את שיתוף הפעולה והעזרה לזולת, שלא באים על חשבון עמידה איתנה על השקפת עולמך".
שיחות נפש עמוקות וצחוקים קטנים
דווקא בימים שבהם הליכוד והמחנה הממלכתי צעדו בדרכים שונות ואפילו מנוגדות, במסדרונות הכנסת נרקמה חברות קרובה מאוד שלא קשורה לאידיאולוגיה. "אני לא זוכרת את רגע ההיכרות המדויק", אומרת ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), וח"כ קטי שטרית (הליכוד) מוסיפה: "אבל הקליק נוצר מיידית. גם פנינה וגם אני הרגשנו שאנחנו מתחברות לב אל לב. לא בהיגיון, לא במפלגה, לא בפוליטיקה, אלא ממש דרך הלב".
תמנו שטה: "כשאת פוגשת אישה בכנסת, גם אם לא תמיד זה מיידי, יש את השיח שלנו הנשי, האינטימי, האמהי הרבה פעמים. סביבת העבודה שלנו לא גברית וכוחנית, ויש לעיתים את האתנחתה הזאת שהיא שלנו, כנשים. זה הצחוקים הקטנים, שיחות נפש שיש לנשים ואני חושבת שזה דבר טבעי ומחזק".
לשאלה מה הן מעריכות אחת אצל האחרת משיבה תמנו שטה: "אני מעריכה מאוד את האומץ שלה. בקדנציה הזאת מוניתי ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, וקטי הייתה מגיעה לישיבות למרות שלא הייתה חברה בוועדה ומוכנה לשיתופי פעולה". שטרית מוסיפה: "הובלנו את החוק על שם שירה איסקוב, שקובע שזכות ההורות היא לא מוחלטת. פעלנו יחד בצורה יוצאת דופן ואני יכולה להגיד שלא ויתרנו".
לדבריהן, אירועי השנה האחרונה לא הכניסו מתחים לחברות ביניהן. שטרית: "יש הרבה נושאים אחרים שקשורים בעוולות ומצוקות חברתיות, שאנחנו כן מסכימות עליהם. הלוואי שכולם היו נוהגים כפי שאני ופנינה נוהגות. לעשות הפרדה. אנחנו משתדלות לא לערבב את המשבר הפוליטי בחברות, ולא מגיעות למצב של כעס או שנאה". תמנו שטה: "פינו וליבנו שווים, אנחנו מאוד משתדלות להיות אמיתיות ואותנטיות. הכנסת זה סיר לחץ, יש ויכוחים, וזה קרה גם לי ולקטי, אבל ידענו לבוא ולבקש סליחה".
שטרית: "אני אוהבת את הפתיחות של פנינה, את החיוכים התמידיים – ואני מאחלת לה שתמיד תחייך, את החביבות, המקצועיות וההתמדה. כשהיא עוסקת במשהו היא לא רואה ממטר, דוהרת כמו טורנדו כדי לפתור את הבעיה". תמנו שטה: "ריגשת אותי, ואני מאוד אוהבת אותך. רואים שבאת מהחינוך, הלב שלך פתוח להרבה מוחלשים".
תמנו שטה מדברת גם על המחלוקת: "ברור לשתינו שחייבים למען ישראל להגיע להסכמות רחבות". שטרית: "אני בטוחה שאם זה היה תלוי בשתינו, היינו יכולות למצוא את הגשר המתאים". על רגעי החברות מספרת תמנו שטה: "יש לנו הרבה שיחות על הקריירה התובענית, על ימים שאנחנו לא מספיקות להיות הרבה בבית. קטי גם יכולה להעיר לי: 'למה לא שמת את החולצה הזו?' או 'איזה מחמיא לך ככה'. לקטי יש חום אמהי, ואני מאוד מאוד אוהבת את זה". שטרית: "כשאני רואה את פנינה מגיעה בלי איפור, עייפה – אני אומרת לה 'רוצי מהר, תתאפרי'. אצלנו אין הנחות, לא מעניין אף אחד מה עומד מאחורי העייפות".
שיתוף פעולה מוצלח ומתכון טוב לקוסקוס
למרות שהכירו עוד קודם, החברות האמיתית בין שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) לח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) התבססה במהלך הדיונים הארוכים בוועדות הכנסת, שנמשכו לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה. ברגע שסופר נכנס לכנסת לפני ארבע שנים, ח"כ ביטון היה מהראשונים לתת עצה טובה ולברך אותו – מה שהפך עם הזמן לקשר מקצועי וחברי. "זה התחיל בשיחות אישיות", נזכר ביטון, "בהמשך התארחתי אצלו עם משפחתי, ואירחתי אותו. מכיוון שאשתי שומרת שבת וכך גם הוא ומשפחתו, האירוח כלל לינה בימי שישי. שני הבנים שלנו יצאו באותו זמן לקורס קצינים, וגם הם הפכו לחברים טובים".
סופר מוסיף: "החברות העמיקה כשמיכאל היה שר במשרד הביטחון ואני הייתי עמוק בטיפול בפצועי צה"ל. הייתה לנו מהרגע הראשון שפה משותפת. באחד הימים יצאנו יחד לסיור מקצועי בצפון ואחרי שסיימנו נסענו להתפלל בקברו של רבי מאיר בעל הנס, ומשם אליי הביתה לעשות מנגל. גם הנשים שלנו חברות מאוד טובות. אשתי לימדה את מיכאל להכין קוסקוס, הוא היה מתקשר בחמישי בערב ומקבל את המתכון".
