עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הוא הבטיח לקנוס מוסדות אקדמאיים שלא יילחמו נגד "המשוגעים המשתוללים ותומכי חמאס". בעקבות זאת, יותר ויותר אוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה פנו לאחרונה לחברות אבטחה ישראליות, או כאלה עם זיקה לישראל, כדי להתמודד עם המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים.
האוניברסיטה העירונית של ניו יורק (CUNY), אחד המוקדים המרכזיים של המחאה בשנה האחרונה, אישרה לאחרונה חוזה אבטחה בסך ארבעה מיליון דולר עם חברת Strategic Security Corp. החברה נמצאת בבעלותו של קצין משטרת ניו יורק לשעבר ובוגר המוסד בעצמו, יוסף סורדי, שמתגאה שעבר הכשרה מקצועית בישראל. גם אתר החברה שלו מתהדר בכך שמנהלי האבטחה שלה עוברים "הכשרה פורמלית" בישראל.
בהודעה לתקשורת, החברה תיארה את התנאים בקמפוסים כ"נחשול של מפגינים פרו-פלסטינים שהסתננו בעזרת תועמלנים ותיקים שהפעילו טקטיקות של לוחמת גרילה א-סימטרית לא-מתירנית, כדי להתנגד באופן פעיל, להצית המונים ולעורר אלימות וכאוס". החברה הבטיחה להשתמש ב״יכולת והידע שלנו כדי לזהות ולנטר איומים באמצעות פלטפורמת המודיעין שלנו, לצוות ביעילות ולשמור על כוח שמירה מאויש וגדול".
ב-CUNY נימקו את ההחלטה במצב "הלא בטוח ועוין" במאהלי המחאה הפרו-פלסטינים, שהוביל להיתקלויות אלימות עם משטרת ניו יורק והתזת גז פלפל המוני באפריל האחרון. יותר מ-170 בני אדם נעצרו אז, ומספר סטודנטים סבלו משברים, איבדו שיניים והזדקקו לטיפול רפואי .
במונטריאול, סטודנטים יצאו לרחובות עם הקריאות "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" במחאה על החלטת אוניברסיטת קונקורדיה להעסיק שתי חברות אבטחה ישראליות של בוגרי צה"ל - בהן Perceptage International, בראשותו של אדם כהן, קצין האבטחה הראשי של בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר.
בתוך כך, גם בקמפוס של UCLA בלוס אנג'לס בלטה מעורבותן של חברות אבטחה עם זיקה ישראלית בהתנגשויות האלימות שאירעו בקמפוס במאי האחרון. הסטודנטים המוחים דיווחו אז כי מאבטחים של חברת "מגן עם", בעלי רקע צבאי ישראלי תקפו אותם באגרסיביות. באוניברסיטה הציבורית הודו כי החברה פעלה בשיתוף פעולה עם המשטרה המקומית, ונשכרה על ידי המוסד כדי להתמודד עם ההפגנות. עבור השירות הזה היא קיבלה מיליון דולר מכספי העירייה. גם חברות האבטחה האמריקנית Contemporary Services Corporation (CSC), שלה שלוחה בלעדית בישראל, נשכרה לפעול בקמפוס ובמוקדי הפגנות ברחבי העיר.
יש לציין כי שוק האבטחה הפרטי בארצות הברית ניזון גם כך לא מעט מהמוניטין שישראל רכשה בתחום הביטחוני. רבות מהחברות מעסיקות אנשי מקצוע יוצאי מערכת הביטחון הישראלית, כולל בוגרי יחידות מודיעין, צה"ל ושב"כ. ניסיונם המבצעי בישראל נחשב לנכס עבור אוניברסיטאות שמחפשות כעת פתרונות מהירים להתמודדות עם האווירה המתוחה בקמפוס.
ואולם, כצפוי, המעורבות הישראלית מעוררת ביקורת מצד המוחים. הסטודנטים והארגונים בקמפוס טוענים כי נוכחות חברות עם רקע ביטחוני כחול לבן רק מגבירה את המתיחות הפוליטית. בקונקורדיה, למשל, טענו הסטודנטים הזועמים כי העסקת חברות אבטחה כאלו "מוסיפה שמן למדורה" ומערערת את אמון הקהילה האקדמית במוסד. הם דרשו מהמוסד להפסיק מיד את ההתקשרות עם החברות ולהסיר כל השקעה ישירה או עקיפה בישראל. באוניברסיטה אמרו מנגד כי ההחלטה לשכור את שירותי החברות התקבלה מתוך רצון להבטיח את בטיחותם של כלל חברי הקמפוס, לנוכח הפגנות שעלולות להסלים, ואין לה קשר לישראל.