המנכ"לית החדשה של משרד החינוך, דלית שטאובר, חוזרת למשרד שאותו עזבה לפני שמונה שנים בתקופה סוערת במיוחד - בין פיטורי המנכ"ל הקודם יגאל סלוביק על רקע חילוקי דעות עם השרה יפעת שאשא ביטון לבין האומיקרון המשתולל ומתווה החזרה ללימודים מרחוק שאושר על ידי קבינט הקורונה לבין בעיות המשרד השוטפות. שטאובר לא זוכה לתקופת חסד וקופצת למים בנקודת זמן שבה משרד החינוך משחק תפקיד קריטי בחיי משפחות רבות בישראל.
מה את חושבת על נסיבות סיום עבודתו של המנכ"ל היוצא?
"אני חייבת להתעסק בעיקר, והעיקר מבחינתי הוא ההתגייסות שלי לסייע לקידום האתגרים הגדולים הניצבים בפני מערכת החינוך".
ובכל זאת?
"אני לא מתייחסת לנסיבות הקודמות. פניי קדימה ואני פה ב-100%. בצו השעה התגייסתי כדי לסייע בקידום האתגרים הגדולים והחשובים האלה, ואני חושבת שאלה הנושאים החשובים שיש להתמקד בהם".
האם מי שלא מיישר קו עם מדיניות השרה צריך ללכת?
"יש תפקיד לשר, לקבוע חזון ומדיניות. תפקיד המנכ"ל להוציא את המדיניות שלו לפועל. כל זמן שמזדהים עם המדיניות אין כל בעיה".
ואם לא מזדהים עם המדיניות?
"כל אדם צריך לעשות את השיקולים שלו. מצד אחד ליישם מדיניות ממשלה ומצד שני מדיניות ממלכתית לטובת הציבור. כל אחד קובע לעצמו היכן הקווים האדומים שלו לפי סט הערכים האישיים שלו".
האם את בעד התחסנות בבתי הספר?
"חד-משמעית כן. בתי הספר הם מקום שראוי לחסן את הילדים. תמיד זה היה ראוי, וגם עכשיו זוהי מדיניות השרה. חשוב לחסן את הילדים בתוך בית הספר כדי להבטיח שגרה ורצף לימודים, והמשרד שותף למהלך של מתן חיסונים בבתי הספר".
שרת החינוך אמרה שחיסונים בתוך בתי הספר זה "פשע". מה את חושבת?
"שרת החינוך חזרה ואמרה שזו הייתה התבטאות לא מוצלחת. היא התחסנה, משפחתה מחוסנת, ובתי הספר פתוחים לחיסונים כדי לשמור על בריאות התלמידים ולאפשר רציפות למידה. שרת החינוך אמרה לא פעם שהיא חושבת שחשוב לחסן את הילדים בתוך בתי הספר. ושוב, מתוך תפיסה חינוכית ברורה שצריך לעשות הכול, אבל הכול, כדי להבטיח את פעילותם הסדירה של בתי הספר. אנו רואים את ההשלכות הקשות של הסגרים והלמידה מרחוק בתופעות הסיכון ובביטויי האלימות התכופים והמוקצנים בתקופה האחרונה".
האם משרד החינוך ערוך למצב של סגר ומעבר ללמידה מרחוק?
"יש לנו המון ניסיון שנצבר בתקופת הסגרים הקודמים, ואנחנו ערוכים טוב יותר. יחד עם זאת, אנחנו מאמינים בכל לב שיש חשיבות עצומה להשארת מערכת החינוך פתוחה. ללמידה מרחוק יש ערך, אבל היא אינה מחליפה למידה עם מגע אישי בבית הספר ותמיכה חברתית".
איך את מסבירה את השיעור הנמוך של הילדים המתחסנים?
"יש 21,000 ילדים מחוסנים, מתוכם 2,000 ביומיים האחרונים מאז שאחיות בריאות הציבור נכנסו לבתי הספר. משרד החינוך תמיד איפשר חיסונים בבתי הספר, מאז שהיינו תלמידים. יש לזה חשיבות, ההורים עסוקים, יש קבוצות שונות ופערים בחברה הישראלית. ההבדל הפעם הוא שאין יותר אחיות בבתי הספר ומשרד הבריאות היה צריך להיערך לוגיסטית".
מתנגדי החיסונים שהשתלטו על השיח מצליחים להשפיע על הורים לא לחסן את ילדיהם?
"אני לא יודעת. באופן אובייקטיבי, כיוון שהחיסון לקורונה חדש יחסית וגם הרופאים אומרים שהם לא יודעים הכול לגביו, אני מבינה את ההתלבטות. אבל ברגע שה-FDA אישר את החיסון ואנחנו רואים את התפקוד שהוא מאפשר כתוצאה משיעורי התחסנות גבוהים, אני מאמינה במערכת ובחשיבות ההתחסנות".
מה משרד החינוך עושה כדי להגדיל את שיעורי ההתחסנות?
"נצא בקמפיין הסברה להנגשת המידע לגבי החיסונים, הקפדה על הכללים וחשיבות אורחות חיים לשמירה על הבריאות. התגייסנו למלא את החלטת הממשלה במלואה ונמלא את התפקיד שלנו ב-100% ולא אחוז אחד פחות".
מה דעתך על צוותי הוראה שאינם מתחסנים?
