כמעט שנתיים לאחר פיצוץ הצינורות התת-ימיים בים הבלטי, שהעבירו גז מרוסיה לגרמניה ודרכה למדינות רבות באירופה, העיתון "וול סטריט ג'ורנל" מפרסם היום (ה') תחקיר נרחב שמתאר כיצד הוציאה לפועל אוקראינה את משימת החבלה הסודית שחוללה טלטלה גדולה ביבשת, בעיצומה של המלחמה מול רוסיה. בעבר כבר דווח שגורמים אוקראיניים עמדו מאחורי החבלה בצינורות "נורד סטרים", אבל כעת חושף התחקיר כי המזימה אושרה על ידי הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, אם כי נטען שהוא התחרט אחרי שקיבל אזהרה מה-CIA והורה לבטל את התוכנית – הוראה שממנה הרמטכ"ל האוקראיני דאז, ולרי זלוז'ני, התעלם.
הפיצוץ בצינורות הגז, נזכיר, התגלה ב-26 בספטמבר 2022 על ידי סיסמולוגים מדנמרק ושבדיה שזיהו סימנים שפורשו תחילה כרעידת אדמה תת-ימית או התפרצות געשית, באזור האי הדני בורנהולם. במהרה התבררה הסיבה לכך: שלושה פיצוצים עוצמתיים שגרמו לדליפות בצינורות שמתפרסים על פני יותר מ-1,100 ק"מ ובגובה של 80 מטר מתחת לפני הים. הפיצוצים גרמו להתפרצות עצומה של גז: כמות הגז הטבעי שהשתחררה בעקבות החבלה הייתה הגדולה ביותר שנמדדה אי-פעם, והיא משתווה לכמות הפחמן הדו-חמצני שפולטת דנמרק כולה בשנה שלמה.
הצינורות לא היו פעילים בזמן הדליפות, אך הכילו עדיין גז כדי לשמור על לחץ, ושיתוקם חולל טלטלה באירופה שבאותה עת נשענה על הגז הרוסי. גרמניה ומדינות נוספות, שהחלו לחפש חלופות לגז מרוסיה עוד לפני כן, בגלל הפלישה לאוקראינה בפברואר אותה שנה, נאלצו לעשות זאת בדחיפות בעקבות החבלה בצינורות – ועד היום גרמניה משלמת מיליון דולר מדי יום כדי לשכור טרמינלים צפים שמאפשרים לייבא באמצעות ספינות גז טבעי נוזלי – שמהווה חלופה חלקית בלבד לגז שהגיע בעבר מ"נורד סטרים". מדינות באירופה, ובהן גרמניה, נאלצו גם להלאים חברות שטיפלו עד אז בגז הרוסי, וקרסו בעקבות שיתוק הצינורות.
בימים ובחודשים שלאחר החבלה הועלו שלל השערות בנוגע לגורם האחראי, והחשד הראשוני הופנה לעבר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. היו שחשדו כי פוטין רוצה בכך להעניש את אירופה על הסיוע לאוקראינה, אבל במוסקבה הכחישו נחרצות את הטענות ופוטין האשים מצדו את ארה"ב. בהמשך התברר שרוסיה לא הייתה אחראית לפיצוצים התת-ימיים הנועזים, שאותם "וול סטריט ג'ורנל" מכנה בתחקיר שלו "אחד ממעשי החבלה הנועזים בהיסטוריה", וכבר במרץ אשתקד דווח שגורמים "פרו-אוקראינים" עמדו מאחורי החבלה.
5 צפייה בגלריה
זלנסקי והרמטכ"ל שאותו הדיח השנה זלוז'ני. הנשיא התחרט, אבל הוא התעלם
(צילום: EPA, מתוך ויקיפדיה)
כעת חושף העיתון האמריקני פרטים חדשים על המזימה, שגובשה לדבריו על ידי אנשי עסקים ואנשי צבא אוקראינים במאי 2022. התחקיר הנפיץ, שעשוי לעורר מתיחות בין אוקראינה לבעלת בריתה גרמניה, מסתמך לפי "וול סטריט ג'ורנל" על ארבעה גורמי ביטחון אוקראינים בכירים – שהיו שותפים בעצמם למזימה או שהיו מעורים בפרטיה. כל הגורמים הדגישו כי צינורות הגז הרוסיים היוו יעד לגיטימי מבחינת אוקראינה להגנה מפני התוקפנות הרוסית.
