נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ינחת היום (רביעי) בישראל באופן שבו כל נשיא אמריקני מגיע לארץ, עם פמליה בלתי נגמרת, לו"ז מתוקתק לפי שניות וטקסים מוגזמים. הוא גם יביא איתו את האופטימיות הביידנית המוכרת, חמוש במשקפי השמש המיתולוגיים וחיוך הפרסומת למשחת שיניים. וכל אלה יסתירו את העובדה שביידן היה מעדיף להישאר בוושינגטון. גם כי הוא יודע שהלחשושים מאחורי גבו במפלגה הדמוקרטית מעלים דציבלים מדי יום, וגם כי אפילו הנסיעה השגרתית של נשיא אמריקני למזרח התיכון הפכה הפעם שנויה במחלוקת.
ביום ראשון פרסם ביידן מאמר ב"וושינגטון פוסט" שבו הסביר מדוע הוא נוסע למזרח התיכון - כלומר מדוע הוא נוסע לסעודיה, הנסיעה לישראל היא באמת עניין מאוד שולי כרגע. זה היה מאמר כמעט חסר תקדים, הרי נשיאים אמריקנים לא נדרשים להישמע כל כך דפנסיביים לפני נסיעה כזו שגרתית. ומשמעותי עוד יותר: הוא כוון בעיקר לדמוקרטים, אנשי המפלגה, מצביעים ואקטיביסטים, שמביעים יותר ויותר את האכזבה שלהם מביידן בתחום אחד קריטי: הגנה על הדמוקרטיה.
ביידן ניצח ב-2020, בהפרש קטן, בזכות שלוש הבטחות קמפיין: להחזיר את הדמוקרטיה האמריקנית למסלול שממנו סטתה במהירות מפחידה, להשיב את ארה"ב למקומה כמנהיגת העולם החופשי שמגוננת על זכויות אדם, ולקחת את הקורונה ברצינות. הוא מילא לגמרי את הבטחת הקורונה, אבל הדמוקרטיה האמריקנית ממשיכה לדהור לתהום ועכשיו ביידן נוסע לערב הסעודית, מדינה טוטליטרית שרצחה עיתונאי תושב ארה"ב ולא שילמה על כך שום מחיר. התירוץ שלפיו מדובר בניסיון להוריד את מחירי הדלק - שנמצאים, אגב, בירידה עקבית בשבועות האחרונים - לא באמת משכנע את הבסיס של ביידן.
סקר של "הניו יורק טיימס" מיום שני העלה ש-64% מהמצביעים הדמוקרטים רוצים לראות מישהו אחר רץ לנשיאות ב-2024, ובכירים במפלגה חושבים, גם בקול רם, שהוא לא מבין עד כמה חמור המצב. לא בגלל הגיל, לא בגלל תיאוריות קונספירציה חסרות בסיס על הידרדרות קוגנטיבית, אלא כי ביידן באמת ובתמים מאמין באמריקה שלפחות כרגע פשוט לא קיימת.
ציפי שמילוביץ מתוך אלבום משפחתי לא מדובר רק בצד הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית. ביידן סופג ביקורות על מדיניות החוץ שלו - מהמשך מדיניות טראמפ בקובה ועד ההססנות בחזרה להסכם הגרעין עם איראן - גם מאמצע הממסד. הדברים האלה מצטרפים לביקורת על הכישלון של הרוב הדמוקרטי המאוד זעום בקונגרס להעביר חוק זכויות הצבעה חדש, ולתגובה הפושרת של הבית הלבן להחלטת בית המשפט לבטל את חופש ההפלות.
לביידן יש הישגים לא רעים בשנה וחצי שלו בבית הלבן. הוא הוציא את ארה"ב מסגר הקורונה, האבטלה נמוכה מאוד, הוא איחד את העולם המערבי נגד רוסיה, והחזיר את המלחמה בשינויי האקלים לצמרת סדר היום. האינפלציה היא העצם הפוליטית העיקרית שלו ואין לו הרבה מה לעשות כשמדובר בבעיה עולמית, אבל את המשבר האמיתי, המרכזי, הקיומי ממש שבו נמצאת ארה"ב הוא פשוט לא מזהה. וגם בגלל זה, הנאומים הוורודים שהוא ישמיע מהיום בישראל, יתקבלו בבית בעיקר בגלגול עיניים.
- ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
