שרי ממשלת הימין הבטיחו פעם אחר פעם לפני הבחירות כי חאן אל-אחמר יפונה, וכעת נציגיהם הסבירו בדיון בבג"ץ מדוע יש לדחות את הפינוי: שופטי בג"ץ נועם סולברג, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דנו הבוקר (יום ב') בעתירתה של תנועת "רגבים" בדרישה לממש את צווי ההריסה לבתי המאחז הבדואי הלא-חוקי. באופן חריג, הגיע לדיון צחי הנגבי, ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתום כמה שעות הסתיים הדיון, ונמסר כי ההחלטה של השופטים תתקבל בקרוב.
לפני שבוע הוגשה תגובת המדינה לעתירה, שמאלצת אותה לנמק מדוע הצווים להריסת הבתים - והיא ביקשה לדחות אותה על הסף. תגובת המדינה התקבלה אחרי דיון בהשתתפות השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות ההצהרות הלוחמניות שהשמיע סמוטריץ', המדינה ביקשה הלכה למעשה לדחות את פינוי חאן אל-אחמר למועד בלתי ידוע. היא אמנם הבטיחה שהמאחז יפונה, אבל טענה כי שאלת עיתוי הפינוי נמצאת באחריות הדרג המדיני, וכי בעקבות שיקולים ביטחוניים ומדיניים - אין לבית המשפט מקום להתערב.
נציג המדינה בדיון הבוקר אמר כי "אין שאלה שצריך לממש את צווי ההריסה שהוצאו, מדובר בבנייה בלתי חוקית. השאלה היא לא האם, אלא באיזה עיתוי ובאיזה אופן. אנחנו רוצים להיות הכי גלויים ולאפשר לבית המשפט לשאול את כל השאלות, אנחנו נציג חומר חסוי באמצעות מי שחתום על תצהיר התשובה". הוא ציין כי "לפינוי יש השלכות על יחסי החוץ של ישראל".
השופט שטיין הקשה: "אתם אומרים שאין שום מועד למימוש צווי ההריסה. יש פה שאלה משפטית אם ניתן לדחות עתירה הדורשת לממש צווי הריסה נגד מאחז לא חוקי כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי. זה יכול להימשך עד אין קץ".
גם השופט סולברג תהה בנוגע לטענות המדינה, ושאל היכן עומד המשא ומתן מול תושבי חאן אל-אחמר שלדברי המדינה מתנהל במטרה להגיע לפינוי בהסכמה. נציג התושבים אמר לו כי "התחילו פעולות שונות והמדינה עצרה את העניין".
עורך הדין שמייצג את תנועת רגבים, זו שעתרה בדרישה לפינוי המאחז הלא-חוקי, אמר מצדו: "אין ויכוח שיש לממש את צווי ההריסה. אנחנו מבקשים לקצוב זמן. נימוקים מדוע לא לפנות תמיד יהיו. המאחז הלא חוקי צריך להיהרס. אם יש לחץ של מדינות זרות על מדינת ישראל - הציבור צריך לדעת על זה. יש פתרון - והוא לקצוב זמן".
חאן אל-אחמר, נזכיר, שוכן מזרחית לירושלים וסמוך לכביש 1, בין כפר אדומים למישור אדומים, ומתגוררות בו כ-300 משפחות בדואיות משבט הג'אהלין. התושבים טוענים כי הקימו את בתיהם שם כבר בשנות ה-50 במאה הקודמת, אחרי שנאלצו לנדוד עם הפיכת שטחי מגוריהם הקודמים במדבר יהודה לשטח אש צבאי, אבל במשרד הביטחון טענו כי התיישבו שם רק ב-1988. כך או כך, בית המשפט העליון קבע כי הבתים אינם חוקיים וכי יש להרוס אותם - אבל בצל לחץ בינלאומי ממשלות ישראל דוחות את הפינוי כבר שנים ארוכות, אף שבכיריהן השונים - הן בממשלות נתניהו והן בממשלת בנט אשתקד - הצהירו על כוונתם לממש את צווי ההריסה.
רק במערכת הבחירות האחרונות הבטיחו בכירים בממשלה כמו השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לפנות את היישוב - ואף תקפו את הממשלה הקודמת על כך שדחתה את הפינוי. דחיית הפינוי היא גורם נוסף שמעורר מתיחות בקואליציה, ולפני שנמסרה תגובת המדינה סמוטריץ' תקף את הכוונה הראשונית שפורסמה בתקשורת וטען כי הוא "לא מאשר אותה", על בסיס הסמכויות שלכאורה אמורות להיות בידיו כשר נוסף במשרד הביטחון ומתוקף ההסכם הקואליציוני. למרות זאת, בפועל המדינה ביקשה כאמור דחייה נוספת. גם בליכוד מעוררת הדחייה הזו ביקורת, וח"כ דני דנון תקף בשבוע שעבר את התנהלות הממשלה בסוגיה: הוא תיאר אותה בריאיון ל-ynet radio כ"מבישה, מביכה ומוזרה".
סוגיית פינוי המתחם החלה לפני למעלה מעשור, ב-2009, עת החליטה המדינה להוציא את צווי ההריסה למבנים במתחם. בשלושה סבבים שונים הוגשו לבית משפט העליון עתירות על-ידי בעלי עניין שונים: היו שביקשו לאכוף את צווי ההריסה, והיו שביקשו להורות על בטלותם - והן נדחו מן הטעם שבית משפט קבע שאינו מתערב בסדרי העדיפות של המדינה בהפעלת הסמכות. המדינה ביקשה דחיות רבות בתגובתה - תשע במספר עד פברואר השנה - ואף שבתגובה האחרונה שלה כעת הצהירה כי בכוונתה לפנות את המקום, היא הותירה את העיתוי לכך בערפל ובפועל כאמור מבקשת דחייה.
