בשבוע שעבר, בעוד המורדים הסורים רשמו ניצחונות מרשימים נגד כוחות המשטר, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת יחד קראו להפסקת אש והשגת "פתרון מדיני בין כל הגורמים בסוריה".
מדוע שמגיני העולם החופשי ירצו להציל את אחד הדיקטטורים הגרועים בעולם, בעל ברית של רוסיה ואיראן? מה מוביל את המעצמות המערביות לשתף את אסד ב״פתרון מדיני” בסוריה?
התשובות לשאלות אלו טמונות בהגדרה מחדש של המילה "דיפלומטיה". מה שהמערב ראה פעם כלי להבטחת ניצחון לצד הצודק במלחמות, נתפס כיום כאמצעי העיקרי להפסקת מלחמות לחלוטין, ללא שום קשר למנצח.
הגדרה חדשה זו הייתה ברורה לחלוטין בדיפלומטיה של אמריקה כלפי מלחמתה של ישראל עם איראן וגרורותיה. במקום לראות במלחמה הזדמנות לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולהנחית מכה כואבת לאויביה הרוסים והאירנים של ארה״ב, ממשל ביידן פעל לעצור את ישראל, אפילו במחיר תחיית חמאס וחיזבאללה.
"לקחת את הניצחון"
לאחר יירוט מאות הטילים הבליסטיים שנורו לעברנו על ידי איראן, הנשיא ביידן דחק בישראלים "לקחת את הניצחון" ולא להגיב בצורה מסיבית מדי. כאשר, לאחר שחיזבאללה ירה 8,000 רקטות לעבר ישראל ועקירת 100,000 תושבי הצפון, ישראל סוף סוף החזירה, ביידן הציע הפסקת אש של שלושה שבועות. מטרת הדיפלומטיה האמריקנית לא הייתה לתמוך בניצחונו של בעל ברית דמוקרטי על אויבי ישראל וארצות הברית כאחד, אלא להפסיק את הלחימה בכל מחיר.
למרות מאמציו ללחוץ על ישראל לקבל הפסקת אש, אפילו עיכוב אספקת התחמושת החיונית לצה"ל, ביידן זכה לגינוי נרחב על אי סיום המלחמה. כותבי טורים ופרשנים שמאלנים תמימי דעים גינו את ביידן על כך שלא ניתק את כל אספקת הנשק לישראל. כישלונו לא היה בעזרה להנחית מכה אנושה לאיראן וליצור הזדמנויות חדשות לשלום, אלא שלא לקשור את ידיה של ישראל לחלוטין.
חזרה להגדרה המסורתית של דיפלומטיה
זוהי סטייה רדיקלית מהתפיסה המסורתית של דיפלומטיה ככלי לנצח במלחמות, לא להפסיק אותן בטרם עת. אם מנהיגי המערב של היום היו בתפקידם במהלך מלחמת העולם השנייה, יתכן שהצרפתים היו מדברים היום גרמנית והפיליפינים, יפנית.
להגדרה מחדש של הדיפלומטיה היו מקורות רבים. הסתבכות הערוכה והכושלת של ארה״ב בווייטנאם, עיראק ואפגניסטן הוציאו שם רע למלחמה, וכך גם האוניברסיטאות המובחרות, שבמקום להדריך סטודנטים כיצד העולם באמת עובד, הקסימו אותם ב"לימודי שלום". ומעטים, אם בכלל, מנהיגים מערביים היום לבשו אי פעם מדים ונשאו נשק. המלחמה שהם שונאים ויעשו הכל כדי להימנע היא מלחמה שהם מעולם לא נלחמו.
עם זאת, בקרוב השינוי עשוי להגיע. עם ממשל חדש בבית הלבן וחזרה להגדרה המסורתית של דיפלומטיה. מנהיגי המערב עשויים להטיל מחדש סנקציות ענישה על איראן ושוב להרתיע אותה באמצעות אופציה צבאית אמינה. אפשר במידה ניכרת לחסל את חמאס ולהוריד את חיזבאללה על ברכיו. המערב יכול לנצל את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות היחלשותן של איראן ורוסיה ולפעול להשגת הסכם סעודי-ישראלי. ובמקום לקרוא להפסקת אש ולאפשר לאסד לשרוד, ארצות הברית ובעלות בריתה יכולות להציע למורדים הסורים את הגיבוי שהם צריכים כדי לזכות.
