בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה 01:14 שעון ישראל, שהיא 01:44 שעון טהרן - ניתן האות. שניות ספורות לאחר מכן התפוצץ מטען חבלה בחדרו של איסמעיל הנייה במעון האירוח הרשמי והמוגן היטב של משמרות המהפכה, מתקן נשאט.
החדר הזה, השמור לאורחים חשובים ומיוחסים במיוחד, במתקן כולו, ששמור לאורחים חשובים, התחבב על הנייה ושימש אותו בכל הביקורים שלו במדינה, וגם בזה - אליו הגיע ביום שני לטובת טקס ההשבעה של נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן למחרת. במהלך הטקס ולאחריו, בשלישי עד הערב, צולם הנייה מאות פעמים. למעשה, כנראה שהוא היה אחד מאלה שצולמו הכי הרבה בהיסטוריה באירוע מסוג זה, בשל העיתוי והכיסוי הבינלאומי של 86 משלחות שהגיעו בשעות לפני ההתנקשות בחייו.
טקס ההלוויה של הנייה בטהרן, אתמול
האופן שבו הוטמנה הפצצה, הזווית והמקום שבו הנייה היה בחדר - האירוע היה יכול להסתיים רק בדרך אחת. קצת כמו בהתנקשות בחייו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, שאתמול הוכרז אף הוא כמת - ברגע שידעו המחסלים לקבוע את מקומו במרחב ובזמן, ואל מול מטען הנפץ שהופעל עליו - לא היה לו שום סיכוי לצאת מהאירוע פצוע קשה. אחר כך, במשך השעות הבאות, עקבו כמה עשרות זוגות עיניים אחרי כמה עשרות מסכים בכמה מקומות, לראות איפה תצוץ לראשונה תגובה כלשהי.
קצת לפני שלוש בלילה העלה בנו של הנייה פוסט מוזר בפייסבוק, משהו שנשמע כמו תערובת שירה או תפילה עם מילים טובות על הבוקר שיבוא. גם עיון בקוראן לא הצליח לאתר האם הבן יודע או לא מה קרה לאביו. במשך שעות ארוכות שום מידע לא דלף מתוך אותו בית נישא על גבעה בטהרן. בכירים בחמאס ובמשמרות המהפכה שנשאלו אם הם יודעים האם קרה משהו לאחד ממנהיגי הארגון שנמצאים בטהרן צחקו ולעגו לשואלים, כי מה הסיכוי שמשהו יקרה להם דווקא שם, בזירה השמורה. כלום לא יצא, וכמה מהאנשים שהתבשרו על מותו של הנייה כבר חשבו שמישהו עבד עליהם, שאולי עושים עליהם תרגיל לבדיקת הדלפות.
אבל הקביעה שהוא מת הייתה מדויקת. בחמש ורבע בבוקר פרסם הבן פוסט שכבר היה תפילה ברורה לנשמת אביו, וחמש דקות מאוחר יותר משמרות המהפכה הודיעו על מותו. הכל התפרץ. פאודה התפשטה בכל רחבי המזרח התיכון.
תמונת הניצחון של ישראל, על פי "פרסומים זרים"
כמה שעות מאוחר יותר, באחד מהמתקנים הביטחוניים השמורים ביותר במזרח התיכון, ישבה חבורה של נשים וגברים הבקיאים בהתרחשויות - כולם עם סימנים ברורים של חוסר שינה - חלקם אחרי חיפוש פרסומים בנושא. איראן הייתה עדיין בהלם עמוק. כך גם אנשי החמאס, במיוחד אלה שצחקו בלילה וכעת הבינו כי איבדו את המנהיג הפוליטי שלהם.
במתקן הביטחוני אמר מישהו: "ואולי דווקא זה יכול להיות המהלך המסכם של ישראל במלחמה בעזה, שזאת תהיה תמונת הניצחון שכולם מצפים לה, שנתניהו לא יכול בלעדיה". אחת הנוכחות השיבה כי "ישראל לעולם לא תודה שהיא מעורבת בחיסול הזה", ואדם נוסף אמר: "אז שיגידו שזו תמונת הניצחון של ישראל על פי פרסומים זרים".
שעות נוספות קדימה בציר הזמן, ואווירת המזרח התיכון התמלאה איומי נקם וחשש בישראל מפני הבאות, וכל דיבור על סוף מלחמה נראה לא רלוונטי, אבל דווקא בגלל החשש ממלחמה אזורית - יש טעם לבדוק את האפשרות לסגור את זו המקומית יותר, ולאפשר את קידום העסקה והפסקת האש.
כרגע, גורמים שונים במדינות המתווכות הנוגעות במשא ומתן משדרות כעס על ההתנקשות, ולא בטוח שיתנחמו בכך שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע. מאידך, חשוב להדגיש כי למרות שפעולה בקטאר הייתה כוללת פחות סיכון להתלקחות אזורית, הרי שהעדיפו שהפעולה לא תתבצע על אדמתה בזכות תרומתה לשחרור החטופים עד כה ולקידום המשא ומתן כל העת. התנקשות בקטאר הייתה פוגעת מאוד במדינה הזערורית ובוודאי מחסלת את חלקה בתיווך.
כעס נוסף הוא על הפגיעה בציר המרכזי דרכו התנהל המשא ומתן בין קטאר לחמאס. גם כאן יש אורות וצללים, ויש לשים לב לפער משמעותי בהערכת תרומתו או נזקו של הנייה למשא ומתן לקראת עסקת חטופים והפסקת אש. גורמים קטארים, מצרים ואמריקנים ראו בהנייה דמות מתונה יחסית לאחרים בחמאס, ומי שמבקש להביא להסכם, כשאנשים כמו דף או יחיא סינוואר הם הדוגלים בגישה קיצונית ובלתי מתפשרת יותר.
