עם תחילתו של שבוע הבטיחות בדרכים, מניין ההרוגים בתאונות דרכים מגיע לנקודת ציון עגומה - וכל זה קורה כשבישראל אין תוכנית לאומית תקפה למאבק בקטל בכבישים: עטיה אלעתאמין, תושב שגב שלום, הוא ההרוג ה-300 בתאונות דרכים מתחילת 2021. מדובר בעלייה משמעותית של 18% במניין הקורבנות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה נהרגו עד למועד זה 253 בני אדם. עם זאת, יש לציין כי שנת 2020 הייתה כזכור רצופה בסגרים בצל מגפת הקורונה.
אלעתאמין, בן 25 במותו, נהרג אמש בהתנגשות בין שלושה כלי רכב בכביש 25, בין מושב נבטים לשגב שלום בנגב. צוות של מגן דוד אדום שהוזעק לזירה קבע את מותו במקום.
מבין כלל ההרוגים מתחילת השנה, 78 היו הולכי רגל ומרביתם (33) מעל גיל 65. בנוסף, 78 בני אדם נהרגו בתאונות במעורבות רכב כבד ו-49 מהקורבנות היו נהגים צעירים. עוד עולה מהנתונים כי 76 מההרוגים היו רוכבי אופנועים, 15 רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים ו-10 רוכבי אופניים רגילים. ארבעה חודשים ב-2021 היו הקטלניים ביותר בארבע השנים האחרונות. החודש הקטלני ביותר עד כה השנה היה אפריל, שבמהלכו נהרגו 47 בני אדם בתאונות דרכים.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", אמר בהתייחסו לנתונים: "300 משפחות נוספו רק השנה למשפחת השכול. הכישלון הגדול של המדינה עולה בחיי אדם. בכל יום נהרג אדם בתאונת דרכים והדברים מתקבלים באדישות מוחלטת כאילו מדובר בגזירת גורל שאנחנו חייבים לחיות איתה ולא לשנותה. הכישלון בא לידי ביטוי גם במספרים ובאי השגת היעדים.
"היינו אמורים לרדת אל מתחת ל-200 הרוגים כבר לפני שנה, כלומר למנוע מוות מיותר מעשרות בני אדם בכל שנה. לממשלה הנוכחית יש אחריות ויכולת לשנות את המצב על ידי החזרת התקציבים שקוצצו לאורך השנים האחרונות והפיכת נושא תאונות הדרכים לראשון במעלה. כל משרדי הממשלה חייבים לשלב זרועות ולפעול יחדיו למען הצלת החיים על ידי לקיחת אחריות במקום לזרוק אותה על האזרחים".
זירת תאונה בצומת קריית חיים
(צילום: גיל נחושתן)
בעמותה, ששמה לה למטרה להיאבק בתאונות הדרכים, ערכו גם מיפוי שמתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אודות הצמתים הכי מסוכנים בכבישים הבינעירוניים בין 2018 ל-2020. הצומת המסוכן ביותר בשנים הנסקרות הוא עכו (מזרח) עם 119 נפגעים, בהם הרוג אחד ושישה פצועים קשה. אחרי ברשימה צומת הכניסה לכפר יהושע, שבו נפגעו בתקופה שנבדקה 84 בני אדם, בהם הרוג אחד וארבעה פצועים קשה. את השלישייה המסוכנת סוגר מחלף ירקון, שבו נפגעו 80 בני אדם, בהם ארבעה פצועים קשה.
בצומת העשור נפגעו 76 בני אדם, בהם הרוג אחד ושלושה פצועים קשה ובצומת אחיהוד נפגעו 64 בני אדם, בהם הרוג אחד ושני פצועים קשה. מחלף בן שמן מדורג במקום התשיעי ברשימת הצמתים המסוכנים, במהלך התקופה שנסקרה נהרגו בו שני בני אדם.
"צמתים מהווים נקודת תורפה ברשת הכבישים כי מדובר במפגש בין דרכים עם קונפליקט מובנה של השתלבות עם נהגים אחרים וכלי רכב אחרים בכביש ובשל כך הסיכון לתאונה עולה", הסביר קיטה. "רשימת הצמתים האדומים כוללת את הצמתים המרכזיים והבולטים בישראל שבהם נפגעים בני אדם רבים ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים צריכים לתעדף את שיפור הבטיחות באותם צמתים מרובי נפגעים".
