(צילום: נויל האריס)
למרות שבשעת כתיבת הדברים האלה עדיין איננו יכולים לצאת מהמלון, משיחות טלפון עם תושבים נראה שהיום הרביעי ללחימה הביא איזשהו שביב של אופטימיות לתושבי קייב. זאת בעקבות הסכמתם של הנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין להתפשר על מקום הפגישה בין המשלחות שידונו בהפסקת אש, ממש על הגבול בין בלארוס לאוקראינה.
הסיבה לאופטימיות של אוקראינים רבים היא לאו דווקא הסיכוי שהשיחות האלו יניבו הפסקת אש, אלא מפני שהן מראות שפוטין מוכן להתגמש. ואם פוטין מתגמש, סימן שהפלישה לאוקראינה לא מתנהלת כפי שתכנן ואולי גם מפני שהתגובה הבינלאומית היא קשה ונחושה מכפי שרוסיה צפתה.
פוטין דרש תחילה שהמשלחת האוקראינית למשא ומתן תבוא למינסק, בירת בלארוס. כלומר, תלך לקנוסה ותנהל את השיחה בבירה של המדינה שממנה הותקפה אוקראינה יחד עם התקיפה הרוסית. במזרח אירופה מבינים מצוין מה זה לשאת ולתת בבירה של המדינה שתקפה אותך: זוהי כניעה ברורה. אבל זלנסקי לא הסכים להתכופף אפילו כשהמשלחת הרוסית לשיחות הגיעה למינסק, ושיגרה אולטימטום לקייב – עליכם להגיע לכאן עד 15:00 אחר הצהריים. זלנסקי לא ויתר, אז פוטין ובעל בריתו אלכסנדר לוקשנקו, הדיקטטור של בלארוס, הציעו הצעה חדשה – לקיים את השיחות ממש על גבול בלארוס-אוקראינה.
זלנסקי הסכים, אבל רק אחרי שלוקשנקו התחייב בפניו שבשעת השיחות שום כלי מלחמה אווירי או יבשתי, כולל טילי שיוט, ארטילריה או הליקופטרים, לא יתרומם מאדמת בלארוס. אם יעמוד לוקשנקו בהתחייבותו, מה שעדיין לא ברור, פירוש הדבר שטילי השיוט שמשגורים מבלארוס לעבר קייב, שאותם אנחנו שומעים בלילות נוחתים בזה אחר זה במחנות הצבאיים סביב קייב, יפסיקו לנחות. כבר כמה שעות יש כאן שקט, בערב של יום ראשון, ואולי יהיה לנו גם לילה שקט.
זלנסקי אומר במפורש שהוא לא מאמין בשיחות עם רוסיה, אבל מאחר שהוא היה הראשון שהציע להידבר עם פוטין אחרי הפלישה, הוא לא יכול לסגת. את הסקפטיות שלו לגבי התוצאות הוא לא מסתיר.
המשלחת האוקראינית תצא מחר לגבול בלארוס ובוודאי תפגוש טורי שריון, טנקים ונגמ"שים רוסיים בדרך. מעניין מה יקרה אז. ההתפתחות השנייה שכדאי לשים לב אליה היא שפוטין העמיד את כוחותיו האסטרטגיים, כולל היחידות המפעילות נשק גרעיני, ב"כוננות מיוחדת". זו הדרגה הגבוהה ביותר של כוננות של הכוחות האסטרטגיים. פוטין עשה זאת כדרכו בימים האחרונים בהצגה מבוימת היטב כשהוא מנחית את ההוראה על שר ההגנה סרגיי שויגו ועל הרמטכ"ל ולרי גרסימוב, שהאזינו לו בפנים קפואות. רשתות הטלוויזיה הרוסיות שידרו את האירוע.
ככל הנראה פוטין נקט בצעד הלא שגרתי והמסוכן הזה כדי לאותת לנאט"ו שלא תנצל את המשבר כדי לתגבר יתר על המידה את כוחותיה במדינות מזרח אירופה, כמו פולין ורומניה, ולא תשלח את כוח ההתערבות המיוחד של נאט"ו לארצות אלה. אולי יש כאן גם איתות לאמריקנים שלא יישלחו מערכות נשק כבדות יותר לצבא האוקראיני כדי לעזור לו להילחם בכוחות הרוסיים הפולשים. אבל במצבים כאלה, מיסקלקולציה היא אפשרית וקריאה לא נכונה של כוונות היריב עשויה לגרום להסלמה שאף אחד לא רצה בה. וכשמדובר באפשרות אפילו תיאורטית רק של הפעלת נשק גרעיני, כל צעד, אפילו אם הוא נועד לשמש איתות או רק לצרכי הרתעה, המערב צריך להתייחס אליו ברצינות גבוהה ובדאגה.
