פעם, שבדיה הייתה מודל כלכלי־חברתי. מדינת אוטופיה שמדורגת גבוה במדד האושר העולמי, עם ביטחון פיזי ורווחתי. אלא שמאז ששבדיה החליטה לפתוח את שעריה בלי פילטרים להגירה, בעיקר מוסלמית, המדינה הפכה לפנים של כישלון מדיניות האינטגרציה, והביטחון האישי של התושבים צנח לרצפה והפך לנושא העיקרי במערכת הבחירות האחרונה. ממדינה שבעבר חרתה על דגלה את עקרונות הדמוקרטיה, הליברליזם, זכויות האדם וחופש הדיבור והדעה, נעשתה שבדיה למדינה שבה אחד מכל חמישה בעלי זכות בחירה בחר בבחירות 2022 בדמוקרטים השבדים, מפלגה ששורשיה נטועים בניאו־נאציזם.
איך זה קרה? המפלגה הציעה פתרונות פופוליסטיים בשני נושאים עיקריים על האג'נדה: הקטנת ההגירה ובקשות המקלט, ומלחמה נוקשה יותר במלחמות הכנופיות שגלשו מהפרברים לערים הגדולות. שבדיה הפכה בשנים האחרונות לבירת האונס העולמית, בירת מלחמת הכנופיות, בירת מקרי הירי, והרצח כתוצאה מירי, של העולם המערבי. ב־2022, השנה האחרונה שבה הסטטיסטיקה הזו קיימת, היו 363 מקרי ירי בשבדיה. 53 הרוגים. פי שניים יותר מאשר בשנת 2013. מקרי הירי בשטוקהולם היו בקצב של פי 25 מאשר בלונדון. 147 פיצוצים אירעו בשבדיה. המדינה ממוקמת במקום השני במקרי רצח בהשוואה למספר תושבים, כשרק אלבניה מעליה. ב־2010 לצורך השוואה, היא הייתה ממוקמת במקום ה־14. אם ממוצע הקורבנות של מקרי רצח על ידי כלי נשק במערב אירופה עומד על 1.6 למיליון תושבים, בשבדיה המספר הוא ארבעה למיליון תושבים. ולפי כל הנתונים עד עכשיו, המספרים של 2023 אמורים רק לעלות.
רוב הנשק וחומרי החבלה מגיעים למדינה מהמדינות שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה. ברשתות החברתיות אפילו קיימים מבצעים לרוכש השבדי: קנה קלצ'ניקוב, קבל רימון יד במתנה. רוב הוראות המלחמה מגיעות מראשי הכנופיות, אשר חלק גדול מהם הורחק בחזרה לארצות מולדתם כמו טורקיה או אלג'יריה (המפורסם שבהם הוא עיסמאיל "התות" עבדו, מלך החשיש של שבדיה ודנמרק). כמעט 50 אחוז ממקרי הפשע התבצעו על ידי צעירים בגילי 15–20. הם לא פוחדים מהאיום השבדי להחיל עונשי מאסר לתקופות ארוכות יותר על קטינים שמעורבים במלחמת כנופיות. אין להם מה להפסיד.
כעת מתברר שכמעט כמו כל מותג שבדי שמצליח מאוד בשוק המקומי, שבדיה התחילה לייצא את הפשע, ובעיקר פושעים קטינים לכל מדינות סקנדינביה. בשבועות האחרונים סוערות הרוחות בין שבדיה לשכנתה דנמרק, שהגיעו על סף משבר דיפלומטי, אחרי שלל דיווחים בכלי התקשורת, כולל הודעות רשמיות, על כך שקטינים שבדים רבים מגויסים על ידי ארגוני פשע בדנמרק כדי לחצות את הגבול ולבצע במדינה פשעים חמורים. עבור הפשעים ניתן למצוא אפילו מחירון. מישהו שיירה למישהו אחר ברגל? המחיר הוא 50,000 קרונות שבדיות, וכנופיה שבדית תשלח אליכם מישהו שיוציא את הירי לפועל. רצח? 75,000 קרונות. גם כאן, ההזמנות לביצוע פשע נכתבות בבירור ברשתות החברתיות, בעיקר בטלגרם, תוך שימוש באימוג'ים כדי למנוע מעקב של האלגוריתם: תפוח במקום רימון יד, רובה מים כהזמנה לרצח. המשטרה השבדית פירסמה לפני חודשיים סטטיסטיקה כי לפחות 93 נערים שבדים עד גיל 15 חשודים בתכנון וביצוע מעשי רצח, וכי 700 מועמדים לגיוס לביצוע מעשי פשע בדנמרק.
