אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין, החל בחודשים האחרונים בתהליך "מתיחת פנים" למערך בקרת הגבולות של ישראל. הוא שיתף כי "אני רוצה שבקר גבול בישראל יהיה מקצוען ויצמצם למינימום את הטעויות וסירובי הסרק, ובאמת להתמקד באלה שבאו לכאן להשתקע באופן לא חוקי או שמהווים איום ביטחוני או פלילי".
סיסו, שנכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, הוסיף כי "השאיפה שלי היא שביקורת הגבולות בישראל תיראה כמו ביקורת גבולות בארה"ב, אירופה ואוסטרליה. אני אומר לבקרים: 'תהיו אדיבים, מחבקים ובעלי סבר פנים יפות, לצד סינון מקצועי ואסרטיבי'. אתה יכול להגיד לבן אדם: 'אתה לא נכנס לישראל' בצורה יפה. אתה יכול לשאול שאלות בצורה אדיבה. אתה יכול לעשות אותו דבר כמו במדינות אחרות".
כל מי שנוסע לחו"ל או חוזר מחופשה נתקל בהם. נכון שבשנים האחרונות עמדות ביקורת הגבולות העצמיות מפחיתות את המפגש איתם, ועדיין, אין נוסע שלא מזהה את בקרי הגבול של רשות האוכלוסין וההגירה. בקרי הגבול, בעברם שוטרי משטרת גבולות, עברו לא מעט מהפכים בעשרים השנים האחרונות, אבל נדמה שבחצי השנה האחרונה משהו עובר על ביקורת הגבולות. משהו אחר, טוב יותר.
כניסתו של סיסו לתפקיד לפני כחצי שנה היוותה נקודת מפנה דווקא בצומת הזה, במעבר הגבול. סיסו, עד לא מזמן סמנכ"ל קונסולרי במשרד החוץ, מכיר היטב את העבודה בשדה התעופה, אך מהצד השני. הוא היה זה שמטפל בתלונות מהשגרירויות על יחס לא נאות לאזרחים זרים, שלא אחת גרם למשברים דיפלומטיים עם מספר מדינות - האחרונה שבהן היא אוקראינה, שאיימה לבטל את הפטור מוויזה לישראלים בגלל ריבוי הגירושים של אוקראינים שנכנסים לארץ והשפלות של בקרי הגבול.
בקרי הגבול, שעובדים מסביב לשעון, הם הפנים הראשונות שבהם נתקלים הנכנסים לישראל, מחציתם תיירים זרים. הם סנן הכניסה הראשון למדינה ונאלצים להתמודד עם עשרות סוגיות ביום ולקבל החלטות אם לאפשר לאזרח זר להיכנס לארץ או להעבירו לתשאול. הבקרים צריכים להבין בין היתר האם אזרח זר הוא תייר תמים או אדם שרוצה להשתקע בישראל. הם צריכים גם לסנן גורמים פליליים או אנשים שמהווים איום ביטחוני.
בחודש יוני השנה, לאחר מיפוי הצרכים, הורה סיסו על מתיחת פנים למינהל ביקורת הגבולות. מתיחת הפנים נועדה לחזק את בקרי הגבול מצד אחד, ובמקביל, להפוך את המפגש של הנוסעים עם ביקורת הגבולות לקל, פשוט, מהיר ובעיקר אדיב יותר. ההנחיה של סיסו לבקרים היא לשמור על איזון ושילוב בין שמירה על גבולות המדינה לבין שירות מיטבי, אדיב ומחבק לבאים בשערי ישראל.
בשבועות האחרונים עוברים הבקרים ימי עיון והכשרות בנושא שיפור השירות לכללי סוגי האוכלוסיות - ישראלים וזרים - בדגש על יחס ואדיבות. הם עוברים סימולציות וסדנת שירות. במקביל, בחנה הרשות את כל עילות הסירוב של הנכנסים לארץ, וביטלה כמה מהן.
בין היתר הוחלט גם לחזק את מעמדו של בקר הגבול. הרשות עובדת על עיצוב מדים חדשים לבקרי הגבול שיהיו דומים לבקרים במדינות אחרות. לשם כך שכרה הרשות סטייליסטית שמעצבת מדים חדשים בסגנון המדים של בקרי הגבול באוסטרליה, גרמניה, איטליה ועוד. עד סוף השנה ייכנסו המדים החדשים לשימוש.
בשל מחסור בבקרי גבול החליטה הרשות על קמפיין רחב היקף לגיוס 250 בקרים חסרים בכל 22 מעברי הגבול. בין השאר, מציעה רשות האוכלוסין וההגירה לבקרים מענק עבודה של עד 40 אלף שקלים; סטטוס עובד מדינה מהיום הראשון; ביצוע ביקורת גבולות בקרוזים; תנאים סוציאליים טובים; סבסוד ארוחות ועוד.
"בקרי הגבול שלנו הם הפנים שלנו, ולמעשה, הם הפנים של המדינה מול כל נוסע שנכנס לישראל או שיוצא ממנה. ההשקעה בעובדים הללו ובנושא כולו היא חובתנו. החלטתי עם כניסתי לתפקיד לשנות את המשוואה - אם דורשים מבקרי הגבול לתת את כל כולם לעבודה, אנחנו נתחייב גם להעניק להם את כל מה שנדרש כדי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר", הוסיף סיסו.
לא פחות חשוב מכך, מושקע כסף רב לשיפור חווית הנוסעים המגיעים לארץ וממתינים לתשאול. המחזה הלא נעים של עשרות זרים ממתינים בכניסה לארץ בשעה שהישראלים ממהרים להיכנס בגבולות המדינה - מופסק. הוקם אוהל המתנה מרווח וממוזג לממתינים לתשאול שבו הוצבה עמדה קבועה עם כריכים ושתייה. בהמשך ייבנו 12 חדרי תשאול.