ומה הם אוהבים זה אצל זה? ביטון: "אני אוהב מאוד את הצניעות ואת הענווה של אופיר. הנושא החברתי וגם הנגב והגליל חשובים לו באמת. זה מחבר בינינו. בימים שכולם מדברים על התחום המשפטי ושוכחים את הפערים החברתיים ואת הפריפריה, הלב של אופיר תמיד במקום הנכון. חתמנו יחד אצל הנשיא על אמנה שמטרתה לייצר שיח מכבד יותר. אנחנו אנשים שונים, שייכים למפלגות שמייצגות דברים שונים, אבל מציגים יחד פוטנציאל לשיח ושיתוף פעולה. מאוד הערכתי אותו שהוא שם על השולחן את ההתמודדות האישית שלו כהלום קרב". סופר: "הוא אדם עם לב ענק. הוא נותן ללב שלו להוביל לכיוון הנכון. אין אחד שלא היה רוצה שמיכאל יהיה במפלגה שלו".
על המחלוקות שמפלגות כמעט כל בית בישראל אומר ביטון: "אני לא מאמין בלהוציא זעם על חברים בשל מחלוקת פוליטית, קשה ככל שתהיה. למרות שיש לפעמים כעסים חייבים לשמור על שיח מכבד. אני מקווה שהרוח שלנו תגבר על הרוח של הקיצונים. אני בכלל מצפה מפוליטיקאים לא לשנוא אף אחד". סופר: "בסוף שנינו מבינים שאנחנו מחויבים למשמעת סיעתית. אני מאמין שכל עוד קיימות מערכות יחסים מהסוג שלנו, זה מסייע להגיע להסכמות ולפתרונות. לפעמים הוא דוחף לי שאילתות על תחומי משרדי, ואני עונה לו: מה אתה מגיש לי שאילתה, לא יכולת להרים טלפון?".
מה למדתם אחד מהשני?
ביטון: "למדתי ממנו שאפשר להצליח בגדול ולהגיע למקום הראשון בפריימריז בלי לוותר לרגע על איפוק וענווה". סופר: "ממיכאל למדתי שבתוך המרוץ המטורף של הישגים ותוצאות, יש רגעים שאפשר לעצור בהם ולייצר גם משמעות ואווירה טובה".
שכנות טובה וארוחות שישי משותפות
ההיכרות והחברות הקרובה בין שר הפנים והבריאות משה ארבל (ש"ס) לח"כ רון כץ (יש עתיד) החלה הרבה לפני שהם נפגשו בכנסת. הם שייכים למחנות אידיאולוגיים הפוכים ולמפלגות שמייצגות בדרך כלל ערכים שונים לגמרי. אבל בסוף היום, כשכל אחד חוזר לביתו באותו בניין בפתח־תקווה, ארבל לקומה הראשונה וכץ לקומה השביעית, הם משאירים את כל המחלוקות בחוץ.
"כץ היה בעבר סגן ראש עיריית פ"ת", מספר השר ארבל. "גם אני פתח־תקוואי במקור וכך הכרנו. במרוצת השנים יצא שעברנו להתגורר במקרה באותו בניין, ואז גם נכנסנו שנינו לכהונה בכנסת". למרות התקופה הסוערת, החברות בין השניים לא נפגמה. "אנחנו חולקים ארוחות שישי משותפות עם המשפחות", אומר ארבל, "הוא אצלי ואני אצלו. הוא שומר כשרות ויש לנו לא מעט במשותף. הקשר בינינו הדוק ויומיומי".
החברות, מספרים השניים, גלשה גם לשיתוף פעולה בכנסת. כץ החל לפעול לביטול הבירוקרטיה הקשורה במעבר בין קופות חולים, הוא ביקש את תמיכתו של השר והשכן ארבל, שלמד את ההצעה ונתן הוראה לאנשי משרדו לקדם אותה.
כץ: "ההיכרות בינינו מתפרשת על פני שמונה שנים. משה היה רב בית כנסת בשכונה חילונית בפ"ת, אני הגעתי לשם לברך לקראת החג כשכיהנתי כסגן ראש העיר, ושמרנו על קשר מאז. אחרי שעבר דירה, הוא היה נוסע לאותו בית כנסת לפני כניסת השבת וחוזר ברגל הביתה מרחק של חצי שעה הליכה. היום הוא מייצג מפלגה לכאורה סקטוריאלית, אבל עובד עבור כולם, מייצג את כולם ואני חושב שזה משהו שמשותף לנו".
ארבל: "רון הוא איש של אנשים. ער מאוד למצוקות, לעוולות. שום דבר לא עובר לידו". כץ: "אני אוהב אצל משה שהוא איש מאוד מעמיק, אין אצלו תשובות חפיפניקיות, הוא תמיד בודק הכל. נדיר ששר שמופקד על שני משרדים גדולים ייקח ברצינות כזאת כל נושא שמגיע אליו".
ימי המחלוקת הקשים לא פסחו גם על השכנים והחברים הטובים. "כבר קרו לנו לא מעט מצבים יוצאי דופן סביב זה", מספר ארבל. "לקראת מוצ"ש היינו נפגשים מתחת לבניין שלנו, אני הולך לתפילה ורון יוצא עם דגל להפגין נגד הרפורמה. קרה גם פעם שאחותו של רון, שהיא רופאה מתמחה, הפגינה במסגרת מחאת המתמחים מתחת לבית שלי. הסברתי לילדים שלי שזה מקובל והכל בסדר. אני איתם. גם אני חושב שצריך לקצר את התורנויות. אבל כל זה לא פגע בחברות. אנחנו חלוקים, אבל נשארים אחים".
כץ: "יש בינינו הרבה אי־הסכמות. היום שבו חוק ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת היה מאוד־מאוד קשה, אבל למדנו לדבר על אי־ההסכמות. הערך של השיח בינינו משמעותי לציבור. אנחנו יודעים איך לגשר על הפערים ולעשות יחד דברים טובים".
