אחרי ימים של הסלמה בלחימה בגבול ישראל-לבנון, וחילופי האיומים בין הצדדים, עולה השאלה אם לבנון ערוכה ללחימה. כיצד המדינה, שמתמודדת עם משבר כלכלי, מדיני וחברתי, נערכת להידרדרות נוספת במצב הביטחוני - ועל מי מוטלת האחריות להיערכות הזאת?
בערוץ אל-חורה נכתב היום כי הלבנונים חרדים מהעתיד לבוא ומתכוננים לגרוע מכול. כל זאת בתנאים כלכליים קשים, שאיתם הם מתמודדים בשנים האחרונות. המצב הכלכלי החמור מקשה על נשיאת כל עול נוסף. בריאיון לערוץ סיפרה הודא, תושבת לבנון: "אני זוכרת את הזוועות של מלחמת האזרחים ושל מלחמת יולי 2006 (מלחמת לבנון השנייה) וכיצד הן השפיעו על חיי בני משפחתי ושכניי. בכל פעם שאני שומעת על אפשרות של התרחבות המלחמה, מגיע הפחד מלחזור לאותה החוויה".
בלבנון מחרימים את פפסי בגלל פקק שמזכיר את דגל ישראל
הודא, ילידת ביירות, מוסיפה: "שמענו גורמים ישראלים מאיימים שביירות לא תהיה חסינה מתקיפות אם המלחמה תתרחב. כאילו לא מספיקים לנו כל המשברים הכלכליים, הפוליטיים החברתיים והביטחוניים. נוספה לנו דאגה חדשה שגורלנו יהיה זהה לגורל עזה". הודא כבר מתכוננת וקנתה מזון שלא דורש קירור, כמו שימורים ואורז, למקרה של מלחמה וניתוק החשמל. "אני מקווה שלבנון תתגבר על הסכנה בדרכי שלום, ושהמנהיגים הפוליטיים ימצאו פתרון שישמור על היציבות והביטחון ויאפשר ללבנונים לחיות בשלום", הוסיפה.
מרואיינת אחרת בשם רים, שגרה באזור אל-רמאנה בפרברי ביירות, מספרת כי כבר החלה לארוז ולחפש מקום בצפון המדינה. לדבריה היא חוששת ממגורים הקרובים לדאחייה של ביירות, מעוזם של גורמי חיזבאללה וכפי שראינו במהלך המלחמה, גם של גורמי חמאס. "אני לא אוהבת את זה שאני עוזבת את הבית שלי, אבל הוא קרוב לדאחייה ואני רוצה לעשות כל מה שאני יכולה כדי לשמור על חיי וחיי בני משפחתי", אמרה.
עלי, במקור תושב עיתרון שבדרום לבנון, מתגורר בדאחייה של ביירות. בריאיון לערוץ אל-חורה הוא סיפר כי עם תחילת המלחמה קרובי משפחתו ברחו לדירה שלו בדאחייה. מאוחר יותר ביתם בדרום לבנון הותקף, כך שנותרה להם רק הדירה במעוז חיזבאללה. "הפתרון חייב להיות פוליטי", אמר עלי, והוסיף: "הלבנונים לא יכולים לשאת בעלויות של מלחמה חדשה".
ניתן לומר כי התחושה המצטיירת בלבנון היא של חוסר ודאות וחוסר היערכות. מרואיין אחר בשם ראמי שאל בכתבה: "בימי שלום בתי החולים בקושי מסוגלים להבטיח טיפול לחולים, מה יהיה אם תפרוץ מלחמה ויהיו פצועים והרוגים?".
בעיתון הלבנוני אל-אחבאר, המזוהה עם חיזבאללה, פורסמה היום כתבה תחת הכותרת: "למרות המסר של הוכשטיין (השליח של ביידן לאזור) ולמרות תגובת נסראללה – לבנון הרשמית לא מתכוננת למלחמה". הכותבת, היאם אל-קסיפי, ציינה כי במשך תשעה חודשים, בכל פעם שמגיעה הודעת אזהרה על אפשרות מלחמה עם ישראל, לבנון הרשמית מקבלת את ההודעה וממשיכה כאילו כלום לא קרה. לטענתה, יש גורמים במדינה שמתעלמים מאפשרות המלחמה כדי לא לפגוע בעונת התיירות.
לדבריה, אמנם מתנגדי חיזבאללה מאשימים את ממשלת לבנון כי הפקידה בידי ארגון הטרור את "ענייני המלחמה והשלום", אבל הממשלה היא עדיין הערוץ הרשמי שאחראי על הכנת לבנון לכל אירוע. לפי היאם, יש ניסיונות לא לעורר בהלה ולא לפגוע ב"תיירות הקיץ" במדינה, ולכן ממעיטים בחשיבות המסרים שמגיעים.
אל-קסיפי הוסיפה כי במשך חודשים גורמים שונים קוראים להכין תוכניות חירום בריאותיות, ביטחוניות ותוכניות סיוע, שיהיו מוכנות לכל תקיפה אפשרית, גם אם בסוף יצאו לפועל, אך זה לא קרה תשעה חודשים. בהמשך היא שואלת אם לצבא לבנון יש תוכנית. הרי הוא לא חלק מהמשוואה היום בדרום המדינה, בגבול ישראל, אך כל התפתחות יוצאת דופן תכניס אותו לעימות.
יש לציין כי דווקא בחודשי המלחמה הראשונים בגבול הצפון עלו דיווחים בלבנון על היערכויות להתמודדות עם הסכסוך, בעיקר בדרום המדינה. בימים הראשונים, במהלך אוקטובר, אמר ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי: "הכנו תוכנית חירום להתמודד עם ההשלכות של מה שעלול לקרות בדרום". מאז כמות העקורים הלבנונים מכפרי הדרום עלתה והמצוקה גברה, אך גם ההסלמה בשבועות האחרונים לא הביאה איתה דיווחים על צעדי היערכות חריגים.
ביקורת דומה המאשימה את הממשלה בחוסר היערכות הופיעה באל-אחבאר המזוהה חיזבאללה בפברואר האחרון. נכתב כי בכירים לבנונים קיבלו אזהרות לגבי אפשרות, מסוכנת מבעבר, לפעולה צבאית ישראלית בלבנון ונכתב כי ההנחה היא שהתגובה הלבנונית לאזהרה תהיה רצינית יותר.
הוזכר בכתבה כי "מאז שהחלו להגיע אזהרות ללבנון ולמרות מה שהיו צריכים ללמוד מ-2006, הממשלה לא פיתחה תכנית היערכות מלאה לקראת מה שעלול לקרות. לא הוכנו בתי חולים, לא הייתה היערכות מבחינת מזון, דלק וצרכים נוספים ולא נערכו לעקירה משמעותית". צוין כי לבנון מתנהגת כאילו היא מהמרת על הלחץ האמריקני על ישראל ועל אי נכונות איראן לצאת למלחמה.
