בצה"ל מעריכים שהחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון הקודם יואב גלנט, תעניק רוח גבית למעצרים והליכים פליליים אחרים ברחבי העולם גם נגד קצינים בכירים בצבא, ואף מול לוחמי סדיר ומילואים שלחמו ברצועת עזה. חלקם נדרשו בשבועות האחרונים לעזוב מיד מדינות שבהן ביקרו, מחשש להליכים נגדם.
סרטוני חיילים בעזה שפורסמו בוושינגטון פוסט, שעלולים לסבכם בהאג
(מתוך אתר הוושינגטון פוסט)
לאחרונה זיהו בצה"ל כ-30 מקרים שבהם הוגשו תלונות ואף החלו הליכים פליליים נגד קצינים ולוחמים בצה"ל שהשתתפו בלחימה ברצועת עזה, ותכננו לצאת לחו"ל. הם הוזהרו להימנע מכך מחשש שייעצרו או יידרשו לחקירה במדינה שבה רצו לבקר.
לפחות לשמונה מהם, בהם לוחמים שכבר המריאו לטיול בחו"ל – בקפריסין, בסלובניה ובהולנד – הועברה דרישה לעזוב מיידית את אותה מדינה בגלל הסיכון.
4 צפייה בגלריה
ההוראה: להימנע מפרסום תמונות וסרטונים בלחימה
(צילום: דובר צה"ל, AP Photo/Peter Dejong)
בצה"ל לא אוסרים על חיילים וקצינים בסדיר ובקבע לצאת חו"ל גם בחודשים אלו, אך מגבשים "הערכת סיכון" לכל חייל שמגיש את טופס הבקשה ליציאה מהארץ, בדגש על לוחמים ומפקדים שפעלו בעזה. מדיניות זו חודדה לאחרונה לאור התנופה בעולם נגד ישראל, שהעניקה ההחלטה להוציא צווי מעצר חסרי תקדים נגד נתניהו וגלנט, ששמו אותם בשורה אחת עם מנהיגים מפוקפקים שהואשמו בפשעי מלחמה כמו ולדימיר פוטין וסלובודן מילושביץ'.
בהתאם, הלוחמים והקצינים – בסדיר, בקבע ובמילואים – שפעלו בעזה נדרשו כבר בתחילת הלחימה, וביתר שאת לאחרונה, להימנע מפרסום של תמונות וסרטונים שלהם נלחמים ברצועת עזה, כדי שאלה לא ישמשו נגדם כראיות בחקירה פלילית, בטענה לפשעי מלחמה.
בעקבות העובדה שרבים מהם בכל זאת עשו זאת, תוך הפרה של פקודות הצבא, הוכנו לגביהם "רשימות שחורות" בתיקים מסודרים, על-ידי פעילים בעשרות ארגונים פרו-פלסטיניים שפועלים בעיקר מאירופה אך פרוסים ברשת של נציגים ברחבי העולם.
4 צפייה בגלריה
תיעודים שחיילים העלו לרשתות, ועלולים לשמש נגדם בהליכים במדינות זרות
(מתוך אתר הוושינגטון פוסט)
ארגונים אלו, לצד פרסום שמותיהם ותמונותיהם של לוחמי צה"ל ברשת, גם עוקבים אחרי הפרסומים שלהם ברשתות החברתיות, בתקווה שהם יעלו סטורי מחופשתם בבלגיה, מביקורם בצרפת, או מטיול לארה"ב או להודו, למשל. באותו הרגע תוגש נגדם תלונה לפרקליטות המקומית, או עתירה אישית נגדם לבית המשפט באותה מדינה, כדי לחקור אותם ולעכב את יציאתם מאותה מדינה.
לכן חיילי סדיר וקבע שמדווחים על יציאה לחו"ל מתודרכים להימנע מפרסומי המיקום שלהם בעולם, כדי לא להפוך לטרף קל שיסכן אותם בשני היבטים: משפטי-פלילי וכמובן שגם ביטחוני-אישי. למרות אזהרות והפצרות אלו, לוחמים וחיילים רבים לא הסירו את הפוסטים שהעלו מלחימתם ברצועת עזה, והתגאו בכך בצורה פומבית וגלויה.
מעריכים את דרגת הסיכון
שני הצירים שמאיימים על לוחמי צה"ל וקציניו בזירת הדין הבינלאומי הם אותם הליכים פליליים מקומיים, שעלולים להיפתח בעקבות הסימון ב"רשימות השחורות" של הארגונים הפרו-פלסטיניים; או ציר בית הדין הפלילי בהאג, שהוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. בפרקליטות הצבאית מעריכים שהתובע בהאג לא יתעסק עם חיילים או עם מפקדים זוטרים, מאחר שהם ביצעו את ההוראות שקיבלו בשדה הקרב, וישראל, בינתיים, נהנית עדיין מ"עקרון המשלימות", שלפיו כדמוקרטיה מערבית היא חוקרת, מטפלת ומענישה משפטית בעצמה במידת הצורך, לוחמים ומפקדים שעברו עבירות בלחימה.