לפי התחקיר, המזימה נולדה כאמור במפגש שערכו אנשי עסקים וקציני צבא אוקראינים, כדי לחגוג את ההצלחה באותם ימים של אוקראינה, שהדפה באופן מפתיע את הפלישה הרוסית – פלישה שרבים העריכו כי תביא בתוך ימים לנפילתה של קייב. הנוכחים במפגש במאי 2022 שתו לשוכרה, ואחד מהם הציע לפתע את הצעד הקיצוני של הפצצת הצינורות – על מנת לשלול מפוטין את מיליארדי הדולרים שהוא מקבל מהגז לאירופה, מקור מימון חשוב למכונת המלחמה שלו.
כמו טורפדו, ממשיך עד שיש בום
"אני תמיד צוחק כשאני קורא השערות בתקשורת על איזשהו מבצע ענקי שמעורבים בו שירותי מודיעין, צוללות, רחפנים ולוויינים", אמר קצין אוקראיני שהיה מעורב במזימה. "כל הדבר הזה נולד בערב של שתייה כבדה ונחישות ברזל של קומץ אנשים – שהיה להם את האומץ לסכן את חייהם עבור ארצם". לאחר אותו מפגש סוכם שמימון המבצע – שעמד לפי התחקיר על 300,000 דולר – יגיע מאותם אנשי עסקים, כיוון שהצבא האוקראיני היה מרושש ונשען בעיקר על סיוע זר. המבצע הוגדר כ"שותפות ציבורית-פרטית", ומונה לפקח עליו גנרל מכהן (ששמו לא נחשף).
5 צפייה בגלריה
פוטין. החשד הראשוני נפל עליו, הוא האשים את ארה"ב
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP)
האור הירוק מהנשיא זלנסקי הגיע לפי ארבעה גורמים בתוך כמה ימים, וכל הסיכומים נעשו בעל פה על מנת שלא יהיו מסמכים כתובים שיוכלו להסגיר את מי מהמעורבים. אלא שכבר בחודש הבא, המודיעין הצבאי של הולנד חשף את המזימה והתריע על כך ל-CIA. גורמים אמריקניים מיהרו ליידע את גרמניה, ובמקביל ה-CIA הזהיר את לשכתו של זלנסקי ודרש ממנה לעצור את הפעולה. זלנסקי החליט בעקבות זאת לעצור אותה, אבל הרמטכ"ל שלו באותם ימים זלוז'ני התעלם לפי הדיווח מההוראה.
שלושה גורמים ציינו כי זלנסקי "נזף" בזלוז'ני אחרי שהצינורות פוצצו, אבל זה טען בפניו שצוות החבלה ניתק כל אמצעי קשר כאשר יצא לדרך – ולכן לדבריו לא ניתן היה לבטל את הפעולה. "הוא אמר ש'זה כמו טורפדו – מרגע שאתה יורה על האויב אתה לא יכול לחזור בך. זה פשוט ממשיך עד שיש בום'", אמר אחד הגורמים.
הגנרל שניהל את המבצע גייס לעזרתו שורה של מומחים אוקראינים למשימות מיוחדות, בהם רומן צ'רניבסקי – קולונל מעוטר שבעבר שירת בשירות הביון האוקראיני (SBU). צ'רניבסקי מואשם בימים אלו באוקראינה בפרשייה אחרת, במסגרתה נחשד בהוצאה לפועל של פעולות חשאיות לא-מאושרות נגד גורמים רוסיים (לפני פרוץ המלחמה), ואחרי ששוחרר לאחרונה בערבות התראיין לתקשורת המקומית ודיבר בין היתר על החבלה ב"נורד סטרים".
5 צפייה בגלריה
דליפת הגז הייתה כה גדולה עד שתועדה בצילום לוויין
(צילום: : ImageSat International (ISI))
בריאיון אמר כי לפעולה החבלה יש שני יתרונות מבחינת אוקראינה: היא סייעה לשחרר מדינות באירופה שמסייעות לקייב מהתלות שלהן בגז הרוסי, ומנגד היא גרמה לרוסיה להיות תלויה במקור החלופי היחיד להזרמת גז לאירופה – הצינורות היבשתיים שעוברים דרך אדמת אוקראינה. למרות המלחמה, גז ונפט רוסיים ממשיכים לזרום גם כעת דרך אוקראינה בדרך למדינות שונות באירופה – וקייב גובה על כך עמלות ששוויין המוערך עומד על מאות מיליוני דולרים בשנה.