קרבות ברחובות אוקראינה
(מתוך טוויטר)
בינתיים, כאן בקייב אנחנו בעוצר מוחלט. אין כלב ברחובות, תרתי משמע, רק אמבולנסים ורכבי ביטחון ומשטרה שנוסעים במהירות עצומה עם יבבת צופרים לשוליים החיצוניים של העיר שבהם כנראה מתנהלת לחימה. הסיבה לעוצר הזה היא שראש העיר ויטלי קליצ'קו, כנראה בתיאום עם הצבא ועם שירות ביטחון הפנים האוקראיני, החליט לטהר את העיר מצוותי הכוחות המיוחדים הרוסיים הלא רבים שהצליחו לחדור לעיר ולבצע יחד עם משת"פים אוקראינים פרו-רוסיים פעולות חבלה קטנות וירי שנועדו להפחיד את התושבים ולזרוע אי-יציבות.
כל עוד התסובבו אנשים ורכבים תמימים ברחובות, כוחות הביטחון האוקראיניים לא יכלו להבדיל בין אויב לאזרח מן השורה או צוותי עיתונות. לכן, ניתנה הוראה לסגור את כל בתי המלון פיזית וגם על האזרחים נאסר לצאת אפילו למדרכה שבפתח ביתם. ואמנם, במשך הלילה שמענו כל הזמן פרצי אש שלהערכתי נבעו מעצבנות ומזיהוי מוטעה של כוחות הביטחון האוקראיניים. אני מגיע למסקנה הזאת מפני שלא שמעתי חילופי אש, אלא רק פרצי אש ואחר כך שקט.
אבל בצהריים יצא קליצ'קו בהכרזה מצולמת בווידיאו ששודרה במדיה האוקראינית, שבה הכריז ששום אויב כבר לא נמצא בתוך העיר קייב וכי הם התגברו במשך הלילה והבוקר על הגורמים העוינים שחדרו לעיר. ואמנם לא שמענו יותר במשך היום אתמול אש נשק קל בתוך קייב, כפי שהיה בשני ימי הלחימה הראשונים.
במקביל הולך ומתבהר מדוע המבצע הרוסי, בינתיים לפחות, לא השיג אף אחד מיעדיו. ראשית, מפני שהמודיעין הצבאי הרוסי כנראה לא העריך נכונה את המוטיבציה ואת יכולות הצבא האוקראיני לנהל מלחמה זעירה נגד טורי השריון והלוגיסטיקה שחדרו לשטח אוקראינה. המודיעין הרוסי הצבאי והאזרחי גם לא העריך את החוסן האזרחי של מרבית אזרחי אוקראינה ואת מידת נכונותם לתמוך בממשלה.
אתמול ראיתי בהשתאות את יריבו הפוליטי של זלנסקי, הנשיא לשעבר פטרו פורושנקו, נושא בריאיון ל-BBC נאום חוצב להבות בגנות הרוסים ובזכות ההתנגדות העיקשת בכוח הנשק לכוח הרוסי הפולש. פורושנקו הפסיד בבחירות לזלנסקי מפני שהואשם שהוא אוהד רוסיה ומושחת. הוא אף נאלץ לברוח מאוקראינה, אבל חזר אליה בסופו של דבר. אתמול, כששלושה שומרים חמושים מכף רגל ועד ראש עומדים מאחוריו, הוא נשמע כמו התומך הכי נלהב של הממשלה הנוכחית, וקרא לאמריקנים, לאירופים ולבריטים לספק לאוקראינים נשק כדי שיוכלו "לתת גיהינום" לכוח הרוסי הפולש. הריאיון הזה מראה שפורושנקו מבין לאן נוטה הרוח באוקראינה וכי התמיכה בממשלה ובעצמאותה של אוקראינה היא חזקה מכפי שהעריכו לא רק הרוסים, אלא גם הוא ואנשיו.
5 צפייה בגלריה
הרוסים לא רוצים לראות גופות של אוקראינים תמימים. מפגינה במוסקבה נגד המלחמה
(צילום : AP )
הסיבה השנייה להתנהלות האיטית של מבצע הפלישה הרוסי הוא שפוטין והגנרלים שלו נתנו כנראה הוראה חד משמעית לכוחות שלהם לבחור צירים שעוקפים את היישובים, את הערים והיערות הגדולים ולא להסתבך בלוחמת שריון בתוך השטחים הבנויים. הצבא הרוסי עושה את זה לא רק משיקולים צבאיים טקטיים אלא כדי לא לגרום לאבדות בקרב האוכלוסייה האוקראינית. לא רק שפוטין לא רוצה להיות מואשם בפשעי מלחמה, אלא הוא גם חושש מדעת הקהל הרוסית, שלא רוצה לראות חיילים רוסים הרוגים, שבויים ופצועים. אותה דעת קהל רוסית שחשובה מאוד לפוטין גם לא רוצה לראות גופות של אזרחים אוקראיניים תמימים. לרבים ברוסיה יש קרובים באוקראינה וההיפך.