לפי קיטה, התקציב לטיפול במוקדי סיכון קוצץ משמעותית וצמתים שזקוקים לשיפור התשתית לא מטופלים. ואכן לפי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שנכתב בשנה שעברה, בין השנים 2021-2017 נקבע כי התקציב למוקדי סיכון יעמוד על 230 מיליון שקל מדי שנה. ואולם, אך בשנת 2019 התקבלו לנושא זה רק 190 מיליון שקל ובשנת 2020 הועבר תקציב של 40 מיליון שקל בלבד. כל זאת למרות שמהדו"ח עלה כי לפי נתוני משרד הבריאות טיפול במוקדי הסיכון מביא לירידה של כ-40%-50% בממוצע במספר תאונות הדרכים.
בתקציב המדינה החדש, שעוד טעון את אישור הכנסת, תוקצב הטיפול במוקדי הסיכון ב-230 מיליון שקל. אם התקציב יתקבל - הטיפול במוקדי הסיכון ישוב לקדמותו, אך לנוכח העלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים - לא בטוח שהוא יספיק. "ברור וידוע שבאותם מקומות ייפגעו וייהרגו בני אדם בתאונות דרכים, אז מדוע לחכות שעוד ועוד יפגעו ורק אז לטפל? תקציב משרד התחבורה גדל ולכן יש להגדיל גם הכסף שמועבר לטיפול במוקדי הסיכון כדי למנוע את תאונת הדרכים הבאה", אמר קיטה.
ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת plant, מסביר כי "ההחלטה להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים היא החלטה פוליטית של מקבלי ההחלטות, כשבינתיים אומרים 'אני חי בשלום עם הרוג ביום וזה בסדר' כי זה המצב היום. אם רוצים לשנות את המצב צריך לקבל החלטה, להוריד את מספר ההרוגים ולהציב יעדים אחרים, יש מדינות שיש בהן ערך גבוה לחיי אדם ויש מדינות שפחות".
ד"ר לרמן אמר עוד: "בשנים האחרונות יש שיפור בבטיחות של כלי הרכב בעבור האנשים שבתוכם ויש מערכת רפואה יותר טובה ופה הייתה התקדמות. אבל מה שגורם לפגיעות חמורות יותר זה שאנחנו נוסעים במכוניות גדולות יותר והפגיעות במרחב העירוני נהפכו לקשות יותר. דבר נוסף שכמעט ולא נכנס לסטטיסטיקה הוא הפגיעה בקורקינטים ואופניים. הבוקר, ראיתי טרנזיט שפגע ברוכב קורקינט והוא לא ייכנס לסטטיסטיקה כי הוא לא ילך לבית חולים. יש גם הרבה הולכי רגל כאלה.
"אם מקבלים את ההחלטה הפוליטית להוריד את מספר ההרוגים, יש המון פתרונות טכניים שאפשר באמצעותם להציב את הולכי הרגל הפגיעים בראש הפירמידה ולהפחית את המספר משמעותית באמצעות שינויים בצמתים, עיצוב אורבני שונה לחלוטין, עבודה במרחב של בתי ספר ובתי אבות. בכמה מקומות בעולם, כשילדים נכנסים לבתי הספר - סוגרים את הרחובות לתנועה מוטורית וזה פטנט ששומר על חיי ילדים. ברמזורים במרכז העיר ובאזורים שבהם יש הרבה קשישים צריך להאריך את הרמזור הירוק להולכי הרגל ועוד. החלטה כזו דורשת תקציבים כי היא דורשת עבודות וניהול אזורי עבודות תשתית".
5 צפייה בגלריה
"יש המון פתרונות טכניים שאפשר באמצעותם להציב את הולכי הרגל הפגיעים בראש הפירמידה". ד"ר לרמן
(צילום: ניצן דרור)
גם לבעיות של הכבישים הבינעירוניים יש פתרונות שגובשו בעשרות דו"חות, החלטות ותוכניות. בין היתר דובר על שיפור הבטיחות במוקדי הסיכון, הכשרת נהגי רכב כבד והגברת האכיפה עליהם, הגנה על רוכבי אופנוע, ויצירת תשתיות סלחניות יותר לטעויות אנוש.
ואולם, ממשלות ישראל לא הצליחו בינתיים להתכנס לתוכנית פעולה כזו. התוכנית הלאומית האחרונה התקבלה בשנת 2005 בתקופת ממשלת אריאל שרון, ומאז תוכניות נכתבו ולא מומשו או שכלל לא התקבלו או תוקצבו. כזו היא התוכנית הלאומית להורדת מספר ההרוגים ב-50% עד לשנת 2030. הממשלה הקודמת החליטה בשנה שעברה כי תיכתב תוכנית בנושא בתוך 120 יום. התוכנית אכן נכתבה בהתייחס ליעד שהוצב, אך לא הועלתה להצבעה בממשלה שמאז התחלפה ובהתאם לכך גם לא תוקצבה. הליבה של התוכנית מתייחסת לטיפול בערים והורדת מהירות הנסיעה בתוכן באמצעים שונים. האומדן התקציבי של התוכנית, שלא הובאה לידיעת הציבור, הוא עשרות מיליארדי שקלים.
