מול התחנה המרכזית בתל אביב התגודדו אתמול כמה אנשים בשעת בוקר ליד עמוד עם שלט, ועליו מספרי קווי אוטובוס, ללא מקום ישיבה ובטח ללא גגון שיגן עליהם מפני השמש. הם חיכו לאוטובוס שייקח אותם לעבודה או לקניות בשוק. אבל האוטובוס שלהם עצר במרחק של כמה מטרים מהתחנה, כי הנהג פספס אותה בכמה שניות של נסיעה. הנוסעים המבוהלים, ששלושה מהם נראים כמי שכבר חצו את שנות ה-60 לחייהם, פתחו בריצה כדי לא להפסיד את האוטובוס.
בסוף הנהג עצר, וכשהם הצליחו לעלות, סביר להניח שלא מצאו מקום ישיבה. פעמים רבות האוטובוסים מטונפים. מסטיקים דבוקים על הכסאות, משקאות שנשפכו על הרצפה, יריקות על החלונות ותיקנים שלפעמים מסתובבים באוטובוס - וזה מבלי לדבר על העשן והזיהום. בנוסף, לפעמים הכריזה לא מותאמת למספר הקו, וגם לא תחנות היעד שמרצדות על המסכים, שקעי ה-USB לא מתאימים ועמודי האחיזה שמנוניים.
פעמים רבות העצירה הפתאומית של האוטובוס בתחנת היעד תגרום נוסעים, ובעיקר למבוגרים, למעוד, מה שעלול להביא לפציעתם. כמו כן, אם אין להם גישה לאחת מהאפליקציות הפרטיות לתכנון הנסיעה - הם יתקשו להתמצא.
אגב, הנהגים מצידם נוסעים מהר, ויש לכך סיבה. במערך התחבורה הציבורית חסרים היום יותר מ-3,000 נהגים, והם עובדים בשכר לא גבוה ובתנאים של לחץ ואלימות, שמופנית כלפיהם לא פעם. בשל המחסור החמור בנהגים דוחסים את סידורי העבודה שלהם, מה שמקצר דרמטית את זמן ההפסקה בין הנסיעות. פעמים רבות נסיעה פשוט מתבטלת בעקבות הפקקים שבהם עומדים גם האוטובוסים. כשיגיעו להפסקה, אם יספיקו לאחת כזו, חלק מהנהגים יאלצו לבלות אותה ישובים בתוך האוטובוס, שכן אין להם בשביל מה לרדת אם במסוף אין אפילו תא שירותים או מטבחון לקפה. לא פלא שהם ממהרים - ולפעמים זה על חשבון הנוסעים.
תחבורה ציבורית נמדדת בפרטים הקטנים, אלה שקודם כל משדרים לנוסע: אנחנו מכבדים אותך. אנחנו מכירים בזכות שלך להגיע להזדמנויות שונות, ממש במובן הפיזי של המושג. אנחנו ניקח אותך באופן מכבד וראוי לעבודה שלך, למקום הלימודים, לשוק, למפגש עם החברים או בני המשפחה - כי זה מגיע לך.
בזמן שמשרד התחבורה עוסק בפרויקטי ענק ובהבאת תקציבים רבים לתחבורה הציבורית, האוטובוסים בחיי היומיום ממשיכים להיות בלתי נסבלים. הממשלה מדברת על כך שאנשים שיעזבו את הרכב הפרטי ויעברו לתחבורה הציבורית, רק שבמקביל נדמה שעושים הכל כדי שלא ישתמשו בה, למי שיש את הפריבילגיה הזאת. בעוד שבמשרדי הממשלה מנהלים שיח עקר על העברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית באמצעות פרויקטים עתירי משאבים, נשכחים כמעט לחלוטין אלו ששם כבר היום.
כדי לשפר את המצב צריך לסלול נתיבי העדפה, להניח מסילות רכבת, לחפור מטרו ולייצר רשת של רכבות קלות - זה באמת חשוב. אבל כל אלו יהיו מוכנים בעוד שנים ארוכות. לפי נתוני משרד התחבורה, כמעט 90% מהנסיעות שכבר מבוצעות היום בתחבורה הציבורית נעשות באוטובוסים, חלקם טובים, מהירים ויעילים - אבל רבים מהם, רבים מדי, פשוט לא ראויים.
במקום לחשוב איך להעביר אנשים צריך לשפר את השירות, ואנשים כבר יבואו. צריך להתחיל בפרטים הקטנים. עבור משתמשי התחבורה הציבורית הם עצומים.
