נתניהו משיב לנאום חיות
שני אירועים, וייתכן שאחד נוסף, יכתיבו כיצד יתפתח ובאיזו עצימות קרב הטיטאנים שנחשף לראשונה במלוא עוזו לציבור. הצגת המהפכה של שר המשפטים יריב לוין כבר בשבוע שעבר עורר סערה - שהגיעה לשיאה אמש (חמישי), עם נאומה חסר התקדים של נשיאת בית המשפט העליון - אליו הגיב לוין ואחר הצהריים חיזק אותו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
שני האירועים העיקריים הם תחילת עבודת ועדת החוקה של הכנסת על חוק היועמ"שים אל מול גודלה של ההפגנה שתהיה מחר בתל אביב, בין היתר למען עצמאות המערכת המשפטית. האירוע השלישי, שייתכן ויתרחש כבר בשבוע הקרוב, הוא בעל הפוטנציאל הנפיץ ביותר - פרסום פסיקת בג"ץ נגד המשך כהונתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי כשר הפנים והבריאות.
חוק היועמ"שים יגיע לכנסת
הצעת חוק היועמ"שים של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שפורסמה ביום חמישי תגיע למשכן הכנסת כבר ביום שני. הצעת החוק אמנם פרטית, אבל עוסקת באחד מחמשת המוסדות רבי העוצמה בישראל - מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. מטבע הדברים, הייתה אמורה הצעת חוק כזו שעומדת לשנות, יש האומרים לרסק, את המוסד להיות מוגשת כהצעת חוק ממשלתית לאחר עשרות דיונים.
נאומה חסר התקדים של נשיאת העליון חיות
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
עם זאת, ההערכה של הקואליציה ובעיקר של רוטמן, היא שאם הייתה מוגשת למשרד היועצת המשפטית לממשלה היא הייתה מתקשה לקדם אותה מסיבה של ניגוד עניינים. רוטמן גם זוכר את המהומה שפרצה בכנסת כשהצעת חוק דומה של יו"ר הכנסת כיום אמיר אוחנה נידונה לקריאה ראשונה - וכתוצאה מכך היא הוקפאה.
התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שהטיוטה שלה נחשפה השבוע לראשונה ב-ynet, מצוי בינתיים על שולחנה של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וכבר עוררה ויכוח בין השר לוין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לוין רצה לצמצם את לוח הזמנים עד להפצת תזכיר חוק כדי להביא את הצעתו במהרה לחקיקת הכנסת, לאחר קבלת הערות הציבור. אלא שהחקיקה נכנסה לצנרת המשפטית - וזו לא ידועה כעובדת בקצב בזק.
לוין, הטוען כי ההצעה כבר מעובדת לקראת הגשה, מבקש לקצר את ההליך, אך בהרב-מיארה הסבירה לו שיש עת לכל תזכיר. תשובתה העלתה את חמתו והוא חווה זאת כתקיעת מקלות בגלגלי החקיקה. שר המשפטים, שעורר סערה בשבוע האחרון לאחר הצגת המהפכה המשפטית אותה הוא מעוניין לקדם, מבקש לסיים את הליכי הקריאה הראשונה של הכנסת עד לסיום מושב החורף - וכל עיכוב נראה לו כמה שעשוי לעצור את ההליכים.
5 צפייה בגלריה
לוין רצה לקדם את התוכנית שלו, בהרב-מיארה הבהירה: יש עת לכל תזכיר
(צילום: נחום סגל, אלכס קולומויסקי)
תגובת שר המשפטים לוין לחיות
(צילום: לע''מ)
לאחר נאומה חסר התקדים של נשיאת העליון חיות ותגובתו של לוין, מי שיצא להגנת בכיר הליכוד הוא יו"ר ועדת חוקה רוטמן, שאמר כי "השר לוין עומד באומץ, בגבורה ובנחישות אל מול המתקפות הפרועות שמופנות כלפיו, לצערי גם מצד חיות". הוא כינה את נאום הנשיאה "מופע של ניתוק מוחלט", וטען: "עמדת רובו המוחלט של הציבור בישראל לפיה יש חובה לתיקון שורשי בבעיות מערכת המשפט, לא חדרה אל תוככי היכל השן. זה עשורים חבריי ואני, בכנסת ובארגוני החברה האזרחית, מתריעים על הירידה באמון הציבורי במערכת המשפט. ובכל זאת, אין אדם נתפס על צערו".