החשש הוא שציר בית הדין הפלילי כן יפעל נגד קצינים בכירים שפיקדו על הכוחות, כמו מפקדי אוגדות, אלוף פיקוד דרום או מפקד חיל האוויר, ובוודאי הרמטכ"ל. עד כה לא זיהו במערכת הביטחון והמשפט אינדיקציות להוצאת צווי מעצר, סמויים או גלויים, נגד בכירים אלה, אך איום זה נחשב למשמעותי יותר.
"הליכים פרטניים נגד חיילים וקצינים זוטרים שמטיילים בעולם יכולים להתבסס על פסיקת בית הדין בהאג, עם נימוקים מאותה החלטה ועם ראיות כביכול שנאספו מהרשת או מהתקשורת ונשמרו נגד אותם משרתים", אומרים בצה"ל. "זה לא איום וחיילים יכולים לטוס לטייל בכפוף לאישורים ולהנחיות, אבל הם צריכים להיזהר בפרסומים שלהם ברשתות. לכל חייל וקצין כזה, אם ייעצר בחו"ל או יידרש להתייצב לחקירה וגם אם ירגיש שעוקבים אחריו או מצלמים אותו, ישראל תיתן סיוע משפטי מיידי באמצעות השגרירות המקומית או דרך חדר המצב במשרד החוץ".
המצב הזה עלול להיות נפיץ עוד יותר ככל שהלחימה ברצועת עזה תדעך והאזור ייפתח לסיורים של ארגוני זכויות אדם ועיתונאים זרים באופן חופשי. בהתאם, גובש צוות בין-משרדי נרחב, בהובלת משרדי המשפטים והחוץ ומחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. במקביל, שכרה ישראל שירותים משפטיים מעורכי דין מקומיים בעשרות מדינות בעולם, כדי שיעקבו אחר שינויי חקיקה ופסיקה במדינות אלו באשר לישראל ולדיני הלחימה המקומיים; ינטרו פעילות מקומית שמתגבשת נגד גורמי צבא ומדינה ישראלים; ובמידת הצורך גם ייצגו ויגנו על חיילים וקצינים באותה מדינה.
בצוות הבין-משרדי לוקחים חלק גם נציגי המוסד ושב"כ. הצוות מוציא הערכות מצב עיתיות של דירוגי סיכון לפי נמוך, בינוני וגבוה, היכן משרת בצבא שפעל בעזה עלול להיעצר או להיחקר. כך למשל במדינה כמו דרום אפריקה, מהעוינות לישראל, הוציאו צווי חקירה למפקדים וחיילים בצה"ל שמחזיקים גם באזרחות דרום-אפריקנית, בהם קצין בכיר ששורשיו במדינה זו. "אנחנו דרוכים לראות אילו מדינות הודיעו שיקיימו את צווי המעצר לנתניהו ולגלנט, גם כדי להבין לאן נושבת הרוח", מסבירים בצה"ל.
"במדינות שאינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כמו ארה"ב, סין או הודו", הוסיפו בצה"ל, "יש חקיקה מקומית בנושא דיני הלחימה. זה טוב כי הן לא מחויבות לפעול לפי צווי המעצר אבל עשויה להיות להן חקיקה מקומית".
לגבי משרתי מילואים שלחמו בעזה ורוצים לטוס לחו"ל, ממליצים בצה"ל לבדוק קודם את רמת הסיכון של היעד, מול חדר המצב של משרד החוץ.
בכתבה נרחבת בעיתון ה"וושינגטון פוסט" האמריקני פורסמו אתמול לפחות 11 תיעודים שצילמו חיילי צה"ל במהלך השנה האחרונה בתוך רצועת עזה. הסרטונים כוללים בין היתר פיצוץ והרס מבנים, פינויים המוניים, מבנים בוערים ברחבי הרצועה, מעצר תושבים עזתים שנראים בלבוש חלקי - וגם הצהרות שלפיהן משימתם של החיילים ברצועה היא "לכבוש, לגרש וליישב" את רצועת עזה.
השמות והפנים של חיילי צה"ל המופיעים בכתבה לא טושטשו, שכן התיעודים הופצו על ידם, מה שגורם נזק עצום לישראל, נזק להם עצמם ואף סכנה מפני צווי מעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "מומחים משפטיים שבחנו את הסרטונים אמרו כי במקרים החמורים ביותר החיילים למעשה מתעדים ראיות להפרות אפשריות של החוק ההומניטרי הבינלאומי", נכתב.