מאידך, מכיוון המודיעין הישראלי הרי שהתמונה היא מורכבת יותר. זה זמן שגורמי מודיעין ישראלים סבורים כי ראש הלשכה המדינית של חמאס לא סייע לקידום המו"מ לעסקה, אלא גרם בחלק מהמקרים להקשחת הקו של חמאס. לדעת הגורמים הישראלים, הנייה אולי מחזיק בחזות של אדם מתון יחסית, אך מאחורי הקלעים ולאורך חודשי המו"מ עמדותיו ותפיסותיו היוו לא פעם מכשול לקידום השיחות אף יותר מסינוואר. אותם גורמים אומרים עוד כי כעת, עם הסתלקות הנייה מהשפעה על עמדת חמאס במו"מ, הם מקווים כי ביחד עם אירועים נוספים שהיכו בחמאס לאחרונה - בהם גם הכניסה לרפיח וההתנקשות במוחמד דף - ארגון הטרור יתגמש בנכונותו להגיע להסכם הפסקת האש.
4 צפייה בגלריה
נסראללה וחמינאי. בישראל מעריכים כי עשויים להתנהל כמה ימים של לוחמה רצופה עם איראן וחיזבאללה
(צילום: EPA, AFP)
גורמים ישראלים מעריכים כי חמאס עדיין יהיה מעוניין בהפסקת אש ושמותו של הנייה לא משנה באופן עמוק את הרצון הזה. להערכת גורמים המעורים במו"מ, בטווח הקצר ההתנקשות עלולה לעכב במעט את קיום המו"מ כאקט מחאה מצד חמאס, אולם מאחר שהנייה היווה כאמור אבן נגף במו"מ להסכם חטופים - הסתלקותו תקל על אפשרות למימוש ההסכם במהירות גבוהה יותר. זאת ועוד, גורמי ביטחון ישראלים מעריכים כי ההתנקשות בהנייה עשויה ליצור לחץ ותחושת סיכון אצל הנהגת החמאס שמחוץ לרצועת עזה, שעד עתה נהנתה לתפיסתה מחסינות מפני התנקשות ישראלית.
לסגור חזית אחת, כדי לפתוח אחרת
ההתנקשות בהנייה לא הייתה קשורה או נלווית להתנקשות בבכיר חיזבאללה פואד שוכר מספר שעות מוקדם יותר. הפגיעה בשוכר הייתה בתגובה לטבח ב-12 הילדים והנערים במג'דל שמס, ואילו הפגיעה בהנייה תוכננה מאז 7 באוקטובר ודרשה הכנות מיוחדות. בתוך התכנון הזה נקרה בפני הגורם המבצע הזדמנות לדעת מראש על התאריך שבו יגיע הנייה לטהרן.
גורמים ישראלים אמרו כי למרות ששתי ההתקפות בוצעו בנפרד, הרי שבהחלט ייתכן כי ההשפעה המצרפית שלהן תביא להסלמה בעימות בין ישראל למדינות וארגוני ציר ההתנגדות. בישראל מעריכים כי הדבר עשוי להסתכם בכמה ימים עד שבוע של לוחמה רצופה. עם זאת, ההערכה היא כי האינטרסים של כל הגורמים המעורבים, זולת החמאס, נותרו זהים - הם אינם מעוניינים בהידרדרות למצב לוחמה כולל במזרח התיכון.
4 צפייה בגלריה
עדיין לא ברור כיצד חיסולו של הנייה ישפיע על המו"מ לעסקת חטופים
(צילום: REUTERS/Shannon Stapleton)
למרות שישראל מקפידה שלא לקחת אחריות באופן רשמי על החיסול, הפגיעה בהנייה עשויה לספק להנהגה הישראלית את תמונת הניצחון הווירטואלית, הלא קיימת, ש"על פי פרסומים זרים", שאין לאשר אותה. הנה, ישראל הרגה את מנהיג החמאס, לא רק את מנהיג הזרוע הצבאית דף ולא את מנהיג חמאס בעזה סינוואר - אלא את איש חמאס הבכיר בעולם. הרגה, כלומר ניצחה, אם ראש הממשלה נתניהו יואיל לאמץ את הפתרון הזה.
ומעמדה כזו של יתרון, שתקל על נתניהו, ככל שירצה ויחפוץ באמת לשחרר את החטופים - את כל החטופים - לשווק את "העסקה הכואבת" לכל חלקי הקואליציה והציבור מעמדה של יתרון. להעיף את העזים שהכניס פנימה, אחרי שכבר סוכמו ואחרי שחמאס (בצדק לגמרי מבחינתו) תקע את המו"מ באופן מוחלט בשלושת השבועות האחרונים, לחתום על ההסכם הכולל ולאפשר להיכנס להפסקת האש, להתחיל לראות חטופים חיים חוזרים, ולנהל את המו"מ לשלב השני והשלישי - בואכה סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים.
לנוכח עליית מפלס הסכנה מפני האפשרות להתלקחות מצב לוחמה אזורי כולל, ישראל תיטיב עם עצמה, עם צבאה ועם עמה, כך סבורים הרוב הגדול של גורמי הביטחון והמודיעין בישראל - אם תסיים את העימות בעזה ותתפנה לקרב הזה.
