לנשיא המדינה יש מעמד סמלי, ייצוגי, ואין לו סמכויות. לכאורה, היעדר סמכויותיו מעיד על חולשת מוסד הנשיאות. למעשה, היעדר סמכויות הוא מקור עוצמה של נשיאי ישראל: כל נשיא יכול לצקת תוכן למוסד הנשיאות, להטביע את חותמו ולהשאיר אחריו מורשת משלו.
הנשיא יצחק נבון השאיר מורשת של ערכי הסובלנות, הערבות ההדדית והרב-תרבותיות של החברה הישראלית. הנשיא שמעון פרס השאיר מורשת שמונצחת במרכז פרס לשלום וחדשנות. הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג מבקש לייצג את כל העם - אך בקשתו אינה יכולה לעמוד במבחן. מאחר שהחברה הישראלית מפולגת ומקוטבת, ייצוג של כולם פירושו ייצוג של אף אחד. הנשיא נוכח בכך כאשר נקט עמדה ערכית מול השר בן גביר, ויצא בקריאה חריגה להוציא את הכהניזם מהממשלה. אם הנשיא אינו מייצג את מחנה השר בן גביר, הוא אינו מייצג את כל העם.
ואם הנשיא אינו יכול לייצג את כל העם, את מי הוא כן צריך לייצג? הנשיא צריך לייצג את מהות המדינה, את הערכים המכוננים שעליהם היא נוסדה וקיימת. הערכים המכוננים שעליהם נוסדה המדינה נוצקו ונקבעו במגילת העצמאות.
האם מגילת העצמאות היא אכן המסמך המכונן של מדינת ישראל? האם יש למגילה מעמד חוקתי של מסמך מכונן? על כך יש חילוקי דעות בתוך בית המשפט העליון בין שני שופטים שמרנים: נועם סולברג ואלכס שטיין. בשעה שהשופט סולברג תמה לגבי מעמדה המכונן של מגילת העצמאות, השופט שטיין סבור, בדעת יחיד בעניין "חוק טבריה", שמגילת העצמאות היא הנורמה הבסיסית המסמיכה את הכנסת לחוקק חוקים. לפיכך, ניתן לפסול חוק יסוד המנוגד לעקרונות מגילת העצמאות.
לישראל אין חוקה. יש לה 16 חוקי יסוד, שכוונתם הפרלמנטרית הייתה שהם יצטרפו בעתיד למסכת שלמה של חוקה לישראל. כיום, לאור העמקת השסע החברתי והפילוג הפנימי, אין סיכוי לקידום חוקה לישראל. מאחר שהעברת חוקי יסוד כרוכה ברוב פשוט של 61 ח"כים, חוקי יסוד נוספים עשויים להצטרף לחוקי היסוד הקיימים, כאוות נפשה של הקואליציה השלטת.
הציבור משתוקק למנהיגות מאחדת, לסולידריות, ולתחושה של ביחד. הממשלה הנוכחית, ימין על מלא, אינה מסוגלת להעניק לציבור את מבוקשו
מצד שני, נשמעות בציבור קריאות חוזרות לאחדות, מהן קריאות שיש מאחוריהן אג'נדות פוליטיות, ואחרות, שמקורן בתעצומות נפש. הקריאות לאחדות משקפות מצוקה וריק בתודעה הישראלית. הציבור משתוקק למנהיגות מאחדת, לסולידריות, ולתחושה של ביחד. הממשלה הנוכחית, ימין על מלא, אינה מסוגלת להעניק לציבור את מבוקשו.
נשיא המדינה נותר לבדו, חשוף בצריח. כגודל בדידותו, כך מועצמת ההזדמנות ההיסטורית שמונחת לרגליו, לצקת מחדש את ההסכמיות הישראלית. כל שעל הנשיא הרצוג לעשות הוא לקרוא לחקיקת חוק יסוד מגילת העצמאות. אם הנשיא יצא ביוזמה הזאת, ויקרין מנהיגות בפניות חוזרות, הוא ישנה לחלוטין את השיח הציבורי, יסחוף אחריו רבים, ויניח את המסד למורשת האישית שלו כנשיא המדינה.
ד"ר שמואל חרל"פ הוא יו"ר "כלמוביל"
