לוחמים ביחידה הרב-ממדית, שארבעה מלוחמיה נפלו אתמול (שלישי) בג'באליה, שלחו מכתב למשפחות הנופלים - מתוך עזה. במכתב שיועד למשפחות של סרן יהונתן (ג'וני) קרן, סמ"ר ניסים מיטל, סמ"ר אביב גלבוע וסמ"ר נאור חיימוב כתבו: "למשפחות ולחברים היקרים. לאחר מותם של אחינו גלבוע, ניסים, חיימוב וג'וני, הצוות שולח לכם מסר מבפנים".
"הלב שבור, כואב ומסרב להאמין, את אובדן אחינו הטהורים. לאחר חודשים של לחימה משותפת, אתמול בלילה חווינו אירוע קשה מנשוא. ברצוננו להגיד כי אחינו לא נפלו לשווא אלא על מלחמת קיום והגנה על המולדת, בעת שהובילו את הצוות בגבורה, במסירות נפש וללא פחד. יחד עם הכאב העצום, הצוות כאן עם הראש מורם ומוכן לכל משימה שנידרש לה, כמו שאחינו ציוו לנו במותם. אנו שולחים תנחומים למשפחות, מאחלים רפואה שלמה לאחינו הפצועים ולחברים שבחוץ. בעזרת השם נתראה בקרוב, אוהבים ומתגעגעים".
משפחתו של סרן קרן, ממושב מולדת, התרגשה מהמכתב - שעליו גילו דרך ynet. איתמר, אחיו, אמר: "המכתב מרגש אותנו וחשוב לנו מאוד. אנחנו מחבקים את הצוות ושולחים גם להם חיזוקים וברכת הצלחה במשימה. אנחנו אוהבים אותם ומאחלים שישמרו על עצמם ויצליחו במשימותיהם וכאשר יחזרו לשלום, נרצה לשבת ולשמוע. דלת הבית שלנו פתוחה תמיד. שנדע ימים טובים".
גם במשפחתו של סמ"ר אביב גלבוע התרגשו מהמכתב, וביקשו למסור ללוחמים: "צוות יקר וקדוש. מחבקים אתכם באהבה. מחכים לכם פה לחיבוק אמיתי כשתסיימו את משימתכם. חזקו ואימצו. משפחת גלבוע, נוה צוף".
במקביל למכתב שהגיע למשפחות, אלפים ליוו את סמ"ר חיימוב בדרכו האחרונה בבית העלמין בראש העין. הוא הותיר אחריו אבא, יצחק, ואח יחיד, יונתן.
"איך אפשר להספיד את אחי יחידי?"
בהספד קורע לב נפרד האח יונתן מנאור: "נאור אחי האהוב. איך אפשר להספיד את אחי יחידי? רציתי לבקש ממך סליחה על כל מה שלא הספקתי. הייתה לך בעיה בקרסול ואמרתי לך שאתה צריך לעשות ניתוח. אמרת: 'אין סיכוי שאני לא אהיה עם הצוות'. איפה שהיו צריכים אותך, היית שם עד הסוף. אחרי שאמא נפטרה היה חשוב לך שנהיה מלוכדים. לפני שחזרת לצבא הייתה לי הזכות לנגן איתך בסוכה.
"לא העליתי על דעתי שזו הפעם האחרונה. אמא כבר לא איתנו ועכשיו גם אתה. אני עומד פה לבד עם אבא", אמר בכאב. בין הבאים להלוויה גם שרת התחבורה מירי רגב, תושבת העיר. מפקד הפלוגה, רב-סרן נ', אמר כי "אנחנו מתאספים פה היום כדי להוקיר את זכרו של לוחם אהוב שנפל בקרב בעזה. כל מכשול שעמד בפניך רק חיזק את רצונך לשרת את המדינה. הוכחת מהו כוח רצון.
"היית עם לב גדול, תמיד נכון לעזור ולהושיט את היד לכל מי שזקוק. נאור, גבורתך לא הייתה רק בקרב אלא גם בחיי היומיום. היית מסור למשפחתך. אני מבקש סליחה על כך שלא הייתי איתך ברגעים האחרונים".
בת דודו של נאור, ליאל מליחי, ספדה לו בבכי: "איך נפרדים ממישהו שהוא מלא חיים? לא אשכח את הפעמים שבאת אלינו. תמיד אמרת תודה. אמרתי לך 'על מה תודה, תבוא כל הזמן'. יותר לא תבוא. בסוכות באת לבקר. תודה שבאת לראות אותנו פעם אחרונה. תודה שבאת לראות את הילדים. הם יידעו איזה בן דוד היה להם. היית לוחם ואף פעם לא ויתרת. גם כשאמא שלך ענת נפטרה, לא ויתרת והמשכת להילחם. עכשיו אתה ואמא ביחד. היית הלב של המשפחה. נפלת על קידוש השם והארץ. תודה שזכינו בך. כל כך תחסר לנו".
השתתפו בהכנת הכתבה: אלישע בן קימון