פוטין עצמו אמר שהעם האוקראיני הוא בעצם חלק מהעם הרוסי. פוטין לא רוצה להרוג אוקראינים, הוא רק רוצה לשלוט בהם, והוא רוצה להשיג את השליטה הזאת לא על ידי טנקים שישעטו ברחובות קייב וחרקוב וייעשו חורים בקירות בתותחיהם, אלא הוא רוצה להחליף את השלטון בשלטון נאמן לרוסיה ולסגור חשבון עם זלנסקי ואנשיו. האמצעי להשגת מטרה זו הוא נטרול הצבא האוקראיני בהנחה שכאשר הצבא האוקראיני יפסיק להילחם, גם האזרחים המתנדבים יברחו ולזלנסקי לא תהיה ברירה אלא לברוח או לפרוש, ואז ייכנס פוליטיקאי פרו-רוסי לארמון הנשיאות ולמשרד ראש הממשלה. אלא שבינתיים פוטין לא מצליח לנטרל את הצבא האוקראיני, שמדי לילה אנחנו רואים משגר רקטות גראד לעבר הכוחות הרוסיים שנמצאים במרחק של כ-30-20 ק"מ מקייב ומיירט טילים בליסטיים וטילי שיוט שהרוסים משגרים.
הסיבה השלישית שמעכבת את התקדמות הרוסים היא טקטיקה נבונה של האוקראיניים, שבמקום לנסות להתעמת ישירות עם הכוחות הרוסיים המתקדמים, הם נותנים לגדודים המסתערים הרוסים של טנקים ונגמ"שים לעבור אותם ואז מתוך היערות ומבין הבניינים הם תוקפים אותם במטחים של טילים נגד טנקים מסוג ג'אוולין ולאו שקיבלו מהאמריקנים. המטחים האלו עושים שמות במכליות הדלק ובנגמ"שי הלוחמים שמלווים את השיירות הלוגיסטיות. ראינו לפחות צילום וידיאו אמין אחד של שיירה כזאת שהושמדה מצפון-מזרח לקייב, בעיירה קטנה, והמראה די קשה. נראה שהרבה לוחמים רוסים נהרגו שם. הסרט נראה אותנטי, כמו רפרטואר הקללות של הצלם שנשמע ברקע.
לא צריך להיתפס לגלוריפיקציה והערכת יתר של הצבא האוקראיני. נראה שאין להם מנגנון מסודר של פיקוד ושליטה והממשלה בקייב כנראה לא ממש יודעת מה קורה בחזיתות השונות של שלושת צירי השליטה. אבל הכוחות בשטח עושים את שלהם. המודיעין הצבאי האוקראיני למעשה כמעט לא קיים ובוודאי שאינו מתפקד, אמר לי גורם מוסמך המכיר היטב את העניינים כאן בקייב, אבל כאן נכנסים האמריקנים לפעולה, והם מספקים לאוקראינים מידע טוב, מדויק ובזמן אמת על מהלכי הרוסים, על מיקום כוחותיהם ועד כמה הכוחות האוקראיניים שבשטח אכן מצליחים לעכב אותם.
תחום נוסף שבו האמריקנים עוזרים לאוקראינים הוא באספקת תחמושת. מספר הטילים נגד טנקים החדישים מדגם ג'אוולין שעושים שמות בטנקים ובנגמ"שים הרוסיים הולך ופוחת במהירות גדולה מאוד וכך גם רקטות ה-RPG שבתחילת הלחימה נראה היה שלצבא אוקראינה יש מספיק מהם, אבל כעת מסתבר שלאוקראינים חסרים לא רק טילי ג'אוולין נגד משוריינים וטילי סטינגר נגד מטוסים ומסוקים, אלא גם RPG 7 הפשוט והישן שעדיין מוכיח את יעילותו. לכן הודיעו אתמול גרמניה והולנד שהן יספקו לאוקראינה מאות רקטות RPG דרך שטחה של פולין.
השורה התחתונה היא שהאוקראינים בינתיים מחזיקים מעמד, אבל הרוסים התחילו אתמול לפגוע בתשתיות חיוניות של אוקראינה, כנראה במטרה להלך אימים על האוכלוסייה. הם פגעו באמצעות טיל בליסטי במאגר דלק ענק מדרום-מזרח לקייב שעולה באש מאז שעות הלילה ועשן שחור כבד מיתמר מעליו עד כדי העיירה וסיליקוב שהוא נמצא בקרבתה. בסיום יום הלחימה הרביעי, הצבא הרוסי מכתר את שתי הערים הגדולות של אוקראינה – קייב וחרקוב – וכך גם בכמה ערים בדרום המדינה, שהמצב בהן לא ממש ברור לי.
