בימים האחרונים דובר על ניסיונות הגעה להסכם בזירה הצפונית. מצד שני, בימים האחרונים נרשמה גם הסלמה מול חיזבאללה. לפי נתונים אחרונים מסוף ינואר, מספר העקורים מעיירות דרום לבנון הגיע ל-83 אלף עקורים. חלקם מצאו מקלט אצל קרובי משפחה בעיירות בטוחות יותר בלבנון, ואחרים מצאו מחסה במקלטים מיוחדים שהוכנו עבור העקורים. צפו בפינת העולם הערבי של ynet "יא אללה":
לפי פרסומים אחרונים, מעיירות הגבול באזור צור, נעקרו 90% מהתושבים. רבים מהעקורים נמצאים כבר שבועות רבים בתנאים לא קלים, ללא עבודה ולא תמיד עם פתרון עבור הילדים. סיטואציה המוכרת גם לנו מהצד הישראלי. יש לציין כי חלק מהתושבים הלבנונים שכבר נעקרו מבתיהם, נאלצו לפי דיווחים לעזוב שוב, אחרי שגם העיירות שעברו אליהן הפכו יעד לתקיפות.
רחובות הכפרים בדרום לבנון ריקים. בדיווחים של רשתות התקשורת השונות מרחובות עיירות הגבול הלבנוניות, ניתן להבחין באווירה המתוחה. למרות זאת, יש תושבים מדרום לבנון שבכל זאת בחרו להישאר בביתם ובעבודתם, אם זה מסיבות כלכליות שלא מאפשרות להם לעזוב ואם מתוך אידיאולוגיה.
"אל-אחבאר" הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה פרסם בתחילת החודש כתבה על האנשים שדווקא בחרו להישאר. הכתבה פורסמה בתגובה לדבריו של איתן דוידי, יו"ר מושב מרגליות שבצפון. דוידי התראיין לא מעט מתחילת המלחמה והפך לדמות מוכרת גם בצד הלבנוני בעקבות דרישות שלו להרחיק את ארגון הטרור חיזבאללה מהגבול ולהשמיד תשתיות טרור. הכתבה ב"אל-אחבאר" ניסתה להראות את האיתנות של תושבי העיירה חולא בדרום לבנון ואת העסקים שנותרו פתוחים, והופיעו בה בין היתר שני אחים: חוסיין ואחותו מנתהא, שסיפרו שהם לא מתכוונים לעזוב. שבוע אחרי שפורסמה הכתבה ב"אל-אחבאר", דיווח העיתון כי חוסיין נהרג בתקיפות ואחותו נפצעה.
ערוץ "אל-ערבי" פרסם בימים האחרונים כתבה על הפגיעה בשגרת החיים של הילדים מכפרי ועיירות דרום לבנון, שבתי הספר שלהם נסגרו ונאלצים ללמוד מרחוק. בכתבה שוחחו עם נערה שאמרה: "אלה לא חיים רגילים, אנחנו כילדים אמורים ליהנות מחיי חברה".
עם הימשכות הלחימה, נשמעות בשבועות האחרונים יותר ויותר קריאות מצד תושבים מדרום לבנון המתנגדים למלחמה רחבה. רבים מהם חוששים להגיד זאת בפומבי, בגלל אווירת ההפחדה באזור, אבל בתקשורת הערבית פורסמו בעילום שם אמירות כמו: "אנחנו לא רוצים שום דבר מהמדינה חוץ מעצירת המלחמה, כדי שנוכל לחזור לביתנו ולאדמתנו" או "ישראל היא האויב של כולנו ותוקפת את ריבונותנו מדי יום, אבל אנחנו עייפים". רבים גם שואלים את עצמם למה הם צריכים לשלם בדם ולספוג הפסדים גדולים בלי סיבה משכנעת. חלקם טוענים, כך לפי ראיונות עם תושבי דרום לבנון שפורסמו, כי הם מזדהים עם תושבי עזה, אבל לא מבינים במה הועילה חזית לבנון.
תושבת אחת העיירות בדרום לבנון העלתה לרשת לפני כשבוע סרטון שבו היא מספרת על ההתמודדות האישית שלה במהלך המלחמה. היא מספרת שנאלצה לעשות ויתורים אישיים ושהמצב פגע בעסק החדש שלה, ומשתפת את העוקבים בתחושותיה: "אנחנו פשוט חיים במלחמה, הרס ומוות. לאף אחד מאיתנו אסור לחיות את החלומות או לחלום שבבוקר יהיה יותר טוב. אנחנו שומעים הפצצות ואת קולות המטוסים. אסור לנו לחיות".
לבנון לא נמצאת במצב טוב, ולא רק בגלל הלחימה. המדינה נמצאת במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי, ומלחמה עלולה להחמיר את מצבה מכל הבחינות. חלק מהפוליטיקאים הלבנונים אומרים זאת בראיונות לתקשורת. פואד סניורה, מי שהיה ראש ממשלת לבנון בזמן מלחמת לבנון השנייה, אמר בראיון ל"אל-ג'זירה" בשבוע שעבר כי לבנון לא תעמוד במלחמה. לדבריו, אין כיסוי למלחמה הזאת, אין רשת ביטחון כרגע שתאפשר זאת, ולבנון סובלת ממשברים שלא מאפשרים לה לנהל מלחמה.