"בלתי אפשרי להפריז בחשיבות החיסול של מנהיג חמאס יחיא סינוואר", כתב הפרשן הבכיר של ה"ניו יורק טיימס" תומאס פרידמן, מקורבו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. החיסול, לדבריו, יוצר את האפשרות לא רק לסיום המלחמה ברצועה, השבת החטופים והבאת רווחה לתושבי עזה, הוא גם יוצר את האפשרות לצעד "הגדול ביותר" מאז ימי אוסלו לקראת פתרון שתי המדינות בין ישראל לפלסטינים, לצד נורמליזציה בין ישראל לסעודיה - שמשמעותה כמעט כל העולם המוסלמי.
"זה משמעותי עד כדי כך", כתב פרידמן בטור בעיתון. "אבל", ציין, "מותו של סינוואר לבדו הוא לא התנאי המספק לסיום המלחמה ולהעלאת הישראלים והפלסטינים על המסלול לעתיד טוב יותר". התנאי שיוביל לכך, טען, הוא שלישראל יהיה מנהיג וממשלה שיהיו מוכנים לנצל את ההזדמנות שיצר החיסול.
פרידמן הוסיף כי לפי מקורות אמריקנים, ערבים וישראלים שעימם הוא מדבר, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שוחח - בהוראה של ביידן וסגניתו קמלה האריס - עם יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן, נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. לפי פרידמן, בלינקן דן עם המנהיגים ברעיונות לבנות מחדש את "עזה של אחרי חמאס" בסיום המלחמה, בסלילת הדרך לנורמליזציה בין סעודיה לישראל וביצירת התנאים לניסיון נוסף של ישראל והפלסטינים לשאת ולתת על עתיד שונה ברצועה וביהודה ושומרון.
"הרעיון הרחב", לפי פרידמן, הוא שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן יסכים למנות את שר הכלכלה וראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד - או מישהו בעל מוניטין מרשים כאדם שאינו מושחת, בדומה לפיאד - לראש הממשלה הפלסטיני החדש, שיוביל קבינט טכנוקרטי חדש ורפורמה ברשות הפלסטינית, יעקור מהשורש את השחיתות וישדרג את כוחות המשילות והביטחון הפלסטיניים.
רשות פלסטינית מתוקנת שכזו תבקש אז באופן רשמי ותשתתף בכוח שמירת שלום בינלאומי שיכלול חיילים מאיחוד האמירויות, מצרים וייתכן שממדינות ערביות נוספות, ואולי אף מדינות אירופיות, ציין פרידמן. הוא הסביר בהמשך כי הכוח המדובר יופעל בהדרגה כדי להחליף את הצבא הישראלי ברצועה, ואז הרשות הפלסטינית תהיה אחראית לבנייה מחודשת של עזה באמצעות כספי סיוע שיסופקו על ידי סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות מפרץ נוספות, מדינות אירופיות וככל הנראה גם ארה"ב.
בעזרת סיוע ערבי ובינלאומי רשות פלסטינית מתוקנת תנסה להשיב את אמינותה ברצועה ואת אמינותה של תנועת הפתח בפוליטיקה הפלסטינית - ותדחק הצידה את אנשי חמאס שנותרו ברצועה.
דיפלומטים אמריקנים וערבים - בסיוע שקט של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר - עבדו על הרעיון הזה עם השר לעניינים אסטרטגיים ויועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רון דרמר. זה דורש כעת מישראל, הסביר פרידמן, רק לאפשר בשקט את מעורבותה של הרשות הפלסטינית בבנייתה המחודשת של עזה כחלק מכוח בינלאומי - מבלי לאמץ את המהלך באופן רשמי.
עם זאת, כתב פרידמן, נתניהו מבין כי מדינות ערב ייקחו חלק בכוח שמירת שלום ערבי או בינלאומי ש"ינקה את הבלגן בעזה" רק אם זה יהיה חלק מתהליך שיוביל למדינה פלסטינית. בן סלמאן, במיוחד, הבהיר לכולם כי בכדי שסעודיה תתקדם לעבר נורמליזציה עם ישראל - אחרי כל כך הרבה פלסטינים שנהרגו ברצועה במהלך המלחמה - הוא צריך שהמלחמה תסתיים ושכוח שמירת שלום ערבי יהיה זה שביום מן הימים יוביל להקמת מדינה פלסטינית. לדברי פרידמן, הדבר נכון גם לאיחוד האמירויות ולמצרים.