במקום זאת, במשרד התחבורה החליט לתקצב במסגרת תוכנית החומש הקרובה את המאבק בקטל בדרכים, בעיקר בסכומים שכבר תוקצבו בעבר: 1.3 מיליארד שקל בשנה לתחזוקה שוטפת של כבישים ומיליארד שקל להפרדות מפלסיות של מפגשי מסילות הרכבת עם כבישים. טיפול במוקדי סיכון יתוקצב כאמור ב-230 מיליון שקלים ועוד 200 מיליון שקלים יוקצו לסלי הבטיחות העירוניים. ובמילים אחרות - התקציבים ממוחזרים בעיקרם משנים קודמות.
יחד עם זאת, במשרד פועלים להכנסת הטכוגרף הדיגיטלי לשימוש - פעילות שנמשכת שנים ושנכתבו עליה דו"חות שונים של מבקר המדינה. בנוסף, לנוכח התעקשותו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) יתוקצבו מעקות בטיחות לאופנוענים. לפי המשרד, יתועדפו כבישים המהווים סיכון תחבורתי (תעדוף שמבוצע גם כיום), יתוכננו מפרצי עצירה בדרכים - לאחר שמבקר המדינה העיר כי תוכנית כזו לא קיימת, ובמשרד מבטיחים כי "יחוזק הרלב"ד", אותה רשות לאומית שהוקמה להיאבק בקטל בדרכים אך סמכויותיה קוצצו ותקציבה יובש במשך שנים. בנוסף, יקודמו תקנות להחמרת ענישה של נהגים רצדיביסטים.
שניר זיידל, מנכ"ל הרלב"ד (בפועל) אמר הבוקר: "המאבק בקטל בדרכים הוא יעד לאומי שבו כולם צריכים לקחת חלק - משרדי הממשלה, השלטון המקומי, משטרת ישראל וכולנו, משתמשי הדרך. אנחנו פותחים את שבוע הבטיחות עם תמונת מצב עגומה של 300 הרוגים מתחילת השנה, המספר הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. את הקטל בדרכים אפשר לעצור רק באמצעות תוכנית לאומית ארוכת טווח כפי שגובשה במשרד התחבורה וברלב"ד, שמתעדפת את משתמשי הדרך הפגיעים, לוקחת בחשבון את הגידול באוכלוסייה ובנסועה, לצד שיפור ניכר בתחבורה הציבורית". כאמור, התוכנית שאותה הזכיר זיידל לא התקבלה או תוקצבה.
תגובת משרד התחבורה
"משרד התחבורה הציב את המלחמה בתאונות הדרכים כיעד ראשון במעלה, ופועל באופן מתמיד, ביחד עם הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצמצום מספר הנפגעים בתאונות הדרכים. התקציב השנתי המושקע על ידי משרד התחבורה במאבק בתאונות הדרכים מסתכם במיליארדי שקלים והוא כולל בין השאר טיפול במוקדי סיכון, פיתוח תשתיות בטיחותיות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים, גשרים להולכי רגל, טיפול בהפרדות מפלסיות, הצבת טכוגרף ברכבים כבדים ועוד. כל אלה הם פרויקטים מצילי חיים ממדרגה ראשונה, אשר משנים את המציאות בשטח.
"עם כניסתה לתפקיד הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מרב מיכאלי, כי נושא הבטיחות בדרכים יעמוד בראש סדר העדיפות של משרדה. במסגרת זאת, המשרד פועל במספר אפיקים נוספים כמו קידום רגולציה להחמרת הענישה על נהגים מועדים לפורענות ותעדוף כבישים המהווים סיכון בטיחותי. כמו כן, בזכות התערבותה של השרה מיכאלי, תקציב מוקדי הסיכון שהוקצה על ידי משרד האוצר גדל ל-130 מיליון שקלים.
"משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל השקיע בארבע השנים האחרונות מאות מיליוני שקלים במוקדי סיכון שונים ברחבי הארץ. מדובר ביותר מ-330 צמתים וקטעי דרך מסוכנים, שביצועם הביא להצלת חיי אדם רבים. המשרד באמצעות חברות התשתיות שבאחריותו ימשיך ללא לאות לטפל במוקדי הסיכון בכל רחבי הארץ ולהגדיל את תקציב מוקדי הסיכון ובכך להמשיך ולצמצם את מספר הנפגעים כתוצאה מתאונות הדרכים".
