מתקפת הטרור שביצע החמאס בישראל בשבת שמחת תורה הציתה גל אנטישמיות חסר תקדים בעולם. מספר התקריות האנטישמיות עלה במאות אחוזים, ועלה משמעותית מסבבי הלחימה הקודמים של ישראל ועזה. הליגה נגד השמצה (ADL) דיווחה כי באוסטריה ובארצות הברית טיפסו מקרי האנטישמיות ב־300% וב־400%, בהתאמה. משטרת לונדון דיווחה על זינוק שנתי של 1,353%, ובגרמניה דווח על קפיצה של 240%. בנציבות האירופית ציינו כי רמות האנטישמיות מזכירות "כמה מהתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה". בקנדה ראש הממשלה ג'סטין טרודו אמר כי ממדי התופעה במדינתו "מפחידים״.
התקופה הקשה ביותר ליהודים בעשורים האחרונים טומנת בחובה גם הזדמנויות להגיע להישגים אליהם העולם הפרו ישראלי שואף להגיע כבר שנים. תג מחיר כבר מתחיל להיגבות ובשבועות האחרונים ראינו צעדים קונקרטיים, בין אם מדינתיים, ובן אם עסקיים או אקדמיים, שיקדמו את המאבק הפרו ישראלי בצורה חסרת תקדים, ובאופן שלא היה יכול לקרות אלמלא הטבח, האונס, וחטיפת האזרחים הישראלים, בהם ילדים ומבוגרים.
בפן המדיני, לצד הצהרות נחרצות של קנצלר גרמניה אולף שולץ שיצא נגד תמיכה בחמאס ונגד האנטישמיות ואמר ש״התקפות על מוסדות יהודיים, הפרות סדר אלימות ברחובותינו, זה לא אנושי, מגעיל ולא ניתן לסבול זאת. לאנטישמיות אין מקום בגרמניה". אוסטריה החליטה לאסור על הפגנות פרו פלסטיניות בנימוק כי הביטוי "מהנהר והים, פלסטין תהיה חופשית" פירושו כ"קריאה ברורה לאלימות" והממשלה אישרה תיקון לחוק האיסור משנת 1947, שיעמיד את תומכי חמאס שמפרסמים תכנים של ארגון הטרור בשורה אחת עם מי שמפרסם תכנים נאציים, (ההחלטות דורשות אישור פרלמנט בטרם ייכנסו לתוקף). בצרפת נעצרו מאז פרוץ המלחמה יותר מ-300 איש בגין מעשים או איומים אנטישמיים. כמו כן דווחו מעל ל-4,000 מקרים של תכני שנאה מקוונים ו-300 הועברו לטיפול משפטי.
להצהרות של מדינאים יש אפקט תודעתי אולם לתהליכי חקיקה יש חשיבות דרמטית בעצם יצירת התקדים המדיני. על מדינת ישראל לפעול יחד עם בעלות בריתה במערב לשכפל את המדיניות הזו ולסגור את הדלת, הציבורית והכספית, בפני פעילי טרור ואנטישמיים.
יש לצד הפרו ישראלי לראשונה גם הישגים משמעותיים בזירת הקמפוסים הבוערת. כבר יותר משני עשורים שהקמפוסים בארה״ב הפכו לזירת פעילות משמעותית עבור ארגונים פרו פלסטינים. למרות שפילנתרופים יהודים השקיעו עשרות מילוני דולרים בתמיכה בפעילות אנטי ישראלית ושורה של ארגונים יהודים פעילים בתוך הקמפוסים ניסו להילחם בתופעה, הקמפוסים נותרו מרחב אנטי ישראלית קשה, בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה.
בתמונת מצב שפרסם משרד התפוצות אודות המצב בקמפוסים דווח על בידוד, השתקה, ודמוניזציה, הסטודנטים היהודים חשים תחת מתקפה ועל צניחה בתחושת הביטחון האישי לאור התגברות במספר התקיפות הפיזיות. הניתוח הזה קיבל תוקף בסקר שערך ארגון הלל שפועל בקמפוסים. בתוצאות מדגם מייצג שערך בקרב סטודנטים יהודים ממנו עלה כי שלושה מתוך ארבעה סטודנטים יהודים בארה"ב מדווחים שהמצב בישראל משפיע עליהם אישית בקמפוס. ויותר ממחצית מהסטודנטים היהודים דיווחו על תחושת פחד בתוך הקמפוסים.
על רקע השתיקה המבישה של הנהלות אוניברסיטאות בולטות ובראשן אוניברסיטת הרווארד היוקרתית, היו אוניברסיטאות מובילות שכן הגיבו לגל האנטישמיות וההפחדה ובהן קולומביה, ג'ורג' וושינגטון וברנדייס. פעילות הארגון הפרו פלסטיני SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין) שאחראי להשלטת אימה על סטודנטים יהודים ישראלים הושעתה. זה אחד מההישגים אליהם ייחלו בצד הפרו ישראלי שנים, ללא הצלחה, עד עכשיו.