בן סלמאן צריך להראות בעקבות המלחמה בעזה שהוא קיבל משהו מישראל שאף מנהיג ערבי אחר לא קיבל מעולם, משום שהוא יכול להביא לישראל משהו שאף אחד ממנהיגיה לא קיבל מעולם: יחסים עם הבית של שני המקומות הקדושים ביותר לאיסלאם. בנוסף, שותפותו של יורש העצר הסעודי בתהליך חשובה כדי לגרום לאבו מאזן למנות רפורמיסט כמו פיאד לראש הממשלה הפלסטיני החדש, שכן יו"ר הרשות מכבד את בן סלמאן.
פרידמן חזר פעם נוספת על הדברים, במילים אחרות: יוזמה מדינית לסיום המלחמה בקו הזה - והנדוס נורמליזיציה סעודית-ישראלית לצד כוח שמירת שלום ערבי - ידרשו בסופו של דבר מחויבות ישראלית למסלול של הקמת מדינה פלסטינית. זה יעורר לדבריו התנגדות חריפה מ"שותפיו הימנים הקיצונים והמשיחיים של נתניהו - השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'". שני השרים, לפי פרידמן, "יראו באופן מטופש" את חיסולו של סינוואר וקריסת חמאס כהזדמנות לחשוב שהם יכולים להרוג את פעילי ארגון הטרור האחרונים בעזה, כדי להוציא לפועל את האג'נדה שלהם להקים יישובים יהודיים ברצועה ולהרחיב את אלה שהוקמו ביהודה ושומרון.
"נתניהו כבר מזמן רוצה להראות שהוא דמות היסטורית, לא רק אסטרטג שמתמרן כל הזמן כדי להישאר בחיים פוליטית אבל מעולם לא מוכן לקחת סיכון גדול כדי לשנות את ההיסטוריה", הסביר פרידמן. "זו ההזדמנות שלו".
לטענתו, זה גם "זמן לעשות היסטוריה" עבור בן סלמאן, אם הוא רוצה שתהיה לו ברית הגנה עם ארה"ב. אם זה המצב, הסביר, התהליך צריך לצאת לדרך בזמן שביידן עדיין מכהן כנשיא, שכן לדבריו הדמוקרטים בסנאט לעולם לא יצביעו בעד ברית שכזו תחת הנהגה של דונלד טראמפ. "זה אומר", הוסיף, "שבן סלמאן יצטרך לנרמל את היחסים עם ישראל לפני שמדינה פלסטינית אכן מוקמת - אך לעשות זאת על בסיס זה שגם הישראלים וגם הפלסטינים מתקדמים בכיוון הזה".
לסיכום כתב פרידמן כי "בתור אחד שסיקר את המהומה במזרח התיכון באופן נמרץ מאז 7 באוקטובר 2023, יש בי תקווה חדשה בנוגע לאפשרות שההרג של הפלסטינים בעזה יעצור, שהחטופים יחזרו ושתתחיל דיפלומטיה אמיתית. אם המנהיגים הללו יעלו לגודל השעה, עשוי להיות עוד הרבה על מה לקוות. היום זו ההתחלה. מה שקורה ביום שאחרי המלחמה הזו הוא הכול".
ביידן עצמו שוחח אמש עם ראש הממשלה נתניהו, וכשנחת בברלין במסגרת ביקור שתוכנן לו מראש בגרמניה אמר הנשיא כי התקשר לנתניהו "כדי לברך אותו על השגת סינוואר" - שידיו, כך הדגיש ביידן, מגואלות בדם רב של אזרחים - גם של אמריקנים. "אמרתי לו שאנחנו מאוד מרוצים מהפעולות שלו, ושמעבר לכך - כעת זה הזמן להתקדם הלאה. להתקדם להפסקת אש בעזה ולהבטיח שאנחנו מתקדמים בכיוון שבו נהיה בעמדה לגרום לדברים להיות טובים יותר בעולם כולו", אמר ביידן לכתבים שליוו אותו מחוץ למטוס ה"אייר פורס 1".
נשיא ארה"ב הוסיף כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ייצא בימים הקרובים לישראל. "אנחנו הולכים לחשב כעת מה יהיה היום שאחרי, איך להבטיח את עזה ולהתקדם הלאה". הבית הלבן מסר כי ביידן ונתניהו דנו בשיחתם "כיצד לנצל את הרגע הזה כדי להחזיר את החטופים הביתה ולהביא את המלחמה לסיומה עם ביטחון ישראל מובטח - וחמאס שלעולם לא יוכל לשלוט בעזה. השניים הסכימו להישאר בקשר הדוק במהלך הימים הקרובים, הן ישירות והן באמצעות צוותי הביטחון הלאומי שלהם".