"יש מעט כאלה, בסביבות 230. זו מדינה דמוקרטית. מי שלא מתחסן ולא נבדק, נשאר בבית ועל פי החלטת הממשלה אינו מקבל שכר. אנחנו מוצאים פתרונות למילוי מקום".
מה ידוע לכם עד כה לגבי הנזק הלימודי והרגשי שנגרם לתלמידים בתקופת הקורונה?
"אנחנו שומעים ממנהלים ומורים על עלייה גדולה בהיקף ההתנהגויות הקיצוניות. יותר אלימות, גם ברשת, יותר אלימות מינית, יכולת הקשב והריכוז השתבשה וילדים חווים דיכאון וחרדה. השגרה שלהם השתבשה במשך תקופה ארוכה, ילדים מאבדים הרגלי שינה ואכילה. זו הסיבה ששרת החינוך מטיפה כל הזמן שבתי הספר צריכים להיות פתוחים. בריאות הילדים זה לא רק הקורונה אלא גם בריאות נפשית וחברתית, וביטחון שלהורים תהיה פרנסה".
היה מחדל בחוסר המוכנות?
"ללא ספק מדינת ישראל לא הייתה מוכנה במיטבה לנגיף הקורונה וחשפה את החולשה של מערכת החינוך בשימוש בטכנולוגיות, ואת הפערים של מורים וילדים שלא היו מצוידים מבחינה טכנולוגית. כשמדינה מחויבת בחינוך חובה ומכריזים על למידה מרחוק - צריך לוודא שלכל ילד יש אפשרות. מעבר לכך, הילדים לא הוכנו ללמוד באופן עצמאי. חשוב לשמור על למידה היברידית בלי קשר לקורונה, הטכנולוגיה תכין את התלמידים לאתגרי העתיד ולכן צריכה להיות מאומצת גם בשגרה".
את חושבת שהתקופה הזו תשאיר חותם על הילדים?
"נפעל להוציא את הילדים האלה חזקים ומחוזקים, אבל זה מחייב כל מורה לתשומת לב גדולה מבעבר. לא לפספס אף תלמיד, לאהוב ולהיות קשוב לצרכים".
איזו מערכת חינוך מצאת עם שובך ללשכת המנכ"לית?
"הדבר הבולט ביותר שמצאתי היה שמידת האמון במערכת מצד הציבור ומצד המנהלים במשרד החינוך פחתה מאוד לאורך השנים. יש לנו מטלה חשובה לבנות מחדש את האמון הזה, שנפגע בגלל חילופי שלטון תכופים, תקופה ארוכה ללא תקציב וקשיים אובייקטיביים. ככל שהאמון במערכת פוחת - מעמד המורה יורד, ויש יותר התערבות של ההורים".
לאחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר מקרים של מורים ואנשי חינוך שחשודים בהטרדה מינית.
"כל מקרה כזה כמובן חייב להיות מטופל במלוא החומרה. העניין הוא איך מונעים מהדבר הזה להיכנס למערכת. התופעות האלה בשוליים אבל כל אחת היא יותר מדי. כאנשי חינוך כולנו חייבים להיות בטוחים שמוגנות הילדים מובטחת ושהם לא מנוצלים לרעה. חשוב לבצע מבחני אישיות כתנאי קבלה ללימודי הוראה, ונקדם זאת".
ומהצד השני, מנהלים ומורים מתלוננים שאין להם כלים להתמודד עם תופעות אלימות.
"אכיפה היא חובה, אבל כשלב אחרון. קודם צריך להכשיר צוותים לטפל בבעיות. במערכות חינוך שהדגישו היבטים רגשיים-חברתיים רואים את ההשפעה לטובה על הילדים. צריך לשלב בכל תחומי הדעת את השפה הרגשית ולא להסתפק בשיעור חינוך, אלא כחלק מהשפה הארגונית של בית הספר. השרה נתנה מענה מיידי בתקציבים על מנת שבתי הספר יביאו אנשי מקצוע לסיוע ולרכוש סדנאות לתמיכה בהיבטים האלה".
האם תוכנית הלימודים במערכת החינוך עדיין רלוונטית ומכינה את התלמידים לאתגרי המאה ה-21?
"מערכת החינוך שלנו היא משחתת מאוד כבדה. יש איים של חדשנות, אך ללא ספק נדרשות התאמות רבות מאוד כדי להפוך אותה לרלוונטית ומשמעותית מבחינת היקף תוכניות הלימוד, נושאי הלימוד והיקף הבחינות. נמצא את המודל הנכון, ואנחנו מכינים תוכנית עדכנית בהנחיית השרה".
יש מי שחושש שהמודל החדש יתעדף את המקצועות הריאליים וידחק את מדעי הרוח.
"מקצועות מדעי הרוח יקבלו חשיבות ומשקל. היום יש הבנה עמוקה כמה מדעי הרוח תורמים לרווחה של האדם, וגם בלימודי הנדסה במוסדות להשכלה גבוהה מחייבים ללמוד תחום זה".
אי אפשר שלא לתהות - למה היית צריכה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
"בחינוך יש תמיד מה לשפר, ובשעה שהתגלו כל כך הרבה קשיים ואתגרים לא יכולתי לעמוד מנגד. באתי בתחושת שליחות ומחויבות עמוקה למדינה והכרה שיש כאן הזדמנות להשפיע על איכות החינוך בישראל".