ארגון זה אחרי בין היתר על ״שבוע האפרטהייד״, אירועים שמתקיימים ברחבי העולם עם מיצגים ונאומים קיצוניים נגד מדינת ישראל וכפועל יוצא נגד יהודים וישראלים. סטודנטים יהודים רבים לאורך השנים למדו באוניברסיטאות עם תחושת ביטחון ירודה וחווית קמפוס קשה בגלל הארגון הזה. טוב עשו אוניברסיטת אלה שהשעו את הארגון ויצרו תקדים לאוניברסיטאות נוספות ללכת בעקבותיהן. יש לקוות כי הארגונים הפרו ישראלים הרבים הפועלים במרחב הקמפוסים יפעלו לשכפול התקדים הזה, לא תהיה שעת כושר נוספת לכך.
בפן העסקי כלכלי ראינו מספר מהלכים דרמטיים, בהם משיכת תרומות מהרווארד על ידי מספר תורמים יהודים גדולים שלא הסכימו לקבל את אוזלת היד של האוניברסיטה כנגד ההסתה האנטי ישראלית האנטישמית שהתקיימו בשטחה תוך שההנהלה לא עושה דבר. אמנם מדובר בכסף קטן לעומת הכסף הערבי שזורם לאוניברסיטאות וקונה השפעה, אך יש חשיבות תודעתית בצעד הזה, ויש לקוות שגם הוא יהיה סנונית שתביא אחריה צעדים דומים. על הרקע הזה משרדי התפוצות והחוץ פרסמו לאחרונה תוכנית פעולה נגד האנטישמיות בקמפוסים שנועדה גם היא לגבות תג מחיר כלפי המחוללים והמשתתפים בפעילות האנטישמית בקמפוסים.
בנוסף לכך, שורה של חברות עורכי דין מהשורה הראשונה הודיעו לאוניברסיטאות כי הם לא יעסיקו בוגרים שלהם שייקחו חלק בפעילות אנטישמית. אליהם הצטרפו שורה של חברות פיננסיות ובהן ג׳י פי מורגן ובנק אוף אמריקה שהצהירו כי גם הם לא יעסיקו סטודנטים שישתתפו בהפגנות נגד ישראל. בהצהרה שפרסמו ועליה חתמו 260 מנהלים בכירים נכתב כי ״אנחנו עומדים לצד קהילות יהודיות ברחבי העולם שחוות הטרדות ואלימות אנטישמיות ומתחייבים כי לתומכי שנאה לא יהיה מקום בארגונים שלנו או בקהילה שלנו".
המלחמה התודעתית לא פוסחת גם על הוליווד. מספר שחקנים מובילים יצאו להגנת ישראל ובהם, דייוויד שווימר, ג'יימי לי קרטיס, קריס ג'נר, אלן דג׳נרס, ברוק שילדס שאמרה שהיא "נחרדת מהאנטישמיות והמתקפות האכזריות שביצע חמאס"״, וג'ניפר גרנר שאמרה שהמחיר האנושי ששילמו ישראלים חפים מפשע בלתי נתפס, וג׳וליאנה מרגוליס שאף אימצה משפחת חטופים והיא מסייעת להם בהסברה. מנגד שחקניות בולטות תקפו את ישראל ובהן השחקנית זוכת האוסקר סוזן סרנדון שפוטרה מהסוכנות שייצגה אותה, וגם השחקנית מליסה בררה פוטרה מהסרט ״הצעקה״ לאחר שכתבה כי ישראל "מבצעת רצח עם" וכי "עזה היא מחנה ריכוז." תג מחיר לתמיכה באנטישמיות מתחיל להיגבות גם בזירה החשובה הזו.
השעיית ארגון SJP, משיכת תרומות מאוניברסיטאות מובילות, איום באי העסקת סטודנטים שמובילים ומשתתפים בפעילות אנטישמיות בקמפוסים, הם צעדים חסרי תקדים שהעולם הפרו ישראלי ייחל להם שנים. ההישגים האלה לא היו קורים אלמלא מתקפת הטרור האכזרית שביצע חמאס. המתקפה הביאה לחידוד השיח, ולהבנה כי ״פלסטין תשוחרר מהירדן לים״, הקריאה שהפכה להמנון הארגונים האנטי ישראלים, אינה קבילה עוד. מותר לתמוך בשחרור פלסטין – אך לא תוך כדי קריאה ברורה להשמדת מדינת ישראל.
רויטל יכין קרקובסקיכעת יש להמשיך את הלחץ ולפעול לשכפול של הפעולות שנעשו, להפעיל לחץ גדול על תורמים, ראשי אוניברסיטאות והממשל, לנקוט מדיניות של אפס סובלנות לאנטישמיות בקמפוסים. יש לחשוף את זוועות החמאס ולצאת נגד כל מי שתומך בהן. מה שלא יעשה ויקרה עכשיו, יהיה קשה לעשות בתום המלחמה. זה הזמן ולא יהיה אחר.
רויטל יכין קרקובסקי, משנה למנכ״ל ארגון מצעד החיים העולמי, יועצת בכירה לתנועה למאבק באנטישמיות, ולשעבר ראש אגף בכיר לתודעה במשרד לנושאים אסטרטגיים