לפי התחקיר צ'רניבסקי וצוות החבלה בחנו תחילה תוכנית נרחבת יותר לפיצוץ הצינורות, שגובשה על ידי המודיעין האוקראיני ומומחים במערב כבר לפני עשור, אחרי שרוסיה כבשה את חצי האי קרים ב-2014 – אבל בסופו של דבר בחרו שלא לפעול על פיה בשל מורכבותה ועלותה הגדולה.
במקום זאת הצוות בחר בתוכנית מצומצמת יותר שהתבססה של צוות של שישה אנשים בלבד: שילוב של חיילים מנוסים בשירות פעיל ואזרחים בעלי מומחיות בפעילות ימית. בספטמבר 2022 הם שכרו יאכטה באורך 15 מטר בשם "אנדרומדה" והפליגו מהנמל הגרמני רוסטוק. היאכטה, כך מדווחים ב"וול סטריט ג'ורנל", הושכרה באמצעות חברת קש פולנית שהמודיעין האוקראיני הקים בעבר כדי לטייח העברות כספיות שלו.
הצלילה בסערה, והפצצה שנפלה
אחד מאנשי הצוות היה רב-חובל מנוסה, ששירת באותה עת בחזית באוקראינה. הוא נשלח למשימה מבלי שהמפקד שלו בשטח ידע על המשימה המיוחדת שלו. ארבעה נוספים היו צוללים מנוסים, והחברה השישית הייתה אישה בשנות ה-30 לחייה. בתחקיר מציינים כי אף שנבחרה בשל כישוריה, העובדה שהייתה אישה בצוות סייעה לחזק את אמינות סיפור הכיסוי שלו: חבורת ידידים שיוצאת לחופשה.
הצוות יצא למסעו מבלי שהיה לו ידע סודי על מיקום הצינורות, והוא התבסס על מקורות מידע פתוחים בשביל לאתרם. ארבעת הצוללים, שפעלו בזוגות, בחושך מוחלט ובמים קפואים, הצמידו מטעני חבלה עם חומר נפץ רב-עוצמה בשם HMX, שכמות קטנה בלבד ממנו הספיקה כדי לפעור חור בצינורות. המטענים הופעלו בעזרת שעוני עצר, ובשל העומק הרב הצוללים נדרשו לחזור באיטיות רבה, במשך שלוש שעות, אל פני הים – כדי להימנע ממחלת דקומפרסיה.
5 צפייה בגלריה
מתקן לטיפול בגז מ"נורד סטרים" בגרמניה. נאלצת כעת לשלם מיליון דולר מדי יום כדי לייבא גז ים ספינות
(צילום: רויטרס)
הם פעלו בתנאי מזג אוויר סוערים, ובשלב מסוים נאלצו לערוך עצירה לא-מתוכננת בנמל השבדי סנדהמן. אחד הצוללים, כך דווח, אף הפיל בטעות מטען חבלה אחד לים. הצוות שקל לבטל את המבצע בגלל הסערה, אבל זו שככה בסופו של דבר. מעניין לציין שלפי הדיווח הם לא ממש ניסו להסתיר את הקשר שלהם לאוקראינה: עדי ראייה סיפרו שכאשר "אנדרומדה" עגנה בנמל סנדהמן, היא הייתה היחידה שעל התורן שלה הונף הדגל האוקראיני.
ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים כי חלק מפרטי התחקיר – מלבד הקשר הישיר לכאורה של זלנסקי למזימה – תואמים לממצאים שעלו בחקירתם שעורכת גרמניה בנוגע למעשי החבלה. ביוני האחרון הוציאה גרמניה צו מעצר ראשון נגד אחד הצוללים שהיו חברים לפי החשד בצוות החבלה, ובדיווח נטען כי החוקרים הגרמנים מתמקדים כעת בחקירה ברמטכ"ל האוקראיני לשעבר זלוז'ני ובאנשיו. זלוז'ני, שהודח השנה מתפקידו וכעת מכהן כשגריר אוקראינה בבריטניה (ונהנה בשל כך מחסינות), מכחיש כל קשר. לפי הדיווח גם לחוקרים הגרמנים אין לפי שעה ראיות להציג נגדו או נגד אנשיו בבית המשפט.
יאיר נבות על הפלישה של אוקראינה לרוסיה
(צילום: ירון ברנר)
אוקראינה מכחישה קשר לפעולת החבלה, וגורם בכיר ב-SBU טען בפני "וול סטריט ג'ורנל" כי הנשיא זלנסקי "לא אישר הוצאה לפועל של אף פעולה שכזו בטריטוריה של מדינה שלישית ולא הוציא הוראות שקשורות לכך".
