שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע הבוקר (שישי) כי 7,000 צווי הגיוס שהורה השר המפוטר יואב גלנט להוציא לחרדים יישלחו בהדרגה מיום ראשון הקרוב, לפי שיקולי הצבא.
במהלך השבוע הציג צה"ל ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה נתונים עובדתיים, שמהם עולה כי הוא זקוק להגדלת הסד"כ ב-10,000 חיילים לפחות, מתוכם 7,500 לתפקידי לחימה. בהרב-מיארה הורתה כי מתוך 7,000 הצווים, 4,500 יישלחו "ללא תבחינים" - כלומר גם לתלמידי ישיבות. היא קבעה כי עיכוב בהוצאת צווי ההתייצבות או הוצאתם בהיקף נמוך שיפגע באפשרות לעמוד בהתחייבות שניתנה לבג"ץ לגייס 4,800 מלש"בים חרדים, מנוגדים לדין.
בהודעת כ"ץ נאמר כי "שר הביטחון הבהיר כי בכוונתו לקיים שיח מעמיק עם כלל הגורמים כדי לנסות ולקדם פתרון מוסכם, שיאפשר שילוב אמיתי של החרדים בצה"ל כדי להקל את הנטל על חיילי הסדיר, הקבע והמילואים שנלחמים בגבורה ומוסרים את נפשם למען ביטחון ישראל - לצד שימור עולם התורה הכל כך חשוב לזהותנו כעם וכמדינה. שר הביטחון הבהיר כי צה"ל יעשה הכל כדי לאפשר לחרדים מעטפת תומכת שתבטיח את יכולתם למלא את משימותיהם בצה"ל, לצד שמירה על אורח חייהם הדתי".
ואולם, במפלגות החרדיות, שציפו במידת מה שכ"ץ יבטל את שליחת הצווים, או לכל הפחות ישנה את המועד, קיבלו בזעם את ההחלטה. בעיתונות החרדית האשימו את היועמ"שית בהרב-מיארה ביום רביעי האחרון, אך בכיר ביהדות התורה כבר נשמע אחרת הבוקר: "מסתבר שאלה לא היועצת המשפטית לממשלה או גלנט – הליכוד החליט להכריז מלחמה על החרדים".
בכירים במפלגות החרדיות אמרו בשיחות סגורות: "בליכוד מובילים אותנו בכוח לבחירות. אם מה שרוצים בליכוד זה בחירות בעוד כמה חודשים ואז ממשלה בלי הליכוד - זה מה שיהיה".
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד גיבה את החלטת שר הביטחון: "השר כ"ץ, אמרתי בכנסת שאם תשלח את 7,000 הצווים לחרדים - הלוחמים והמילואימניקים יידעו שאתה שם למענם. עשית את זה בלי למצמץ. כבוד". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר: "אני קורא לשר הביטחון כ"ץ ולרמטכ"ל הלוי לשלוח את כל צווי הגיוס ולא לעצור בחצי הדרך. כל חייב בגיוס, חייב בצו. אנחנו במלחמה. זוהי קודם כל חובתכם החוקית, אבל חשוב מכך – הערכית".
יעד הגיוס שהציבו בצבא לשנת הגיוס 2024, שמתחילה ביולי ומסתיימת בסוף יוני 2025, הוא 4,800 מתגייסים חרדים. לפי צה"ל, מדובר בפי שלושה מהשנים האחרונות - אז עמד הממוצע על 1,800. גם על המספר 1,800 ניתן להתווכח, שכן נתונים בשנים קודמות הראו גם מספרים נמוכים הנעים בין 1,200 ל-1,300 מתגייסים בלבד. יחד עם זאת, בהרב-מיארה הבהירה השבוע שהיא סבורה שהיעד של מערכת הביטחון - 4,800 מתגייסים חרדים - אינו תואם את צורכי הצבא, או את ערך השוויון.
אתמול אמרו בצה"ל כי "המבחן הוא לא בשליחת הצווים לחרדים, אלא בגיוסם ושילובם. יוצא צו מעצר לכל מלש"ב חרדי שלא התייצב בחודשים האחרונים לצווים הראשון והשני ששלחנו לו. עד כה יצאו 900 פקודות מעצר כאלה בהליך דומה שמתנהל גם ביחס לכלל המלש"בים. פתחנו השנה מסלולים חדשים ומותאמים טוב יותר לחיילים חרדים, בחיל האוויר ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). כל נער בן 16 וחצי מחויב בתחילת הליך הגיוס כיום, ומקבל צו ראשון. אנו פועלים ביתר שאת לפתוח את החטיבה החרדית הראשונה כבר במחזור הגיוס הקרוב".