הוא קרא לשופטת חיות להגיע אל דיוני ועדת חוקה כדי שתוכל להציג את השקפתה ואת הפתרונות שהיא מציעה למשבר החמור, כלשונו, שמערכת המשפט מצויה בו. "אני מבטיח שהיא תקבל את מלוא הכבוד ואת כל הזמן הנדרש להצעת הפתרונות שלה כמי שעומדת בראש הרשות השופטת. נקיים דיון, יסודי ומעמיק, בלב פתוח ובנפש חפצה ובסופו תתקבל ההכרעה הדמוקרטית. הנחישות שלנו היא להשבת הצדק למערכת המשפט ולחיזוק אמון הציבור בכל מערכות השלטון. זו המשימה אותה הטיל עלינו העם", חתם את הודעתו. אין ספק כי גם רוטמן וגם לוין מבינים שהצעות החוק הללו שנכנסו לצנרת לא ייצאו מהן אותו דבר.
ההפגנות ישפיעו?
מה שעוד עשוי להשפיע על התנגשות הרשויות הוא היקף ההפגנות שיתקיימו מחר בתל אביב, ההוראות שינתנו למשטרה ופעולותיה בזמן אמת. הפגנות אלו עשויות במידה רבה לקבוע את הסנטימנט הציבורי שילווה מעתה את החקיקות הנ"ל. ההפגנות אמורות להקיף את המרכז והשמאל, כאשר אלה מקווים לסחוף גם מצביעי ליכוד מתונים שמעדיפים לשמור את הסדר המשפטי והמשטרתי על כנו.
ההיערכות להפגנה במוצ"ש
(צילום: אדם קוטב)
ההערכה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו, ששבר אחר הצהריים שתיקה והתייחס בין היתר לנאום חיות, לא ירצה לצפות בהפגנה משמעותית, ובעיקר כזו שתקבל תהודה גם בעולם המערבי. במערכת המשפט מנגד מקוים שההפגנות ייצרו לחץ על מיתון משמעותי של החקיקה המוצעת. נתניהו בינתיים מגבה את לוין ואמר כי הוא "ער למחלוקות".
על טענת חיות כי השנה ה-75 למדינה עשויה להיזכר כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה אמר: "ב-50 השנים הראשונות של המדינה (עד המהפכה החוקתית של אהרן ברק) היה איזון, והייתה דמוקרטיה". הוא סיים את דבריו באומרו: "דמוקרטיה תהיה פה גם אחרי הרפורמה, וכך גם הגנה ראויה לזכויות המיעוט".
הכרעה בבג"ץ דרעי
העניין הנפיץ ביותר, שעשוי שוב להביא לעימות חזיתי, הוא פסק הדין בעניינו של דרעי, שיפורסם בקרוב. 11 שופטי עליון יושבים על המדוכה והסיכוי שיכריעו פה אחד קטן מאוד. כל החלטה שיהיה בה כדי להדיח את דרעי מתפקידיו כשר, תצית את הלהבות בין הצדדים הניצים.
פסק דין שיורה לראש הממשלה לפטר את דרעי עלול בפעם הראשונה, מאז קום המדינה, שלא להיות מכובד. אם דרעי ייפסל בשל "חוסר סבירות", נתניהו ולוין עשויים לטעון כי אין זה סביר שבג"ץ יקבל החלטה כזו - והיא לא תכובד. בתגובה הם עשויים להאיץ את חקיקת ביטול עילת הסבירות, שכן הרכב הקואליציה תלוי באריה דרעי, ובמפלגת ש"ס שבראשותו.