"המציאות היא שדנמרק ומדינות נורדיות אחרות סובלות עכשיו משנים ארוכות של מדיניות הגירה ואכיפה כושלת בשבדיה", אמר פיטר הומלגאארד, שר המשפטים של דנמרק לאחר עשרה מעצרים מאז ינואר של ניסיון לרצח והחזקת נשק, שלושה מקרי ירי, פיצוץ של מטען חבלה ומעצר של תושב שבדיה שנשא עליו שני רימוני יד בדנמרק בתוך שבוע אחד, במסגרת המגמה של יבוא פושעים צעירים משבדיה ליישום מעשי פשע. רוב העצורים היו בני 16–17. הומלגאארד הסביר כי נרשמו כ־35 מקרים כאלה מאז חודש אפריל בלבד, ורק נגד חמישה קטינים הוגשו כתבי אישום.
לפי הדיווחים, הקושי בלתפוס את העבריינים הקטינים היא מכיוון שלרוב מדובר בצעירים חסרי עבר פלילי, שמבצעים את הפשעים בפרק זמן של יומיים מרגע ההזמנה לרגע הביצוע גג.
כתוצאה מריבוי המקרים החלה ממשלת דנמרק לפקח על הגבולות בין המדינות, כולל הרכבת שנוסעת בין מאלמו לקופנהגן. המדינות דנו בהשבת ביקורת גבולות מלאה ביניהן, ושוטרי המדינה הורשו לקבל החלטות על מעצרים וחיפוש גם בלי חשד מבוסס. נציגים של שאר המדינות הנורדיות אמורים להיפגש עם שרי המשפטים של דנמרק כדי ללמוד וליישם במדינותיהם את "חבילת הכנופיות", עונש כפול לפשעים הקשורים בכנופיות, והאופציה לגרש משפחות של חשודים בפשע כנופיות, כפי שאימצה דנמרק.
שבדיה גם ערכה חילופי משלחות, כששוטרים מהמדינה הוצבו במדינות השכנות ושוטרים מהמדינות השכנות הוצבו בתחומה כדי ליצור שיתוף פעולה ולמנוע את יצוא "הילדים החיילים", כפי שהם מכונים. במקרים מסוימים, כשהצעירים גויסו, הם היו צריכים לבצע פעילויות פשוטות יותר כמו איומים, ונדליזם או ריגול. נמצא שחלק מהמגויסים היו בני 11 בלבד. "אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של כנופיות פשע מאורגן שמחפשות אנשים שיעשו עבורן פשעים מחוץ לשבדיה", אמר חוקר המשטרה הדני טורבן סבורר, "ולצערנו אנחנו רואים שיותר ויותר צעירים נענים להצעות, בעיקר בגלל ההצעה הכספית המפתה".
"פעם היינו אומרים שאנחנו רוצים להיות כמו שבדיה", אומרת הסוציולגית הדנית מנה דה נרגאארד, "עכשיו שבדיה היא החלום הרע שלנו. אנחנו פוחדים שהם ייצאו לנו את מודל העבודה שלהם בכנופיות. תמיד היה פשע שבדי בדנמרק, אבל זה היה במסגרת מלחמת הכנופיות. אבל עכשיו הכנופיות השבדיות מייבאות לפה צעירים שבדים כדי שיבצעו פשעים עבורם. זה תהליך שלם. יש מנהל פרויקט, יש מי שמשיג את הנשק, את רכב ההגעה והמילוט. אופרציה שלמה".
בדנמרק, כמו בשאר המדינות השכנות לשבדיה, יש שם לתופעה: "המצב בשבדיה", והרצון והפחד לא להדרדר אליו. בשנה שעברה נרצחו 12 אנשים במלחמת הכנופיות בין עבדו לבין הבוס שלו לשעבר. ואם בעבר היו כללים ברורים של כבוד ומי שאמור להישאר מחוץ למלחמת הדם, הרי שבין תריסר הקורבנות היו הפעם גם בני משפחה ושכנים שנפגעו מהיריות והפצצות.
אחת הסיבות לכך שדנמרק "צריכה" ידיים עובדות מתעשיית הפשע, היא כי הצליחה להדביר את תופעת הכנופיות הצעירות על ידי פעולות מנע, חינוך, ואכיפה נוקשה יותר של החוק. אבל, אין לה עדיין תרופת פלא ליבוא הפושעים מהארץ השכנה. דנמרק, נורווגיה ופינלנד תמיד מתייחסות ל"מצב בשבדיה" כאל תופעה שמתרחשת במקום אחר, במדינה שהיא חלום בלהות. עכשיו, המצב חצה את הגבול.