אוקראינה הצליחה בסוף השבוע להשיג תמיכה מדינית מרשימה מעשרות מדינות, בוועידת השלום הגדולה שנערכה בשווייץ. ארה"ב ומדינות אחרות אמנם הבטיחו להמשיך ולסייע לה צבאית וכלכלית במלחמה מול רוסיה, אך ישנה סוגיה אחת שמהווה אתגר משמעותי לאוקראינים – וגם הסיוע המערבי לא פותר אותה: המחסור בכוח אדם לוחם.
אחד האתגרים הגדולים של צבא אוקראינה בחודשים האחרונים הוא למצוא פתרונות ראויים למחסור החמור בכוח אדם, מחסור שמקשה מאוד על הצבא להגן על עמדותיו לאורך קו החזית הארוך בדרום ובמזרח אוקראינה, אל מול יתרון רוסי משמעותי.
חקיקה של חוק גיוס חדש וצווים של הנשיא וולודימיר זלנסקי היו אמורים להקל על הצבא האוקראיני להגדיל את מכסות הגיוס, אך בפועל המצב מאתגר ומורכב. לפיכך החליטו הרשויות לנקוט טקטיקה שאפיינה דווקא את האויב הרוסי – שחרור אסירים, כולל כאלה שהורשעו בביצוע פשעים חמורים, וגיוסם ליחידות לוחמות קדמיות בחזית.
מאז אימוץ חוק הגיוס החדש בחודש שעבר בפרלמנט האוקראיני, ה"ראדה", שוחררו כבר קרוב ל-3,000 גברים מבתי הסוהר ברחבי אוקראינה. חוק הגיוס החדש קובע למעשה שאסירים שישוחררו, יגויסו ויוכשרו, יוכלו להישלח רק ליחידות בקו הקדמי, משמע כמעט בוודאות לקרבות ישירים מול הצבא הרוסי. העובדה שאוקראינה נוקטת צעד כזה יכולה ללמד על היקף האתגר שלה, והקושי למצוא עוד חיילים כשירים, בעיקר כשזלנסקי עדיין מסרב לגייס גברים מתחת לגיל 25.
בניגוד לרוסיה, לא כל אסיר אוקראיני יכול להשתחרר מהכלא ולהתגייס: מי שהורשע ברצח של יותר מאדם אחד, ביצע מעשי אלימות מינית או הפר את חוקי הביטחון הלאומי לא יוכל לשרת. כל אסיר שנרשם לגיוס חייב להיות כשיר פיזית, לעבור בחינה פסיכולוגית ולהיות בן 57 ומטה, מה שיאפשר לו לרצות לפחות שלוש שנים לפני שיגיע לגיל הפטור - 60. בנוסף, שלא כמו ברוסיה, שבה גיוס האסירים אורגן והונהג בתחילה על-ידי קבוצת שכירי החרב של "וגנר", האסירים האוקראינים מגוייסים רק לצבא הרשמי וזוכים לכל אותן ההטבות כמו חיילים בשירות סדיר.
בנוסף לגיוס האסירים ממשיך הצבא האוקראיני לנסות ולאתר ברחבי המדינה צעירים בגיל גיוס המנסים להתחמק מהגיוס, ואף להימלט מהמדינה. בשבועות האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות באוקראינה אינספור סרטונים של קציני גיוס ברחבי המדינה, אשר "צדים" גברים בגילאי גיוס ומנסים לקחת אותם בכוח למרכזי הגיוס. מי שנמצא בגיל גיוס נדרש להציג לקצינים מסמכי פטור - ואם לא נלקח למרכזי הגיוס. לעיתים קרובות מתרחשות תקריות אלימות במצבים הללו, אך האוקראינים דבקים בשיטה, בגלל המחסור החמור בחיילים לוחמים.
