התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, קארים חאן, יורשה להמשיך בתפקידו בבית הדין בזמן החקירה באו"ם שמתנהלת בעניינו - ועוסקת בטענות שהטריד מינית. כך סיפרו גורמים שונים לסוכנות הידיעות רויטרס.
משרד הפיקוח הפנימי של האו"ם (OIOS), שמוביל את החקירה, החל לאתר עדים. כך על פי מקור הבקיא בחקירה. בינתיים, חאן ממשיך להכחיש את ההאשמות. הוא אמר שישתף פעולה עם החקירה, וכי ענייני ההאשמות על התנהגות לא-ראויה "יטופלו על-ידני שני סגניו".
גורם דיפלומטי שדיבר עם רויטרס אמר כי הגוף המנהל של בית הדין "רוצה לסיים את החקירה במהירות", כדי להגביל את השפעתה על מספר תיקים משמעותיים שנמצאים בפני המוסד שבהאג. אחד מאותם התיקים הוא צווי המעצר שהוציא בית הדין לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
הגוף המנהל של בית הדין הפלילי הבינלאומי אמר בחודש שעבר כי יבקש חקירה חיצונית של ההאשמות, "כדי להבטיח תהליך עצמאי, אובייקטיבי והוגן במלואו". חאן ציין באוקטובר, כאשר ההאשמות דווחו לראשונה, כי משרדו היה מטרה ל"טווח רחב של התקפות ואיומים" שחפפו מספר חקירות פשעי מלחמה בולטות. ישראל ערערה על הצווים בשבוע שעבר, וחאן כבר הספיק להמליץ לדחות את הערעור, בטענה ש"אינו עומד בקריטריונים לערעור ישיר לפי אמנת רומא".
בשנת 2023, בית הדין הורה על מעצרם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה, , הנציבה לזכויות הילד בלשכת הנשיא, תוך האשמתם בפשע מלחמה של גירוש לא-חוקי של מאות ילדים מאוקראינה. גם הם מכחישים את ההאשמות.
2 צפייה בגלריה
בצה"ל העריכו שההחלטה להוציא צווים נגדם מעניקה רוח גבית למעצרים בעולם. גלנט ונתניהו
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
מספר ארגונים לא ממשלתיים וחברי צוות במשרד הפרקליט קראו לחאן לפרוש במהלך החקירה כדי למנוע הפרעה לעבודת המשרד. המקרה הנוגע לחאן דווח לראשונה למנגנון הפיקוח של בית הדין הפלילי הבינלאומי במאי, אך הוא אמר כי לא יתקדם בחקירה מכיוון שהקורבן לא אישרה את ההאשמות. לא נפתחה חקירה רשמית באותו מועד.
בישראל חוששים מ"אפקט האג"
בצה"ל העריכו השבוע שהחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט תעניק רוח גבית למעצרים והליכים פליליים אחרים ברחבי העולם גם נגד קצינים בכירים בצבא, ואף מול לוחמי סדיר ומילואים שלחמו ברצועת עזה. חלקם נדרשו בשבועות האחרונים לעזוב מיד מדינות שבהן ביקרו, מחשש להליכים נגדם.
לאחרונה זיהו בצה"ל כ-30 מקרים שבהם הוגשו תלונות ואף החלו הליכים פליליים נגד קצינים ולוחמים בצה"ל שהשתתפו בלחימה ברצועת עזה, ותכננו לצאת לחו"ל. הם הוזהרו להימנע מכך מחשש שייעצרו או יידרשו לחקירה במדינה שבה רצו לבקר.
לפחות לשמונה מהם, בהם לוחמים שכבר המריאו לטיול בחו"ל – בקפריסין, בסלובניה ובהולנד – הועברה דרישה לעזוב מיידית את אותה מדינה בגלל הסיכון.
בצה"ל לא אוסרים על חיילים וקצינים בסדיר ובקבע לצאת חו"ל גם בחודשים אלו, אך מגבשים "הערכת סיכון" לכל חייל שמגיש את טופס הבקשה ליציאה מהארץ, בדגש על לוחמים ומפקדים שפעלו בעזה. מדיניות זו חודדה לאחרונה לאור התנופה בעולם נגד ישראל, שהעניקה ההחלטה להוציא צווי מעצר חסרי תקדים נגד נתניהו וגלנט, ששמו אותם בשורה אחת עם מנהיגים מפוקפקים שהואשמו בפשעי מלחמה כמו ולדימיר פוטין וסלובודן מילושביץ'.
בהתאם, הלוחמים והקצינים – בסדיר, בקבע ובמילואים – שפעלו בעזה נדרשו כבר בתחילת הלחימה, וביתר שאת לאחרונה, להימנע מפרסום של תמונות וסרטונים שלהם נלחמים ברצועת עזה, כדי שאלה לא ישמשו נגדם כראיות בחקירה פלילית, בטענה לפשעי מלחמה.
בעקבות העובדה שרבים מהם בכל זאת עשו זאת, תוך הפרה של פקודות הצבא, הוכנו לגביהם "רשימות שחורות" בתיקים מסודרים, על-ידי פעילים בעשרות ארגונים פרו-פלסטיניים שפועלים בעיקר מאירופה אך פרוסים ברשת של נציגים ברחבי העולם.
